רידב"ז/דמאי/ה/ב
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז תוספות הרי"ד
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עד כדון כהן לוי ישראל אין יאמר תרו"מ נמצא מפריש על דבר שאינו שלו כר' יוסי דר' יוסי אמר בעה"ב שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי, כן גירסת הגר"א ז"ל, וה"פ דהאיך יש רשות לבה"ב לתרום תרו"מ, ומשני דאתיא כר' יוסי דר' יוסי ס"ל (בירושלמי בפ"ק דמס' תרומות) כאבא אליעזר בן גמלא בש"ס דילן במס' גיטין (דף ל"א):
מעשר ואחר כך תרומה נמצא מקדים. תרומה ואחר כך מעשר נמצא או פוחת כו'. פי' דמפרש לסדר דמתניתן דידן דעושה אחד ממאה חולין בראשונה ואחר כך קורא שם תרומה ואחר כך חוזר לעשות מהחולין מעשר, מפרש הגמרא כמבואר בשנות אליהו ז"ל משום דנוטל אחד משלשים ושלש ושליש באומד, ואם יעשה מעשר ואחר כך תרומה הרי הוא מקדים, תרומה ואח"כ מעשר הא דינא דתרומה דנוטל מן האומד ושמא לא יכוין ויטול פחות או יותר ולא ישאר שיעור אתד ממאה בצמצום על תרו"מ, ע"כ מגביל חלק אחד ממאה לבד והשאר לתרומה כדי שיהי' תרומה רק השאר מאחד ממאה וע"כ כשעושה אח"כ תרו"מ הוא עושה השיעור מצומצם לאחד ממאה וע"ז אמר ר' יוסי בסמוך על תנאי ב"ד הוא פי' דהא קשה לפ"ז בהנך משניות (דפ"ד) דהמזמין את חבירו שיאכל אצלו אומר מע"ש מעשר שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר סמוך לו זה שעשיתי תרו"מ כו' כסדר משנתינו והא התם נוטל ע"פ אומד כמבואר בתוי"ט ז"ל, ואין לומר דרשאי ליטול ע"פ אומד ולא חיישינן שמא לא יכוין, הא ז"א דהא במתניתן דידן מוכח דאי אפשר לסמוך בתרו"מ על אומד דכשיטול התרומה באומד לא יכוין השיעור לתרו"מ וע"ז אמר ר' יוסי לבתר משנתינו דבסמוך פי' בסמוך על שלחנו על תנאי ב"ד הוא מהו תניי ב"ד בכדי שהדעת טועה, ור' יוסי לא בא לא להקשות ולא לתרץ אלא מילתא באנפי נפשי' הוא דקאמר לן דבסמוך על שולחן אחרים כיון דלא אפשר על תנאי ב"ד הוא, מהו תניי ב"ד פי' מה יש עוד תנאי ב"ד כו' עד כדון ביבש [בלח כו' דתנינן מזגו לו את הכוס כן גי' הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י] פי' ביבש סמכינן בתנאי ב"ד על אומד הדעת בכדי שהדעת טועה בלח מהו אם גם בלח יש לסמוך על אומד הדעת, ומשני דכן בלח כו' דתנינן מזגו את הכוס אומר מה שעתיד לשייר בשולי הכוס הרי דסמכינן על אומד הדעת בלח ג"כ בסמוך, ופי' מהרא"פ והפ"מ ז"ל קשה מאד וגם מאי דקאמר בסמוך לשון בסמוך אין לו הבנה לפי דבריהם ז"ל דהול"ל בסומך כי תיבת סומך ותיבת סמוך ב' משמעות הן, וגם לפי מהרא"פ ז"ל הול"ל סומך ובי"ת דבסמוך מיותר. וגם תיבת הוא מיותר דהול"ל בסמוך על תנאי ב"ד ומאי הוא דקאמר, אבל לפי דברינו הוא כפתור ופרח דר' יוסי מחדש לן דבסמוך ע"ש על תנאי ב"ד הוא:
בכל עשר מסב אית בהון חדא תרומת מעשר פי' דמשייר כל שהוא חולין מכל אחד וע"כ עולה השבון שאחד הוא תרומת מעשר וחולין כל שהוא:
הרי הוא בצד זה תולין טבל, הוא כמו אמרי מר, בתחלה היה מפרש להמתניתן ועכשיו הוא מפרש להברייתא לשון הרי הוא תולין טבל הוא לשנא דברייתא משום דבברייתא נקט והשאר תלה קמ"ל דבחלה לא איכפת לן השיעור ויאמר הרי הוא בצד זה מעשר נמצא מקדים ויאמר הרי זה בצד זה תרומה נמצא או פוחת על תרו"מ או מוסיף על תרומת מעשר כן גי' הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |