רידב"ז/כלאים/ח/ג

רידב"ז כלאים ח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני ר"מ פוטר אם הי' מסייע אף ר"מ מודה. ולא נחלקו ר"מ וחכמים אלא בשאינו מסייע ולא נקשר לצד הקרון רק להרגילו בהילוך. ע"ז מפרש ר"י טעמא דרבנן למה אסור כיון שאינו מסייע ומפרש הטעם מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה פי' כשזה מתעצל השני דוחף להקרון אע"פ שנקשר לאו משום סיוע. רב אמר מפני שנושאין את החבל שבינתיים פי' הסוס נקשר להקרון בחבל והבקר נקשר ג"כ להקרון נמצא דהחבל הנקשר מהסוס להקרון נישא ע"י שניהם. ע"ז בעי ר' ירמי' באם הי' נקשר בשערן ר"ל דהסוס נקשר להקרון בלא תבל רק בהשער והאיך הדין בין לרב בין לר"י ע"ז פשיט הגמ' דבמה אנן קיימין אם בשקשרו בשערו ר"ל בלא חבל רק בשער לחוד לכ"ע מותר בין לרב בין לר' יוחנן לר"י פשיטא דמותר כיון דאם דחיף להקרון כאיב ליה בשקשור בשערו פשיטא דמותר ואפילו לרב ג"כ מותר דבזה אין שייך למימר השערות נישאות ע"י שניהם וכי זה אסור כך אנו אומרין אסור להרכיב בהמה ע"ג חבירתה בתמי' דהא אינו אסור רק כששניהם נושאים משא אבל בהמה אחת מותר לשאת השני' וא"כ מה איכפת לן מה שנושאת שערות דחבירתה ואם בשקשרו החבל בשערו נאמר מפני שנושאים התבל שבינתים פי' דבזה פשיטא דלא שייך הטעם דר"י מפני שזה נושא עצלותו של זה משום דכאיב ליה כנ"ל [וכ"כ הר"ש ז"ל דכאיב לי' כשידחוף בשקשור בשערו] ונאמר רק טעם אחד מפני שנושאים החבל שבינתיים. כך השיב הגמ' על איבעיא דר' ירמי' ומביא הגמ' דכן תני ר' יונה כשקשור החבל בשערו ליכא רק טעמא דרב ולא טעמא דר"י כדמסיק ואזיל:

ר' יונה אמר איתפלגון רב ור' יוחנן ר"י אמר מפני שזה נישא עצלותו של זה וזה נישא עצלותו של זה רב אמר מפני שנושאים את החבל שבינתים מה נפק מביניהון קשרו בחבל אבל קשרו בשערו בין ע"ד דרב בין ע"ד דר"י פטור כן גי' הנר"א ז"ל בכי"ק וה"פ דהנ"מ ביניהון בשקשרו בחבל להשערות כנ"ל דלר"י מותר דהא בשידחוף כאיב ליה אבל לרב נושאים החבל שבינתים. אבל אם נקשר בשערות לחוד לכ"ע מותר דלר"י משום דכאיב לי' לא ידחוף להקרון ולרב מותר להרכיב בהמה ע"ג חבירתה ולפ"ז מפורש דבקשור בשערות ליכא כאן לא טעם דרב ולא טעמא דר' יוחנן ואם בשקשור החבל בשערות אין לנו לומר רק טעמא דרב לחוד דזהו כל עיקר הנ"מ בין רב לר"י ופי' זה בריר הוא והתלמיד שהדפיס השנו"א ז"ל אינו מובן לי כוונתו והפי' האמיתי הוא כדברינו בע"ה. והב"י ז"ל סי' רצ"ז והמעדני יו"ט ז"ל בהרא"ש ז"ל הלכות כלאים עמלו לפרש הסוגיא הזאת וע"פ גי' הגר"א ז"ל וכפירושנו שפיר נכון בע"ה:

סליק פירקא בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף