רידב"ז/יבמות/ב/יא
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז עמודי ירושלים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר"י אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר פי' לענין אחר אין למידין ממנו ויש לפרש ב' משמעות אם הכונה אין למידין ממנו דבר אחר הוא לענין ממון אפילו באופן זה. או אפילו בקידושין אין למידין ממנו דבר אחר לענין אחר באופן אחר. וע"ז שאל מהו אין למידין דבר אחר אחת משדותי מכרתי ובא אחר ואמר אני הוא כו' לא כל הימינו אם באופן זה שאחד משדותי מכרתי בזה אינו נאמן כיון שבא להוציא מיד הבעלים דכל אחת ואחת בספק שמא היא בחזקת מרא ובאופן זה אף בקידושין כן אחת מבנותי קידשתי וא"י למי ובא אחד וכו' לא כל הימינו משום דאינו נאמן להוציא מרשות האב דכל או"א עומדת ברשות האב וזהו איבעיא דלא איפשיטא דשאל מהו אין למידין ממנו דבר אחר אם הכונה בדרך אחר. ולא באומר שדי מכרתי וא"י למי דבזה נאמן אף בדיני ממונות אלא רק באופן אחר אחת משדותי מכרתי וא"י למי דבזה אינו נאמן דלא דמי לבבות בבית אני מוכר לך או שור משורי או חצי שדה אני מוכר לך דנוטל הכחוש דהתם יודע למי מכר. ועכ"פ הכחוש מודה לו אע"פ שמרא דארעא הוא המוחזק והלוקח מוציא מ"מ מה בכך כיון שמודה לו שפיר מוציא מת"י אבל בשא"י למי מכר כיון דעכ"פ עדיין השדה בחזקתו והלוקח חשוב מוציא אינו יכול להוציא מידו בלא ראי' כיון שאינו מודה שהוא הלוקח. ובאופן זה אף בקידושין כן באחת מבנותי קידשתי וא"י למי בזה אינו נאמן לכנוס כיון דצריך להוציא מרשות האב אינו נאמן להוציא בלא עדים. וזהו הכונה אין למידין ממנו דבר אחר לאו לאפוקי דיני ממנות ולחלוק בין קידושין לממנות אלא לאפוקי אופן אחר כגון אחת מבנותי ואחת משדותי. או דלאו לאפוקי אופן אחר קאמר אין למידן הימינו דבר אחר אלא אפילו באופן זה בבת אחת קדשתי וא"י למי באופן זה אין למדין ממנו דבר אחר היא בממון אפילו שדה אחת מכרתי וא"י למי ובא אחד ואמר אני הוא אינו נאמן ומחלק בין קידושין לממונא. ובזה מתורץ שיטת הרמ"א ז"ל בחו"מ סי' רכ"ב שכ' בשם הגהת מיימוני ז"ל דמהימן ומובא בש"ך ז"ל דברי הגהת מיימוני ז"ל וז"ל ז"ל ומדייק בירושלמי אם אמר אחד שדה מכרתי וא"י למי ובא אחד ואמר אני לקחתי מהימין או לא ולא מסיק. ונראה לריב"א ז"ל דמיהמין הואיל והמוכר מודה שאינו שלו מצי אמר למוכר לאו את מודה דלאו דידך הוא זיל לשלמא ואם יבוא אחר ויכחשני בסהדי הרי אני מחזירנו עכ"ל ז"ל והק' הש"ך ז"ל ותימה הרי מפורש מסיק ר' יוחנן דאינו נאמן דהא קאמר אין למידין דין שדה מקידושין עכ"ל ז"ל ולפי דברינו לא קשה דהא דקאמר ר"י אינו נאמן הוא באחת משדותי כיון דלא מצי אמר למוכר את מודי דלאו דידך הוא זיל לשלמא דהא המוכר אינו מודה דלאו דידי' הוא דהא בכל שדה מסופק הוא שמא שלו הוא אבל בשדה אחת מכרתי נשאר בירושלמי איבעיא דלא איפשיטא. ע"כ פסק הגהת מיימוני ז"ל. דשפיר מצי אמר לאו בעל דברים דידי את זיל ככל איבעיא דלא איפשיטא דהוי קולא לנתבע וכיון דליכא כאן תובע הרי כל הבא ואמר אני לקחתי מי ימחה בידו מספק רק כשבא אחד ומכחישו והירושלמי מיבעיא לי' דילמא לא שייך נאמנות כלל בד"מ אבל מכיון דנשאר איבעיא דלא איפשיטא ממילא מיהימן כיון דליכא בע"ד כנגדו ומה שהק' הש"ך ז"ל ממציאה שאני התם דהמוצא המציאה בע"ד שלו הוא דהא מחויב בהשבה ומחויב לשמור לבעליו מן התורה משא"כ הכא במכר הקרקע דאינו מחויב בהשבה כיון דהלוקח כבר קנה הרי הוא הבעלים של הקרקע והבע"ב אינו מחויב בשמירה ומסולק ידו מן הקרקע הזה וע"כ נאמן ומתורץ קושית הש"ך ז"ל על רמ"א ז"ל מהג"א ז"ל פ' המפקיד דהתם מיירי באומר אחת משדותי ודוק:
תמן הוחזקה א"א בפני הכל ברם הכא לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש עי' בהר"נ ז"ל בפ' האומר במס' קידושין דמפרש הירושלמי הזה ובחיבורי רידב"ז ס' ו' מבואר ג"כ ודוק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |