רידב"ז/דמאי/ה/ג

רידב"ז דמאי ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת וכו' ר"ש אוסר בתרו"מ ומתיר בחלה, ופריך בגמרא ור"י אוסר בחלה ולא אצלו נטבלת. פירוש דא"נ מתרי גברי זבין לא חיישינן שמא אחד עישר ואחד לא עישר שהרי אצל הנחתום מתחייב בחלה שהוא גילגל את העיסה ומותר להפריש מזה על זה, ומשני אלא בשואל שאור טמא לעשות עיסתו, ומאי דקאמר טמא משום דמיירי בנחתום העושה בטומאה דלפיכך הלוקח מפריש כדמשני ר"י לעיל (בפ"ב) על הא דרמינן מתניתא אהדדי, דהאי חד מתניתא אמר הלוקח מן הנחתום כיצד הוא מפריש, משמע דהלוקח הוא מפריש, ואילו בחדא מתניתן קתני הנחתומים לא חייבו אותן חכמים להפריש אלא כדי תרו"מ וחלה, משמע דהנחתום מפריש. וע"ז משני ר' יוחנן כאן בעושה בטהרה הנחתום מפריש וכאן בעושה בטומאה הלוקח מפריש, ובארתי שם הטעם דהפרש בין עושה בטהרה לבין עושה בטומאה ע"פ הירושלמי (בפ' אלו עוברין ופ"ק דביצה) עירס לא קאמר אלא לש אר"ש אחוי דר' ברכי' הכא בעיסה טמאה עסקינן שאינו מפריש חלתה אלא לבסוף, פי' הק"ע ז"ל בסוף הוא לאחר שתגמור העיסה, אר"י בר"ב בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא לבסוף תקנה תקינו בה שיפרישנה תחלה שלא תטמא העיסה ע"כ, ומובא בב"י ז"ל סי' שכ"ז ביו"ד עיי"ש, וכן מבואר בש"ע יו"ד סי' שכ"ז האידנא טוב להמתין מלהפריש חלה עד אחר גמר לישה שתעשה כל העיסה גוף אחד ע"כ וכשהנחתום מפריש חלה כשאופה מתבואה שלקח מע"ה הוי החלה ודאי דהא בודאי לא הופרש מתחנה דקי"ל המפריש חלתו קמח אינה חלה, ובשעה שהנחתום מגלגל את העיסה אז הוכשרו לקבל טומאה מחמת המים וחיישינן שלא תטמא את העיסה בעיסה טהורה ותקנו בה שיפרישנה תחלה ע"כ הנחתום מפריש חלה בשעת נתינת המים, וע"כ אין לאמר דהלוקח יפריש לאחר האפי' וכיון שמחויב ע"כ המוכר הנחתום להפריש חלה מחויב ע"כ להפריש גם תרו"מ משום דתרו"מ קודם לחלה כדאיתא בפ"ר דדמאי (ה"א) וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפ' ב"ה דהנחתום מפריש בעושה בטהרה נוטל הנחתום תרו"מ כדי שיפרישנה בטהרה עם החלה עיי"ש שמבואר היטב הסוגיא הנ"ל, ובדרך הזה עולה כהוגן סוגיא הזאת דלר"י דס"ל דהא דהלוקח מן הנחתום מפריש מיירי בעושה עיסתו בטומאה, וקי"ל בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה אלא בסוף דהוא לאחר שתגמור העיסה ע"כ פריך דאפילו בשאל שאור טמא מע"ה אעפ"כ אצלו היא נטבלת דהא המשאיל לא הפריש מן השאור בעיסה טמאה [דעיסה ושאור שני ענינים דעיסה הוא לאחר שאור כדאיתא במס' חלה פ"ג על העיסה ועל השאור ועל הקמח וכו'] ובעיסה טמאה החיוב הפרשה בעיסה ולא בשאור ע"ז משני דחיישינן שמא השאיל ככר טמא למלאות תנורו, וככר הוא לאחר גמר העיסה, שנחלקה לככרים. וע"ז חיישי' שמא הפריש המשאיל דהא כבר הגיע זמן הפרשה, וע"ז פריך אם חיישינן לככר א"כ צריך להפריש מן כל ככר, אלא ע"כ דלא חיישינן לשאילת ככר כי אם לשאילת שאור, וא"כ קשה ולא אצלו היא נטבלת דהא עיסה טמאה אינו מפריש חלתה אלא לאחר שתגמור העיסה ולא מן השאור ע"ז משני אלא דלא כר"י [כן גי' הגר"א ז"ל] דר"י אמר כאן בעושה בטהרה וכאן בעושה בטומאה, אלא כר"א דר"א אמר כאן וכאן בעושה בטהרה, וכיון דמיירי בעושה בטהרה רק דמיירי שהנחתום ע"ה כדפי' בשנו"א ז"ל ברפ"ה באוקימתא דר"א ע"כ הלוקח מפריש עיין בשנות אליהו ז"ל בסוגיא דלעיל בריש פרק ה' א"כ מפריש תלה משנותן המים, וא"כ בשאל שאור לא נטבלת אצלו אלא אצל המשאיל וחיישינן שמא הפריש המשאיל אר"י אבוה דר' מתניה בעושה בטומאה קיימינן ואצלו נטבלת ולעולם מיירי בעיסה טמאה ובאמת אצלו נטבלת כנ"ל ובאמת אוף ר' יהודה מודה בה ותני כן ר' יהודה ור"ש אוסרין בתרו"מ ומתירין בחלה ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף