רידב"ז/עבודה זרה/ב/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים


רידב"ז TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"א בשם ר"ח מעשה בספינה אחת של בית רבי שהיו בה יותר מג' מאות חבית ובדק רבי את כולן ולא מצא אלא אחת שראשים ושזרות קיימת והתיר את כולהון ריב"א אמר ר"א מקשה לה מסתברא דלא אותה חביות תהא מותרת ושאר כל החביות תהון אסורות אלא ע"י עילה פי' כיון דמצד הדין א"צ כלל לחוש ורק דאנו מחמירין. ע"כ בעילה כל דהוא מקילינן וכן איתא בפ"ג דמס' דמאי ע"י עילה כיון דמצד הדין מותר אך שאנו מחמירין ע"כ ע"י עילה כל דהוא מקילינן וכן איתא שם בשנו"א ז"ל עיי"ש וע"ז מסיק כהדא גבינתא איתקלקלת פי' שם הנהר דאיקרי גבינתא איתקלקלת ר"ל דעבדו אותה לשם ע"ז. שאל ר"ח לרבב"ז א"ל אין דבר של רבים נאסר פי' דבנהר שהוא מחובר אינו נאסר אלא משום דבנהר איכא חשש שמא תלשינהו גלי דלפעמים נתלש או שמא טפחינהו בידים כדאיתא במס' ע"ז דף נ"ט ע"א אך כיון דשל רבים הוא אינו נאסר כדאיתא בבבלי מים של רבים אינו נאסר. ואעפ"י שדבר של רבים אינו יסוד גמור להתיר דלא שייך אין אדם אוסר דבר שאינו שלו אלא דוקא בשל חבירו אבל בדבר הפקר דלא הוי לא שלו ולא של חבירו אוסר אבל מכיון דעפ"י הדין אין לנו למיחש שמא טפחינהו בידים רק חומרא בעלמא. ע"כ סמכינן ע"י עילה דמים של רבים אין נאסרין וסמכינן ע"י עילה זו דלא טפחינהו בידים. וכמו כן בדמאי התירו משום כבוד שבת ורק על זה לא סמכינן אלא בצירוף דשאלה ואף דשאלה לבד לא מהני כדגרסינן שם במס' דמאי אך ע"י עילה בצירוף עילה כל דהוא סגי וסמכינן עלה וה"נ ע"י מחובר לבד אין לסמוך דשמא טפחינהו בידים ועל דבר של רבים אינו נאסר בלבד לא סמכינן אלא ע"י צירוף סמכינן והעיקר דסמכינן משום שהוא מחובר. ועל החשש דשמא טפחינהו בידים בצירוף עילה כל דהוא סמכינן וע"ז מסיק ריב"ז וקאי על מה דקאמר ריב"א דר"א מקשי דלא מסתברא דאותה החבית תהא מותרת והשאר יהיו אסורין ולא סמך על צירוף עילה כל דהוא ע"ז קאמר ריב"ז דר' יצחק מקשי על קושיא דר"א ואילון אגרת לא עכו"ם לוקס כתיב בהם ואת אמרת ע"י עילה וכא ע"י עילה פי' דאיתא במס' גיטין בירושלמי פ"ק ה"א עכו"ם לוקס כתיב בהם וע"כ צריך להכיר שמותן של עדים ומסיק כד בחנות של ישראל אם נכתב הגט בחנות ישראל סמכינן ע"ז וקשה כיון שכתוב בהגט עכו"ם לוקס היאך תסמוך על מה שנכתב בחנות ישראל אלא ע"כ דהעיקר סמכינן שהן ישראל מפני שרוב ישראל שבחו"ל שמותן כשמות עכו"ם רק ע"ז לבד הי' מחמירין ע"כ צריך שיהא צירוף עילה כל דהוא שיהא נכתב בבהכנ"ס או בחנות ישראל כמבואר במס' גיטין ירושלמי הנ"ל ע"כ קאמר ר' יצחק על קושית ר"א הא בגיטין בעכו"ם לוקס וכי לא סמכינן רק ע"י צירוף עילה כל דהוא כיון דלא הוי רק חומרא וה"נ מה שצוה רבי לפתוח חבית אחת והתיר כולם הוא לא דזהו העיקר אלא דזהו הוי לצירוף כל דהוא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף