רידב"ז/פאה/ז/ה

רידב"ז פאה ז ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קדושתו מאליו למדו כו'. כלומר לא כדקסברת דקדש קאי על הלולים אלא על גופי' קאי שיהא פריו קדש:

הרי הוא. עצמו:

כקדש שקורין עליו את ההלל. כבכורים שקורין עליו הילול לה' ארמי אובד אבי וגו':

ויהא מותר לאונן. כיון דהכתיב משוה נ"ר לבכורים וחזינן דב"ש סברי דאין לנ"ר ביעור א"כ סברי כר' שמעון דאמר במס' בכורים (פ"ב ה"ב) דבכורים פטור מביעור מעתה גם לאונן יהא מותר דהכי סבר התם ר"ש:

תני קדש מגיד שהוא אסור לאונן. דמקדש דכתיב בגופי' ילפינן דאסור באנינות אלא בשמחה:

ויהא חייב בביעור. דהא ע"כ ב"ש פליגי על ר"ש דאסרי לאונן ויתחייב גם בביעור:

בגין דר"ש פוטר בביעור. כלומר בהא סברי כר"ש דפטור מביעור ודוקא באנינות דמקדש דכתיב בגופי' ממעטינן אבל ביעור לא ילפי ממע"ש ועיין בבלי יבמות (עג ע"ב):

ויפדה במחובר לקרקע. כיון דבשביעית אין נ"ר לענין חומש וביעור דיליף ממע"ש דאינו נוהג יהי' מותר לפדות גם במחובר ולא משני מידי:

תני רשב"ג כו' לא למדו נ"ר ממע"ש כל עיקר. וכל הני פירכי דפריך לרבי בשביעית פריך אליבא דרשב"ג בכל שני שבוע ומשני כדלעיל:

ר"ז בעי קומי ר"א מניין שהוא טעון חילול. ר"ז לית לי' הא דקאמר לעיל קדושתו מאליו למדו שהרי הוא עצמו כקדש שקורין עליו הלל וע"כ בעי מניין שהוא טעון חילול קודם האכילה דאסור לאכלו בלא חילול ואי משום דכתיב ולא חללו דילמא הוא רק למצות חילול אבל מותר לאכלו ולשלם כנגדו כל אימת דבעי דהא אינו טעון העמדה והערכה:

ומשני קדש הלולים קדש חילולים. דהוא קדש עד שיחללנו וע"כ אסור לאכלו בלא חילול. וע' בתוס' שהבאנו סמוכין לזה מהרשב"א ז"ל ונתבאר בזה סוגיא חמורה בסוטה עיי"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף