רידב"ז/נדרים/י/א

רידב"ז נדרים י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני בשם ר"א אם הי' תהי' לאיש בבוגרת ארוסה הכתיב דבר חבריא ארורי יאות אמר ר"א וקשיא על דר"א מכיון שבגרה לא כבר יצאת מרשות אבי' יתומה שמת אבי' מי מיפר לה הבעל פי' דחברייא אמרי תרתי דבחד צד יפה אמר ר"א ובחד צד קשיא על דר"א ומפרש במה יאות ובמה קשיא מכיון שבגרה לא יצאת מרשות אבי' בתמיה יתומה שמת אביה מי מיפר לה הבעל מיפר וכיון דבגרה הרי יצאה מרשות אביה והוי כמו יתומה שמת אביה דמיפר לה הבעל וא"כ בזה יאות אמר ר"א וקשיא על דר"א אם עד שלא נכנסה לרשותו הוא מיפר לה משנכנסה לרשותו לא כ"ש פי' בשלמא לרבנן מוקמינן נדרי' עלי' שבאו עמה מבית אביה ומיפר ארוס בקודמין בשותפותי' דאב ואף שהבעל אינו מיפר בקודמין דכתיב אם בית אשה נדרה אבל הארוס מיפר בקודמין משום שותפותי' דאב כדאיתא בדף ס"ט ע"ב ומינה ארוס מיפר בקודמין ש"מ משום שותפותי' דאב אבל לר"א דמוקי קרא לארוסה דבגר וארוס לחודי' מיפר וא"כ כיון דכתיב ונדרי' עלי' דאפילו בנדרים שבאו עמה מבית אביה ומיפר הארוס לחוד א"כ קשה האיך ס"ד דארוס מיפר בקודמין והבעל אינו מיפר בקודמין הא ק"ו אם עד שלא נכנסה לרשותו הוא מיפר לה משנכנסה לרשותו לא כ"ש וא"כ קשיא על דר"א וכ"ז הוא מדברי חברייא דיאות אמר ר"א וקשיא על דר"א דיאות הוא משום דבגרה הוי כמת אבי' והוי כיתומה דמיפר לה הבעל וקשיא א"כ לפ"ז מיפר בקודמין כיון דמוקמינן האי קרא דואם הי' תהיה לאיש על ארוסה דבוגרת ושם כתיב ונדרי' עלי דמיפר בקודמין א"כ קשיא אם עד שלא נכנסה לרשותו את אמר יפר משנכנסה לרשותו לא כ"ש ומשני מה מקיים ר"א ונדריה עלי' לא כמו דמוקמינן לרבנן בנדרים שנדרה קודם שנתארסה ז"א אלא במה אנן קיימין אם עד שלא נתארסה ונתארסה כבר נראה לאב ולבעל להפר אלא כי נן קיימין בנדרים שנדרה עד שלא מת אביה ומת אביה והיא בוגרת פי' דגרסינן במס' נדרים דף ע' ע"ב ה"ד אילימא שקידשה כשהיא נערה ובגרה מכדי מיתה מוציאה ובוגרת מוציאה מרשות אב מה מיתה לא נתרוקנה רשות לבעל אף בוגרת לא נתרוקנה רשות לבעל והנה מהיכין ילפינן דמיתה לא נתרוקנה רשות לבעל הוא דילפינן לה בדף ע' ע"א מבנעורי' בית אביה עיי"ש ופי' הר"נ ז"ל דהוי בית אביה אפילו שמת אביה וילפינן מזה במה מצינו בוגרת ממיתת האב דנערות דמ"ש זמ"ז אבל אם מת האב בבוגרת פשיטא דנתרוקנה דהא בזה הוי גזה"כ מפורש בנעוריה בית אביה אימתי הוי בית אביה אע"פ שמת דווקא בנעוריה אבל בבוגרת לא הוי בית אביה ואימתי לא נתרוקן דווקא במת בנערות ודכוותי' במה מצינו אמרי' אף על בוגרת משא"כ כשהי' תרתי מיתת האב בבוגרת הוי בזה גזה"כ מפורש דבנעורי' הוי בית אביה והוי בית בלא אב דווקא בנעורי' אבל בבוגרת לא הוי בית בלא אב ודווקא בבוגרת לחוד הוי מה מצינו ממיתת האב דנערות דליכא גזה"כ למעוטי כיון דנדרה בעודה נערה לא מצינו גזה"כ דבוגרת מפקיע כח האב וע"כ אמרינן דהוי מה מצינו ממיתת האב כשם דמיתת האב אינו מפקיע כן בוגרת אינו מפקיע אבל בנדרה כשהיא נערה ומת האב בבוגרת הרי בפירוש מיעט רחמנא דאימתי הוי בית אב בלא אב אפילו מת האב דווקא בנעורי' משא"כ בבוגרת ע"כ לר"א דמוקי הקרא על בוגרת הכי מרבה האי עלי' שנדרה בנערותיה וקידשה בנערות ונדרה עד שלא מת אביה ומת אביה והיא בוגרת דאז נתרוקנה רשות לבעל ולעולם הנדר היה לאחר האירוסין ולא הוי בקודמין וזה נראה ברור שכן צריך לגרוס והכל מוכח ונדפס בטעות וקשיא על דרבנן מה מקיימין רבנן ונדרי' עלי דהא מתחיל בחברייא דיאות אמר ר"א וקשיא על ר"א ומסיק תחלה היאות דר"א ואח"כ וקשיא על דר"א ומה דמסיק מה מקיימין רבנן ונדריה עליה פשיטא ומוכח דלר"א הוא פריך דהא רבנן מוקמי' בפירוש להאי עלי' לנדרים שבאו עמה מבית אביה וגם במה דמוקי לה בבוגרת מוכח דע"כ הוא לר"א קאי וז"ב ומתורץ בזה קושית הש"ק ז"ל דמקשה על תשו' הרשב"א ז"ל דפסק דביתומה שמת אבי' אין הבעל מיפר מהאי ירושלמי ולדברינו ניחא מאד דאדרבה מהאי ירושלמי מוכח כדברי הרשב"א ז"ל דהא כיון דהירושלמי מדמי בוגרת ליתומה וכיון דאנן קיימא לן להלכה כרבנן דפליגי אר"א בבוגרא אם כן על כרחך דה"ה יתומה דליכא למימר ביתומה דיפר הבעל אם כן בבוגרת נמי יפר וכיון דלהלכה קי"ל כרבנן דר"א א"כ שפיר פסק הרשב"א י"ל ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף