רידב"ז/מגילה/ב/ה
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז עמודי ירושלים גליוני הש"ס
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב מתנא דר"י היא. פי' דגרסינן במס' תרומות פרק קמא הלכה א' למי נצרכה לר' יוסי היידין ר' יוסי פי' דהא דקתני חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם בדיעבד תרומתו תרומה אתיא אפילו לר' יוסי דאף על פי שס"ל לענין קריאת שמע דלא יצא אף בדיעבד מכל מקום לענין תרומה דהוא רק משום ברכה דרבנן יצא בדיעבד תמן תנינן הכל כשרים לכתוב את המגילה חוץ מחש"ו אמר רבי מתנה דר' יוסי היא וס"ל לר"מ דר' יוסי פליג אפילו לענין מגילה דעיקרה דרבנן אר"י הוינן סברין מימר מה פליגין ר"י ורבנן בקריאת שמע כו' מן מה דאמר ר"מ ר"י היא הדא אמרה היא הדא היא הדא אמר רב חסדא לית כאן חרש שיגרת לשון היא מתניתא. פי' דל"ל דלענין מגילה יסבור ר' יוסי דאף בדיעבד לא יצא וע"כ דליתא כלל במתני' דמגילה חרש אלא משיגרת הלשון בעלמא דהיכא דתני שוטה וקטן תני נמי חרש ע"כ נקט גם הכא חרש אבל באמת בחרש המדבר לכו"ע יצא אף לר' יוסי. א"ר יוסי מסתברא יודי רב חסדא בתרומה דהיא דלא כר' יוסי פי' דאע"ג דלענין מגילה ס"ל דאף לר' יוסי יצא בדיעבד מ"מ לענין תרומה דעיקרה מדאורייתא מודה רב חסדא דס"ל לר' יוסי דלא הוי תרומה אף בדיעבד ומתניתין דידן דלא כר' יוסי. ר' חנניא בשם רב חסדא דר' יוסי היא פי' דר"ח בשם ר"ח פליג על ר' יוסי בשם רב חסדא וס"ל דלענין ברכה בתרומה ס"ל דמודה ר' יוסי דבדיעבד שפיר דמי. ע"ז אר"ב ע"כ איתמר דהיא דלא כר' יוסי פי' דע"כ דהוא כההוא דאמר ר' יוסי דר' ייסה התנא ס"ל דאפילו בדיעבד לא הוי תרומה כמו גבי קריאת שמע דלא יצא בדיעבד דתנינן חמישתא קדמייתא ולא תנינתה עמהון אי משום שאין תרומתן תרומה והא תנינן חמישתא אחרייתא ולא תנינתה עמהון הרי סופה מימר דר' יוסי היא פי' דהא תני ברישא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה ובסיפא קתני חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה (לקמן בה"ד) ומדוע לא קתני חרש המדבר ואינו שומע לא ברישא ולא בסיפא אי דלא תני ברישא משום דהנהו אין תרומתן תרומה וחרש המדבר ואינו שומע הוי תרומתו תרומה א"כ נותניניה בסיפא דהנהו תרומתן תרומה אלא ע"כ בסופה מימר דרבי יוסי היא דכל הנהו דחשיב בסיפא הוא אפילו לר' יוסי ג"כ ר"ל דקחשיב הנהו דברים דאתיא ככו"ע בין לר' יהודה בין לר' יוסי ואילו חרש המדבר ואינו שומע ס"ל לר' יוסי דאין תרומתו תרומה ולא מיירי התנא בפלוגתא וע"כ הא דקתני חרש המדבר ואינו שומע תרומתו תרומה הוא דלא כד"ה דהוא דלא כר' יוסי וע"כ בהא דקחשיב החשבון של חמשה דהוא לד"ה בלא פלוגתא לא חשיב חרש המדבר ואינו שומע זהו פירושא דהאי שמעתתא ע"פ גי' הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י. וכן משמע משנו"א ז"ל במס' ברכות ומס' תרומות ורק חסר שם בהגירסא תיבת דלא בין בתחילתו אר"י מודה רב חסדא בתרומה דהיא דלא כר' יוסי ובין בההיא דר"ב ע"כ איתמר דלא כר' יוסי בשניהם חסר תיבת דלא והוא העיקר להבנת הסוגיא ושם בשנו"א ז"ל הגירסא כמו שהוא לפנינו דהיא כר' יוסי ואולי בשנו"א ז"ל נדפס בר"ת כר"י ואפשר הפי' הוא כר' יהודה ופלא גדולה שמדפיסי השנו"א ז"ל לא הביאו הגי' הזאת שבכי"ק ולפי הנראה שכמה הגהות היו בידי תלמידיו ז"ל בהסמוכים אליו:
ואנו חמיי רבנן מקדמין לעיבורה. הענין הזה חמור וקשה להבין ובמס' שבת מפרש הק"ע ז"ל קצת בענין אחר וכן פי' הפ"מ ז"ל אינו מובן. וראיתי וראיתי בס' שדה יהושע ז"ל שמגיה דהא דגרסינן ואנן חמיי רבנן מקדמין לעיבורה לא שייך בהלכה זו אלא שייך למקום אחר ולפענ"ד נראה ברור דבאמת נשתרבב להלכה זו ממקום אחר והעיקר מקומו הוא להלכה אחריתי במס' שבת לענין אחד הסמוכה תיכף אחר הסוגיא הזאת ודבר מצוי הוא בירושלמי שלפעמים השייך בסוף הענין הזה נשתרבב בסוף הענין הסמוכה לה ובמס' שבת כפול הסוגיא הזאת והיא סוגיא כפולה ובמס' שבת בתר ענין הזה סמוך לה ענין אחר ושם לענין אחר שייך הא. דאנן חמיין רבנן מקדמין לעיבורה ונשתרבב בטעות לענין הקודם דהוא לענין הזה. ואח"כ כשהוכפלה הסוגיא הזאת במס' מגילה הוכפלה כל הענין ומה שנשתרבב לה מן מס' שבת. וה"פ דגרסינן במס' ר"ה פ"ב ה"ה ר' יעקב בר אחא ר' יוסי בשם ר"י לעיבור הולכין אחר המינוי פי' מי שנתמנה תחלה לחכם יש לו דין קדימה לכנוס תחלה לעיבור לבית הועד הולכין אחר הרגיל כו' כהנא איתמני קדמיי מן ר' יעקב בר אחא עאל ר' יעקב בר אחא קדמיי מיני' לעיבורה אמר הכין מרא דשמועתא לא מקיים לה ע"כ. ובאמת צריך ביאור דבאמת האיך לא מקיים ר' יעקב בר אחא שמועה דידי' הלא כיון שנתמנה כהנא תחלה שייך הקדימה לכהנא. אבל באמת ז"א דהא ע"פ הדין מחויב כל אחד להשתדל לזרז במצות ויתאמץ להקדים ולא שייך שיתן כבוד לחבירו שחבירו יקדים במצוה. ואך מצינו בדין קדימה כגון יתום ות"ח שבאים למשפט דמצוה להקדים דין ת"ח ומצוה להקדים דין יתום האי עשה והאי עשה קאמרין בגמ' דעשה דכבוד התורה עדיף אבל בלא"ה שניהן שוין וכל מי שירצה יקדים. ודכותי' בעיבור ג"כ כן מצוה על כל אחד לזרז עצמו להקדים למצוה ואם יקדים את חבירו נקרא אינו מזרז במצות אך אם חבירו נתמנה לחכם קודם הרשות בידו ליתן קדימה לחבירו אם ירצה כי גם זה מצוה מתקנת חכמים שיתן דין קדימה לחבירו ואם ירצה יקיים מצות זריזין מקדימין למצות ויכול לזרז את עצמו שיהא הוא מן הזריזין. אך אם חבירו נתמנה אחריו או שנתמנו כאחת הרי מחויב לזרז ולהקדים ולהשתדל שיהא מן הזריזין מקדימין למצות אך אם חבירו נתמנה תחלה הרשות בידו לעשות כמו שירצה או שיהא הוא מן הזריזין מקדימין למצות או שיקדים לחבירו שנתמנה קודם ע"כ לא קשה על ר' יעקב בר אחא שנזדרז וקדם מן כהנא שנתמנה קודם משום דהגם דהרשות בידו להקדים לכהנא ולא יהי' הוא מן הזריזין מקדימין אבל הרשות בידו ג"כ להיות מן הזריזין מקדימין וזה מבואר בפירוש בסוגיא הזאת דלבתר הסוגיא הזאת במס' שבת גרסינן שם אמר ר"א בשם ר' יונתן בן עכמאי ב"כ שהיתה עומדת ע"ש עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הר"ז מוספת לתוכו שמן חול כ"ש ומדלקת א"ל ר' זעירא ומה הוה טיבי' א"ל אדם גדול הי' ובקי במשנתינו הי' ופירשה ר"ח דכפר תחמין קומי רבי ומניתי' חכם ע"ז פריך הגמ' ואנן חמיי רבנן מקדמין לעיבורה ר"ל דכיון דנתמנה חכם אמאי רבנן שנתמנו אחריו מקדמין לי' לעיבורה הא כיון שנתמנה בעת שפירשה ר"ח דכפר תחמין קומי רבי א"כ למה אנן חמיין רבנן שנתמנו אחריו מקדמין לי' לעיבורה ע"ז משני ר"נ בשם ר' מנא מצוה להקדים כדי לזרז במצות ר"ל דהא אם ירצו רשות בידם להקדים ג"כ משום דזריזין מקדימין למצות ואיזה שירצה יעשה. וזהו שייך בסוף הלכה זו ונשתרבב בסוף הלכה הראשונה כמו שמצוי בירושלמי לפעמים. ואח"כ כשהוכפלה הסוגיא בכאן הוכפלה גם עם מה שנשתרבב ומזה הסוגיא מובן מדוע באמת הקדים א"ע ר' יעקב בר אחא קודם כהנא לכנוס לעיבורה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |