רידב"ז/שביעית/ה/ב

רידב"ז שביעית ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"א בשם ר"י אתיא דר"י כר"א ודר' יוסי כר' יהושע דתנינן תמן העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי ר"י ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירין אוכלין אחר הביעור רבי אימי בעי קומי ר"י מתניתין כו' עד סוף הסוגיא מבואר בשנו"א ז"ל מתוק מדבש וה"פ עד שלא גזרו על הספיחין פי' מתניתין דקתני יעשה חשבון עם העניים ע"כ עד שלא גזרו על הספיחין דלאחר שגזרי א"כ אסור ספיחין א"ל וכי בעלי' היית פי' דכלום גזרו על הלוף שתאמר קודם גזירה הוי הרי לא גזרו על הלוף כלל סבר ר' אימי אין איסור ספיחין תורה מדאמר עד שלא גזרו א"ר ירמי' בעלי לוף שוטה היא מתניתא פי' דעלין שלהן אינו מתקיים בארץ ואינו הולך אחר העיקור ע"כ יש לו ביעור דבעלי לוף פיקח אין ביעור כמו בדעיקר אתא ר"ה ואייתי מתניתא דבר קפרא מדרומא ותני עלי לוף ועלי בצלים אית לך מימר עלי בצלים השוטין בתמי' וע"כ בפקחין מיירי מה עביד לה ר' ירמי' ומשני בששיקף בעלין פי' דדרך לתלוש העלין במקום הזה אינו הולך אחר העיקר ויש לו ביעור מילתא דר"י אמרה מדמ קי בעלי לוף שוטה בשלא שקפן ומחובר הוא להעיקר ומ"מ יש לו ביעור מזה מוכח דדבר שיש לו ביעור שנמצא בתוך דבר שאין לו ביעור יש לו ביעור ר"י פתר מתניתין ער"ה שביעית פי' ר' יוסי דמוקי פלוגתי' דר"א ור"י דמתניתי' בהכי פתר שנטע לפני שביעית פי' כמה שנים לפני שביעית ועשה ביצים לפני ראש השנה השביעית ודכן לפני ר"ה השביעית פי' שדכן את העלין שלא יגדלו לפני ר"ה אין תימר אין דיכון כעיקר כולו לעניים דגידולו אסור ואוסרין אף את ההיתר וא"ת דוכן כעיקר והוי כמו שנעקרו לפני ר"ה השביעית וא"כ אינן נאסרין מחמת הגידולין שגדל בשביעית ולא הוי כולו לעניים אלא יעשה חשבון עם העניים מה שגדלו לפני שביעית לבעה"ב ומה שגדלו בשביעית לעניים והשתא ר"א סבר דוכן כעיקר ולפיכך יעשה חשבון עם העניים ור"י סבר אין דוכן כעיקר והוי כולו לעניים לפיכך אין לעניים עמו חשבון אלא יטלו את כולו וה"ג א"ת אין דוכן כעיקר הוי כולו לעניים ואי דוכן כעיקר אין כולו לעניים אלא יעשה חשבון עם העניים ומספק מותר ר' חזקי' פתר מתניתא פי' פלוגתא דר"א ור"י במתניתין בשנטעו ער"ש ועשה ביצים בשביעית ודיכנו בסוף שביעית פי' אחר כמה שנים א"ת אין דוכן כעיקר כולו לבעה"ב פי' דגדולי היתר מעלין את האיסור וא"ת דוכן כעיקר א"כ הוי כאילו נעקרו בסוף שביעית ואין הגידולי היתר מעלין אותן ואין כולו לבעה"ב ועושה חשבון עם העניים וה"פ ר"א סבר דוכן כעיקר לפ"ז מה שגדל בשביעית אסור ומה שגדל אח"כ מותר לפיכך יעשה חשבון ור"י סבר אין דוכן כעיקר וא"כ בגידולין של אחר שביעית העלו את האיסור לפיכך אין לעניים עמו חשבון אלא כולו לבעה"ב וה"ג א"ת אין דוכן כעיקר כולו לבעל הבית ואין לעניים עמו חשבון וא"ת דוכן כעיקר אין כולו לבעה"ב לפיכך יעשה חשבון והשתא מפרש האיך יהיה החשבון כדמסיק עשה בארץ כו' ר' יוסי פתר מתניתא לפני ר"ה השביעית פי' שזרע לפני ר"ה וא"כ אותן הג' שנים היו ג"כ לפני ר"ה ר"ח פתר מתניתא ערב ר"ה פי' שנטע ערב ר"ה וא"כ אותן השנים היו אחר שביעית ע"כ הגהות ופי' בשנו"א ז"ל מתוק מדבש:

לוף של ערב שביעית רבי בון בר חייא בעי קומי רבי זעירא אף בשאר שני שבוע כן פי' כמה דתימר במתניתן דלוף של ערב שביעית מותר לעוקרו בשביעית ולא חיישינן להפסד דספיחי שביעית שנצמח בקדושה של שביעית א"כ כן תימר בשאר שני שבוע דלוף של שנה שני' יהא מותר לעוקרו בשלישית ולא ניחוש להפסד דעניים דשנצמח על מ"ע והא תני היתה שני' נכנסת לשלישית אינו מדכנו ואינו מונע ממנו מים בשביל שיהא מעשר פי' מע"ר ומע"ש היתה שלישית נכנסת לרביעית מדכנו ומונע ממנו מים בשביל שיהא מ"ע הדא אמרה שדוכן כעיקר פי' דלמה אינו רשאי לדכן בשלישית משום דחשוב כעוקרו והעיקר איסור דדוכן הוא משום איסור עקירה ודוכן כעיקר א"כ חזינן דאסור לעוקרו בשלישית להפסיד המ"ע א"כ קשה למה בשביעית מותר לעוקרו ומשני ר"י בשם ר"ל תפתר שעקרן עד שלא צמחו פי' דבשהתחיל לצמוח אז אסור לעיקרו בשלישית משום דמפסיד המ"ע וכמו כן בשביעית נמי אסור אבל קודם שהתחיל לצמוח מותר:

מאימתי מותר אדם ליקת לוף כו' ר"י אומר מיד כו' מ"ט דרבנן גזרו על הלוף ולא גזרו על הירק פי' דמקשה מ"ט דרבנן דס"ל הכא דאינו מותר רק משירבה החדש ואלו גבי ירק לקמן (בפ"ו מ"ד) מותר האפל משעשה הבכיר ומשני גזרו על הלוף ולא גזרו על הירק פי' דבלוף הוא דבר שדרכו להתקיים גזרינן שיצניע בשביעית אלאחר שביעית אבל ירק לא גזרינן ופריך מ"ט דר"י דמתיר גבי לוף מיד ומשני טמון אנן אמרין פי' דתלינן דמטמין מער"ש ופריך דלפ"ז אפי' בשביעית יהא מותר ומשני שלא ילך ויביא מן האיסור ויאמר מן הטמון הבאתי כן גי' השנו"א ז"ל ופירושו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף