רידב"ז/גיטין/ה/א

רידב"ז גיטין ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כרמו פרט לראוי כבמוחזק ר"א בשם ר' ביסא כשחפר אביו בור והזיק בחיי אביו ונפלו לו נכסים כו'. פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי דהאיך שייך הא"מ שיפרע מנכסי הראוי' כבמוחזק גבי נזקין יותר מבע"ח ואי משום דקמ"ל דמאבוה דאבא קירתינא כמו שכתב בנו"י ז"ל אינו מובן לי דזה מילתא דפשיטא בכ"מ. וע"כ נראה לפענ"ד דה"פ ע"פ הסוגיא במס' ב"ק דף י"ג ע"א שור שדחף את חבירו לבור בעל השור משלם רביע ובעל הבור ג' חלקים אליבא דר"נ דקיימא לן כותי' כדאיתא שם משום דא"ל אנא תוראי בבירך אשכחתי' מהדא"ל לאישתלומי מהיך משתלמנא כל היכי דליכא לאשתלומי מהיך משתלמנא ממך. ושיטת רבינו יחזקאל ז"ל בטור ז"ל סי' ת"י דדווקא היכי דפטור בעל השור אבל היכי דחייב בעל השור אלא שאין לו נכסים ליפרע מהם אין בעל הבור חייב לשלם עבורו עיי"ש. והנה יש לחקור בהא דאיתא בגמ' מאי דא"ל לאשתלומי מהיך משתלמנא מאי דל"ל לאשתלומי מהיך משתלמנא ממך. אם בדא"ל לאישתלומי מהיך משתלם. ומשתלם מבעל השור אם אז לא חל שיעבוד על בעל הבור כלל. או דילמא דשיעבוד חל על בעל הבור אלא כיון דאיכא חלק נזק על בעל השור לא מצי למיטרף ולגבות מבעל הבור חלק נזק של בעל השור משום דמצי למידחי לי' לבעה"ש דהא שיעבודי וגבי' ב' ענינים הן כגון אין נפרעין מנכסים משועבדין במקום שיש נכסים ב"ח ע"כ דשיעבודו עומד על שדה זו רק אין גובין ממנו משום דלענין גבי' יש לו מקום אחר לגבות. וכן ההיא דאיתא בירושלמי לקמן ה"ב אין נפרעין מנכסי יתומים קטנים אלא א"כ בשטר שהריבית וכו' ע"כ פירושו דנהי דאיכא שיעבוד מ"מ לענין גבי' אין גובין מהם. וכן בהא דקי"ל הקדש מפקיע מידי שיעבוד פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ז. מה' ערכין דרק אינו גובה מן ההקדש אבל השיעבוד עומד על שדה זו עכ"ל ז"ל עיי"ש ונמצא דשיעבוד וגבי' ב' ענינים הן. וע"כ יש לחקור אם בעד חלק של בעה"ש לא נשתעבד כלל נכסי דבעל הבור או דילמא דחל שיעבודו על נכסי דבעל הבור בעד חלק של בעל השור. אך אין גובין מבעה"ב חלק נזק של בעה"ש. ונפ"מ לדינא באם אח"כ קנה בעה"ש את נכסי דבעל הבור ואין עיכוב בהגבי' מנכסי דבעה"ב דאז לא מצי למדחי' לבעה"ש והוי כמו גבי הקדש דפסק הרמב"ם ז"ל הנ"ל דאם פדאה הדיוט מן ההקדש כיון דשיעבודו עומד על שדה זו רק דההקדש מבטל הגבי' וע"כ כשבא ליד הדיוט דאין מעכב הגבי' שפיר גובה דהא שיעבודו עומד על שדה זו. וה"נ דהא הנכסי דבעה"ב משועבדים על חלק נזק דהשור ורק דלא מצי לגבות ממנו משום דבעל השור מעכב הגבי' מנכסי דבעה"ב. וכיון שבא ליד בעה"ש. ונתבטל העיכוב הגבי'. ונכסים הללו משועבדין לניזק בעד זה הנזק מן חלק השור. אבל אי אמרינן דכל היכי דאיכא לאשתלומי מבעה"ש לא משתלם מבעה"ב לאו דווקא דאינו משתלם אלא ה"ה דאין עליו שום שיעבוד כלל לפ"ז אפילו כשלקח הבע"ש נכסי דבעה"ב לא מצי לגבות מבעה"ש מנכסים הללו דהוי דאקני למ"ד דאקני לא משתעבד דהא אין כאן שום שיעבוד על נכסים הללו. ועפ"ז יתבאר הירושלמי בעז"ה באר היטב. וה"פ כרמו פרט לראוי כבמוחזק וקשה פשיטא ל"ל קרא על זה [והירושלמי ס"ל דאקני לא משתעבד עי' בירושלמי ס"פ מי שהי' נשוי] ע"ז מפרש ר"א בשם ר"נ כשחפר אביו בור והזיק בחיי אביו כלומר דהבן הזיק בהבור בחיי אביו ואין לבן נכסים ואח"כ נפלו לו נכסים לאחר מיתת אביו והגיעו נכסי אביו להבן. ותלי בזה אם יש שיעבוד על נכסי דבעל הבור בעד אותו נזק של בעל השור או לא. ועל כן מסיק הייתי אומר ישתעבדו נכסים לאותו נזק כלומר דיש שיעבוד נכסים על אותו נזק דבן. ועל כן לא הוי ראוי משום דלא נשתעבד מחדש רק דאינו מעכב הגבי' לפום כן צריך מימר כרמו פרט לראוי כבמוחזק דהוי ראוי דלא נשתעבדו נכסים לאותו נזק ועל כן ניחא דנקט בור אבל בנזקין אחר לא ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף