רידב"ז/כתובות/ו/ב

רידב"ז כתובות ו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא דברים שנקנין באמירה הן. הא דפסק סתם בשעת קידושין כההיא דר"ג א"כ קשה הא זכתה הבת והיאך יכול לומר אין רצוני ליתן ומשני תני ב"ק פוסק לשם כתובה ע"מ לכנוס פי' הרב אלפס ז"ל דכל הפוסק סתם הוא ע"מ שישאנה וע"כ כשלא נשאה פטור ומסיק וכיני הפוסק מעות לבתו קטנה כופין אותו ליתן פי' דזהו בברייתא מובא בש"ס דילן דף ק"ח גבי מתניתן הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל דלת"ק תשב עד שתלבין ראשה ואדמון סבר יכולה היא וכו' או כנוס או פטור תנא בד"א בגדולה אבל בקטנה כופין וכו' עיי"ש א"כ חזינן דהפוסק מעות לחתנו הוא לאו כשישאנה דא"כ אמאי כופין אותו הא הבעל אינו מוכרח לישאנה והאב אינו מוכרח ליתן כיון שלא זכתה עדיין ומן הדין צריך להיות שלא יכפו זא"ז [עיין בתוס' ז"ל דף ק"ח הנ"ל שמדייקי ממתניתן כיון דתנא תשב עד שתלבין ראשה ולא קתני דכופין אותו מוכרח מכאן דשטרי פסיקתא דרב גידל לא מיירי רק בהזכירו התנאים בשעת קידושין והכא מיירי שפסק את"כ והביאו הירושלמי דהכא דמייירי שמתחייב א"ע על שעה שיכנסה וכן יש לפרש מתניתן דהתם דפ' שני ד"ג דמיירי שפסק על הנישואין] וכיון דתנא כופין ליתן א"כ ע"כ דהוי החיוב משעת קידושין א"כ קשה האיך כיני למתניתא זאת דתנא ג"כ כלשון מתניתא דידן הפוסק מעות לחתנו וא"כ האיך תני התם דכופין ואי משום דמסיק התם בברייתא דאין חבין לאדם אלא בפניו וקטנה כשלא בפניו דמי ואין בכח האב לקשור נישואי' בממון ע"כ כופין אותו ז"א דאם בשביל זה היה צ"ל בטל חיובו דאב שקיבל ע"ע דאין בידו לחוב לבתו קטנה בשלמא גדולה שפיר התנה במעמדה כדאיתא בתוס' ז"ל התם משא"כ קטנה דכשלא בפניו דמי ואין בידו לחוב לה א"כ צ"ל החוב שלו בטל ולא חל התנאי דאב דלאו כל כמיניה ע"ז מסיק דכיון דקאמרת דהפוסק מעות לחתנו הוא על שעת נישואין א"כ לפ"ז וכיני ג"כ המתניתא הפוסק מעות לבתו קטנה כופין אותו דאם כפשוטו יקשה הא לגדולה לא וע"כ כדאמר ר' אבין כופין אותו ליתן גט וכיני מתניתא דכופין הוא ליתן גט ומוכרח הוא דאל"כ יקשה הא גדולה לא וע"כ דכופין ליתן גט הוא ומשום הטעם דמסיק בברייתא דאין חבין לאדם שלא בפניו ולאו כל כמיניה דאב להתנות על הנישואין שלה שיהיה תלי באם שיתן מעות ותהיה עגונה דהבעל לא ירצה לישאנה בלא ממון ע"כ לא חל התנאי דאב וע"כ כופין אותו ליתן גט ובמה"פ ז"ל כתב אבל בתוספתא מסיים וכו' שזכין לקטן ואין חבין לו עכ"ל ז"ל ולדברינו זהו ג"כ פירוש התוספתא הנ"ל אבל אין כופין לאב משום דהפוסק מעות לחתנו הוא בתנאי שישאנה ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף