רידב"ז/דמאי/ג/ב

רידב"ז דמאי ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר"י ד"ה היא שניא היא שהזוכה זוכה בדקה ואין המפקיר מפקיר בגסה, פי' דאתא אפילו כרבנן דסבירא להו דבמדה גסה פטור המוכר להפריש, מ"מ הכא אף דהפקיר במדה גסה, מ"מ חשיב מדה דקה הואיל והזוכה זוכה בדקה ואזלינן בהפקר בתר הזכי' דאין חשוב הפקר עד שיגיע ליד הזוכה ממילא חשוב ההפקר בשעת הזכי' ואז הוי במדה דקה ונמצא דיוצא מת"י הבעלים במדה דקה דהוא בשעת זכי', וע"ז פריך ולית הדא פליגי על דר"מ דר"מ אמר כיון שאדם מפקיר דבר יצא מרשותו א"כ הפקרו הפקר בגסה קודם הזכי', ע"ז משני שניא היא שהזוכה זוכה בגסה כצ"ל ואין המפקיר מפקיר בגסה ר"ל כיון דהמפקיר אין מפקיר בב"א אלא מעט מעט אע"פ שהזוכה זוכה אח"כ בב"א, מ"מ חשיב ההפקר במדה דקה דהא הפקרו הוי הפקר אף קודם הזכי' וא"כ לפ"ז נמצא דלא כר' יוסי דלדידי' אין הפקרו הפקר עד דמטי ליד זוכה, והוא זכה בב"א ומסיק אפילו על דר' יוסי לית הדא פליגי דר"י אמר אין הפקר יוצא מת"י הבעלים אלא בזכי' ואין הפקרו הפקר ר"ל עד שיגיע ליד הזוכה ונמצא דחשוב ההפקר בגסה, שניא היא דלר"י מוקמינן איפכא שהמפקיר מפקיר בגסה ואין הזוכה זוכה בגסה כצ"ל דאפי' דההפקר הוי בגסה אבל כיון דהזוכה לא זכה בגסה אלא בדקה חשיב ההפקר בדקה ונמצא דלר"מ אף דהזכי' בגסה מ"מ ההפקר בדקה ולר' יוסי אפילו דההפקר בגסה מ"מ הזכיה בדקה, וגי' זו מוכרחת היא:

חזקי' אמר אין הפקר מחוסר לבעלים אלא בזכי' מנין בירושלמי שת"י נמחק תיבת בזכי' כיצד הוא עושה נוטל מן העלין ומתקן, כן גירסת הגר"א ז"ל בשנו"א ז"ל ומפרש קילורין לעינים, דחזקי' ס"ל פי' דמתניתין לא יחזיר עד שיעשר ומהיכן יעשר יעשר משל בעה"ב המוכר גופי', וכ"ת הא מפסידו לבעה"ב ז"א דלא חשיב הפסד לבעה"ב רק כשיטול אגודה אחת מן עשרה אגודות ויעשה לאחד מעשר א"כ יחסר לבעה"ב אגודה אחת אבל כשנוטל מן כל אגודה עלה אחת אינו מיתסר לבעה"ב, וה"פ דמתניתן לא יחזיר עד שיעשר ואי דיחסיר לבעה"ב ז"א שאינו מעושר, ר"ל שאינו נקרא מחוסר רק במנין כגון אם הי' נוטל אגודה אחת לעשרן אבל מכיון שאינו מחסרו מהמנין לא הוי חסרון, ופריך עכ"ז ואינו אסור משום גזל כהדא כו', אלמא דנקרא ג"כ גזל אפילו כשיטול רק עלה אחד, ור"א בשם ר"י מפרש להמתניתן דה"פ לא יחזיר עד שיעשר משום דכבר קנה אותו בלקיחתו משום דכיון דפסק ולא מדד קנה שאינו מחוסר אלא מנין, וזהו פי' דהמתניתן שאינו מעשר אלא מנין דלא חסר רק המנין אבל הפסיקה כבר הי' נקנה א"כ הוי המחזיר כעת כמוכר ע"כ מוטל עליו החיוב לתקן, וכיצד הוא מתקן דהא מחסר לבעה"ב משלם לו דמי אחת מהן ומתקן ובאמת משלם לו עבור האחת שעושה אותו מעשר, ופריך ולא נמצא עושה תקלה לבאים אחריו, ומשני עושה אותן צבור לפניו, ופריך ויקבע אותן תוך פירותיו כו' אפילו עושה תקלה לבאים אחריו ולא משני כלום:

אר"ח תקנו בלוקח ולא תקנו במחזיר, פי' דר"ת מילתא אחריתא קאמר וקאי אמתניתן, משום דד' בבות שנויות במשניות הללו דבמתניתן (דה"ג) גרסינן כל דבר שאין אדם רשאי למוכרו דמאי לא ישלח לחבירו דמאי, הוי תקנה אחד בחבר ששולח לחבר כדמפרש שם בירושלמי מדה דקה שאינו מוכר דמאי לא ישלח לחבירו דמאי מדה גסה שמוכר לחבירו ישלח לחבירו, ובמתניתן דספ"ב קמ"ל עיקר הדין דמכירת דמאי לחבירו התקנה בין דקה לגסה וע"ז תנינן בה"ג דאותו תקנה של מכירה שייך נמי אופן זה בשולח לחבירו הגם דבשולח ליכא הטעמים הללו מוכר משתכר ולוקח משתכר מ"מ התקנה בשניהם שוה, ובמתניתן דידן קמ"ל דין דמשליך והוא ג"כ כמו דין לשלח לחבירו כן נמי הוא הדין הזה במשליך לחבירו ומיירי במשליך לפני חבירו והוא כמו בשולח לחבירו והוא לפני החבר, דלפיכך בעינן ג"כ שהשליך במדה דקה אבל במדה גסה הזוכה דהוא חבר מתקן ועיין בהרא"ש ז"ל על הר"ש ז"ל דכתב מפורש כן דאי בהשליך סתם ולא לפני חבר לא הי' נפ"מ בין דקה לגסה עיי"ש וע"כ מיירי כל המשניות בחד גוונא במוכר לחבירו ומשליך לחבירו ושולח לחבירו והכל הוא לחבירו חבר וע"כ כולם בזה התקנה בין דקה לגסה, וא"כ קשה בהך בבא ד' במחזיר בסיפא דמתניתן דידן דמיירי נמי במחזיר לחבירו א"כ קשה היכי מיירי אי במדה דקה א"כ היה מחויב המוכר להפריש ואי במדה גסה א"כ למה המחזיר מחייב דהא השתא במחזיר הוי הוא המוכר, וא"כ קשה היכי מיירי בהאי דמחזיר, והא ע"כ משליך ומחזיר ושולח כולן איתניהו בתקנה דמוכר ולוקח ע"ז קאמר ר"ח תקנו בלוקח ולא תקנו במחזיר, דמוכח מהך מתניתן דהתקנה הוא רק בלוקח ולא במחזיר דבמחזיר אין נפ"מ בין מדה דקה לגסה דאפילו במדה גסה מחויב המחזיר לתקן, והמפרשים ז"ל מפרשים דהא דר"ח תקנו בלוקח הוא קאי תירוץ על הקושיא דלעיל דיקבע אותן לתוך פירותיו ע"ז משני ר"ח דהתקנה הזו לא תקנו במחזיר, קשה לי להבין דמנ"ל לר"ח כן דילמא תקנו באמת במחזיר ג"כ ואין לומר דהא דכיצד הוא עושה נותן דמי אחת מהן ומתקן הוא ברייתא ז"א דא"כ האיך פליג חזקיה וס"ל דנוטל מן העלין, וע"כ לפי דברינו הוא דלמד ר"ח כן ממתני' דידן, והאיך שיהיה ע"כ הוא כדברינו דלא תקנו במחזיר התקנה דמדה דקה וגסה כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף