רידב"ז/מעשר שני/ג/ו

רידב"ז מעשר שני ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

צבי שלקחו בכסף מעשר יקבר ע"י עורו לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה דברי ר"ש ר' יוסי אומר יקבר. כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א ומפרש דברישא כ"ע ס"ל אין פודין את הקדשים להאכילן כו' ובסיפא בשחטו פליגי בהעמדה והערכה כדאיתא בגמ' ר' יוסי בשם ר' יוחנן צבי עשו אותו כקדשי בדה"ב לטעון העמדה והערכה ר"י בעי קומי ר"ז בהמה טמאה מהו שתטעון העמדה והערכה. פי' דבבהמה טמאה לא כתיב אלא פדי' סתם ומיבעיא לי' אם צריך העמדה והערכה כבהמה טהורה או לא דהא בבהמה טהורה כתיב ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן וגו' והעמיד והעריך וגו' וזה מיירי בבהמה טהורה שנעשית בע"ע כדאיתא בספרי עיי"ש:

א"ל אילולי דאר"י בשם ר"י חי' טהורה אינה טעונה העמדה והערכה בהמה טמאה לא. פי' אילולי הוא כממו אילו ר"ל האילו קאמר ר"י כך בתמי' דרצית לדייק מר' יוחנן דקאמר צבי עשו אותו כקדשי בדק הבית מדלא נקט כי אם צבי דמשמע משום דהחמירו כאן בצבי אבל בכל חי' טהורה בעלמא אינה טעונה העמדה והערכה דבהמה דווקא כתיב וחי' טהורה אינה בכלל בהמה ואינה טעונה העמדה והערכה אבל בהמה טמאה לא פי' דבהמה טמאה טעונה העמדה והערכה האילו כך אמר ר"י בשם ר"י בתמי' אלא פשיטא דבהמה טמאה אינה טעונה העמדה והערכה. אמר ר"ה ותני כן פי' דמביא ראי' מתו"כ דמפורש כן דבהמה טמאה אינה טעונה העמדה והערכה וה"ג שם גבי ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן דמיירי בבהמה טהורה ופסולי המוקדשין דנעשה בע"מ דכתיב שם דטעון העמדה והערכה וגרסינן שם טמאה לפיכך קרא אותה טמאה לרבות את המתה ר"ל כשהקדיש מעיקרא המתה דיש לה פדי' כמו בהמה טמאה דיש לה פדי' יכול אפילו אמר הר"ז הקדש ומתה ת"ל והעמיד והעריך מניין לרבות את זה ולהוציא את זה אחר שריבה הכתוב ומיעט הרי אנו למדין אותה מבהמה טמאה ר"ל מן קרא אחרינא כדגרסינן כאן ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך דהתם לא כתיב העמדה והערכה מה בהמה טמאה מיוחדת ששוות שעת פדיונה לשעת הקדישה פי' דהיתה טמא בחיים בשעת הקדש ובשעת פדיון ג"כ דהוא בשעת מיתה דהא אסורה בחייה ובמותה אף אני ארבה את המתה ר"ל דהקדיש מתה דשוות שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא אני את שאמר הר"ז הקדש ומתהשלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה הרי קמן מפורש דבבהמה טמאה לא בעי העמדה והערכה. א"ר יוסי מתניתא אמרה כן חמורה מועלין בה ובחלבה וחלב לאו כמתה הוא כיון שנחלב ופירש ממנה כמתה היא וכל שיש לו פדיון מועלין בו וכל שאין לו פדיון אין מועלין בו [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] וכיון דמועלין ע"כ דיש לו פדיון הרי מוכח דבבהמה טמאה לא טעון העמדה והערכה אין תיפתרינה לשם הילכות מיתה פי' דאם תרצה לומר דמתניתין מיירי בהקדיש חלב פרוש מן החמור לכתחלה ואתא לאשמעינן דיש מעילה ופדיון בהקדיש מתה ומשום הלכות הקדיש מתה אתא המתניתין הזה לאשמעינן זה אין את יכול דא"כ ל"ל למינקט חמורה הי"ל למינקט רק חלב חמורה לבד אלא ודאי דלאו משום הילכות זה אתא לאשמעינן אלא משום הלכות דחלבה כגופה דמיא כמו דם דמועלין בו ולא הוי כפרש עיי"ש במס' מעילה דף י"ב ע"ב עיי"ש ע"ז אר"ח קומי ר"מ תיפתר כר"ש דס"ל דקדשי בדה"ב אין טעונין העמדה והערכה א"ל אין כר"ש ל"ל לאשמעינן האי דינא בחמור נתני האי דינא אף בבהמה דקמ"ל בחלב דמועלין בה אע"ג דהקדיש רק הבהמה א"ו דתפס חמורה משום דבבהמה טהורה טעון העמדה והערכה וחלב חשיב כמתה אך בחמור דהוי בהמה טמאה לא בעי העמדה והערכה:

אר"ח וקשיא על דב"ש מה בינה לחמשה שקין בגורן אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה. משום דס"ל דב"ש וב"ה פליגי בכל הג' דברים אם פתח לאחר שגפן לב"ש קנה מעשר כבר ואינו מועיל מה שיפתח אלא א"כ יערה לגת ולב"ה א"צ לערות ואם פתח לאחר שגפן לב"ה חוזרים ועולות בא' ומאה ולב"ש לא מהני עד שיערה לגת וכן אם פתח לאחר שגפן לב"ה תורמין ומעשרין מזה על זה ולב"ש אין תורמין מזע"ז עד שיערה לגת ע"ז פריך לב"ש למה אין תורמין ומעשרין מזה על זה למה גרע מחמשה שקין בגורן דתורמין ומעשרין מזה על זה והא מפתח לא גרע מחמשה שקין בגורן כיון שפתחן והכי נאמר דב"ש פליגי כל עיקר אפילו על עד שלא גפן דתנינן תורם מאחת על הכל הכי גם ע"ז פליגי ב"ש דהא כיון דפתח למה לא הוי כחמשה שקין בגורן ולמה לא יהי' כבתחלה הכי נתקדש על זה בתמי' בשלמא על בבא הראשון דמשגפן קרא שם קנה מעשר שפיר ס"ל לב"ש דלא מהני מה שיפתח אח"כ דליפקע קדושת מעשר בלא חילול מהקנקנים כיון שכבר נתקדש והיין בתוכו ולא מהני וכן בבא אמצעית דבנתערבו משגפן לא מהני אח"כ הפתיחה כיון שכבר נתקדש בכ"ש כדאיתא במתניתין משגפן מקדשות בכ"ש וכבר חל איסור עליהן כיון שגפן מעיקרא אחשבי' שישאר בו דכל עיקר החילוק שבין גפן או לא הוא מבואר בס' משנה ראשונה דבשגפן גלי אדעתי' דיקיימו בכלי זה ואחשבי' אבל בלא גפן דעתו לערותו בכלים קטנים וע"כ כשגפן ואחשבי' אפי' אם יפתח אח"כ גלי אדעתי' כבר דאחשבי' ולא מהני אח"כ הפתיחה אבל על בבא דסיפא קשה למה לא מהני לב"ש לתרום מאחד על הכל הכי שייך בזה דכבר חלה הקדושה ומסיק הגמ' דבהני תלתא בבא דמתניתין לא פליגי ב"ש וב"ה בכל הג' בבות ולא נחלקו רק בשתים ונחלקו בזה ריב"ל ור' בא דריב"ל ס"ל על הראשה הושווה וכן איתא לשון זה בירושלמי בונמס' סוכה פ"ב ה"ז ובט"ס נדפס הושבה בבי"ת וצ"ל בוא"ו א"נ הכל אחד ונתחלפו באותיות בומ"ף פי' כמו דנחלקו שם במס' סוכה וקאמרינן שם דלמצוה הושווה ר"ל דשניהם שוים בזה ודכוותי' בש"ס דילן גבי פלוגתא דב"ש וב"ה היום הוחלקו ולמחר הושווה רק דבבבלי גרסינן הושוו בלא ה"א לבסוף ובירושלמי גרסינן הושווה בה"א לבסוף כמו במס' סוכה הנ"ל ובכאן וה"נ הפי' הושווה דבזה שניהם שוין ריב"ל ס"ל על בבא הראשונה הושווה דאף ב"ה לא נחלקו אלא אתרתי בבא בתרייתא אבל על בבא הראשונה הושווה דאף ב"ה ס"ל כיון דכבר נתקדש הקנקן בקדושת מעשר לא נפיק לחולין בפתיחה אף שהניחו אח"כ פתוח ימים רבים ור' בא אמר דהושווה על האחרונה כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק דבמקום השניה גרס האחרונה ר"ל דס"ל לר' בא דלא פליגי ב"ש אב"ה רק אתרתי בבא קמייתא אבל על בבא האחרונה הושווה ב"ש לב"ה דכיוון דפתח תורמין ומעשרין מזה על זה דלא גרע מחמשה שקין בגורן דהא לא שייך דנתקדש ע"ז מעיקרא א"נ דר' בא ס"ל דאף בהאחרונה הושווה. אח"כ מצאתי הסברא הזאת בס' משנה ראשונה שכתב דבבבא דרישא לא פליגי כיון שכבר נתקדש ובמציעתא שייך הפלוגתא ועיי"ש ועי' במס' בכורים פ"ב ה"ב דגרסינן שם ג"כ למעשר הושבה וגירסת השנו"א ז"ל הושווה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף