רידב"ז/מעשר שני/ד/א

רידב"ז מעשר שני ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני בין ביוקר. הגר"א ז"ל בכי"ק גרס זאת עד מן החומש לקמן כמבואר בס"ד:

משום שהוא יכול להחזירו למקומו. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

תני משתכר אדם בשקל עד רביעית האיך עבידא דינרא הכא בתרין מנין ובאדבאל בתרין מנין וחמשין והוא בעי מיתן חמשין מנין ומיסק דיהיב לי' הכא בתרין וחמשין. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

תני אין קובעין מע"ש אלא במין על מינו. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

אר"ח רבי הי' לוקח קישואין בכורות למלכות וקבע מע"ש שלה על כל עוקץ ועוקץ. פי' דקישואין הבכורות שנתבכרו בתחלה הי' לוקח להביא דורן למלכות ולא הי' ממתין עד שילקטו עשרה והי' מלקט ה' או ו' שנתבכרו בתחלה להביא דורון למלך מפני החשיבות וע"כ אין כאן אחד למעשר שני וע"כ הי' קובע להמע"ש בכל עוקץ ועוקץ ופדה אותן וראה אותן כאילו הן חתוכות פי' הגר"א ז"ל דהי' פודה אותן בזול כאילו הן חתוכות ולא שוים רק מעט ע"ז פריך ר' יוחנן שלימות ואת אמרת חתוכות פי' הא הוין שלימות ושוים לפי הערך יותר מכפי שהיו חתוכות והא אין בכח ההדיוט לחתוך חלק המע"ש רק שצריך למכור שלימה כדי שיהא ביוקר וע"ז אמר ר' יונה ויאות פי' דשפיר הקשה ר"י אילו שנים היו בשותפות בקישות אחת לזה ט' חלקים ולזה חלק א' שמא הוא אומר לו טול חלקך ואני חלקי אלא עי"ז ועי"ז נמכר ביוקר והכא עי"ז ועי"ז נמכר ביוקר כהדא רשב"ר הוי מפקיד על אילין דרומיא דהוו מזלזלי בה פי' דהי' מצוה ומפקיד על אילין דרומיא דהוו מזלזלין בה דהי' פודין אותה בזילזול כמו שהן חתוכות נסבון בר קפרא וקרטמן קומוי פי' שהי' מחתך לפניהם לחלקים קטנים א"ל טב הוא כלום פי' בתמי' א"כ אין לכם כח לחתוך אלא צריך לפדותו כשהוא שלם ע"ז פריך הגמ' עד כדון מילה דקרטמה ולא טב פי' דעד כאן לא שמענו מדבר קפרא אלא מילי דלחתוך אותן לא טב הוא כלום אבל לא שמעינן מינה דההיא דבר קפרא במילי דיחתוך ויהי' טב מידי ואיפשר דיכול לפדותו כמו שהוא מחותך אע"פ שהוא בזול יותר מן שלם:

ריב"ל אמר אין פודין מע"ש אלא בשוי. כן גי' הגר"א ז"ל ואמר ר"ח זה שהוא מחלל לא יהא מחלל על חצי פרוטה פי' הא דריב"ל ור"ח קאי אמתני' במציעתא דגרסינן שם פודין מע"ש בשער הזול כמו שהחנוני לוקח ולא כמו שהוא מוכר כמו שהשולחני פורט לא כמו שהוא מצרף ע"ז מפרש ריב"ל הרישא פודין בשער הזול משום דיש לפרש ב' פרושים או דרישא וסיפא חדא מילתא הוא כדפי' הרע"ב ז"ל וה"פ פודין בשער הזול ומפרש ואזיל דהוא כמו שהחנוני לוקח ולא כמו שהוא מוכר ויש לפנינו ב' שערים שער הזול ושער היוקר דהוא שער שהחנוני לוקח ושער שהחנוני מוכר ע"ז קמ"ל דפודין בשער הזול ולא בשער היוקר וסיפא סיומא דרישא הוא או דילמא דרישא וסיפא ב' ענינים הן וברישא קמ"ל דפודין בשער הזול אם הי' שעת זול ואח"כ הוקר פודין אותו כבשעת הזול וא"כ ק"ל דינא אחריתא כמו שהחנוני לוקח כו' ע"ז קמ"ל ריב"ל דפודין מע"ש ע"כ בשוי ואם השער יוקר וליכא השתא שער זול כלל רק דמקודם לכן הי' שער זול אינו נפדה כשעת הזול משום דפודין אותו בשוי דווקא ופי' דמתניתין דפודין בשער הזול הוא כמו שמפרשי ר"י ורשב"ל בסמוך דסיפא הוא סיומא דרישא כפי' הרע"ב ז"ל או דרישא מילתא אחריתא הוא ופי' בשער הזול דיכול להמתין על מוצ"ש או בטהרת טהורה בתקופת תמוז כמו דאמרו אמוראי בסמוך והוא כפי' השנו"א ז"ל ובר"ש ז"ל ור"ח מפרש הא דתני במתני' כמו שהשולחני פורט דהתם יכול השולחני לפרוט סלע על כמה מטבעות של חצי חצי פרוטה והו"א אף מעשר שני כן ע"ז קמ"ל דמע"ש אסור כן משום דדמי לאסימן עיי' בכ"מ ז"ל בפ"ח ממע"ש ה"ט ובכאן גרס הגר"א ז"ל בכי"ק הא דגרסינן לעיל תני בין ביוקר והוזלו ובין בזול והוקרו פי' דהברייתא ס"ל דיכול לפדותו בשער היוקר כבשער הזול דמעיקרא ולא כתנא דמתניתין דידן ומפרש הטעם משום דקל הוא במע"ש דיכול להערים עליו ונמצא דהברייתא פליגא על מתניתין ע"ז מסיק אר"א כמה עלל קומי ר"י ורשב"ל פי' כפי' הפ"מ ז"ל דבאו כמה אנשים לשאול מר"י ורשב"ל האיך הדין דהאיך פודין אם כתנא דידן או כתנא דברייתא ואינון אמרין פוק ואישלם כהדין תניא ר"ל דתשלימו כתנא דידן ולא כתנא דברייתא ומפני שיש לפרש בתנא דידן דס"ל נמי כתנא דברייתא ורישא וסיפא ב' דברים הן והפי' ברישא דפודין בשער הזול היינו דפודה בשער היוקר כבשער הזול דמעיקרא ולא דרישא וסיפא דבר אחד הוא וסיפא הוא סיומא דרישא ע"ז מפרשי פי' דתנא דידן דלא דפודה בשער היוקר כשער הזול דמעיקרא ז"א אלא דפי' פודה בשער הזול ביש לפנינו ב' שערים שער היוקר דהחנוני מוכר ושער הזול שהחנוני לוקח פודה בשער הזול וסיפא הוא סיומא דרישא וכדמסיק פודין מע"ש בשער הזול ולא בשער היוקר ר"ל בדאיכא שער זול ויוקר פודה כשער הזול כמו שהחנוני לוקח ולא כמו שהוא מוכר כמו שהשולחני כו' ותורת אמת הוא גי' הגר"א ז"ל דגרס הא דלעיל תני בין ביוקר והוזלו הכא דאל"כ מאי קאמרי פוק ואישלם כהדין תניא תיבת כהדין צריך ביאור ועוד מאי שאלו מר"י ורשב"ל אם השואלים לא ידעו כלל מהמשנה והורו ר"י ורשב"ל להם המשנה א"כ בכ"מ שהורו האמוראים הלכה להעולם מהמשנה היה להגמ' להביא זאת אבל לפי גי' הגר"א ז"ל מדויק היטב משום דתנא דהברייתא פליג וגם בתנא דידן יש ג"כ לפרש כן אך ריב"ל מפרש לתנא דידן דפליג על הברייתא ע"כ שאלום האיך הלכה והורו להם כתנא דידן ולא כתנא דברייתא ומפרשו להם פי' דתנא דידן. ודע דבירושלמי דפוס קראטשין גרסינן כהדין תניא פודין מע"ש כשעת הזול ולא כשעת היוקר ולפ"ז הורו להם כהאי תנא דביש ב' זמנים זמן הזול וזמן היוקר הולכין אחר זמן הזול אבל בכל הדפוסים גרסינן כשער הזול ולא כשער היוקר ולפ"ז הוי הפי' ביש ב' שערים לפנינו ולא ב' זמנים והוא האמת:

ר' סימון חווי פירין. גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ר' חלקי' חווי פירין לגרוסה א"ל בשויהן אתא לקמיה דר"ס א"ל אין פודין מע"ש ע"פ שוטין פי' דלא בשוין אלא כמו שהחנוני לוקח כו' ר"פ חווי פירין כו' אר"ש כמה דבר נש בעי בטהרת טהורה בתקופת תמוז בתר בלני בתר בית המרחץ מסיק לזורזי' ואז ימכור בזול כן פי' מהרא"פ ז"ל ומייתי פריטין ומפרקיני' אז וזה פי' המשנה פודין בשער הזול דימתין עד שער ההוא של זול אר"י כמה בר נש בעי בערובתא בפתי רמשא פי' בשנו"א ז"ל כמו שאדם קונה בין השמשות מן אותן הנחתומין הנשארים שהם מוכרים בזול וכאותן נשים המקלעות עצמן והוא רודף אחריהם שיהו לוקחין כן הוא עושה ופודה ר"ל בע"ש כמבואר במהרא"פ ז"ל דאז הוי שעת זול ואז מייתי פריטי ומפרקיני' כו' ופודה אותן מוצאי שבת דימתין עד מוצ"ש ויפדה אז:

א"ר יוחנן פודין מע"ש ע"פ ג' לקוחות אפילו אחד מהן כותי אפילו אחד מהן בעל ר' יונה בעי שניהם כותים לא שניהם בעלים לא אחד כותי ואחד בעל נמי לא. פי' דקס"ד דאפילו אחד כותי ואחד בעל ה"פ דמהג' הוי אחד כותי ואחד בעלים ואחד אחר ע"ז מקשה כיון דב' כותים לא וכן שני בעלים לא א"כ כמו כן אחד כותי ואחד בעלים נמי לא א"כ למה קאמר אפילו אחד כותי ואחד בעל דמשמע אחד כותי ואחד בעל ואחד אחר וקשה הא הוי כמו ב' כותים וכמו ב' בעלים ומשני אלא לצדדין אתאמרת פי' דאחד כותי ואחד בעל ר"ל או אחד כותי וב' אחרים או אחד בעל וב' אחרים אבל אחד כותי ואחד בעל ואחד אחר לא ותיבת נמי גבי אחד כותי ואחד בעל נמי לא מגי' הגר"א ז"ל בכי"ק וכן בשנו"א ז"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף