רידב"ז/גיטין/ג/א

רידב"ז גיטין ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב אמר כולהם אינן פסולין חוץ מן האחרון כו' מילתי' דרשב"ל אמר כולון אינן פסולין. וכתב הק"ע ז"ל והפ"מ דה"ג מילתי' דר"ל אמר כולון אינן פסולין. ובאמת הגי' שלפנינו היא כך. וע"כ מובן מאליו דהיה לפניהם הגי' להיפוך דלרשב"ל כולן פסולין. ולר' יוחנן כולן אינן פסולין והגי' הם ז"ל להיפוך. ונראה לפענ"ד דהוא כמו הגירסא שהי' לפניהם ז"ל ממש וכן בהא דרב אמר כולהם אינן פסולין חוץ מן האחרון שהוא פסול. פי' המפרשים ז"ל. כולהם אינן פסולין פי' דאין פוסלין מן הכהונה ולשון זה דחוק לפרש כן. אך סמכו על שיטת הבבלי דנחלקו רב ורב אסי שם. אם פוסלין מן הכהונה. אבל לפי זה נמצא דמהופך הפלוגתא בין רב ורב אסי מבבלי לירושלמי. דהא בבבלי גרסינן אמר רב כולן פוסלין מן הכהונה חוץ מן הראשון. ע"כ נראה לפענ"ד ברור דהא דהגי' המפרשים ז"ל והפכו הגי' בדר"י ורשב"ל זה א"צ להפך והגי' כמ"ש ממש וכעת מצאתי בירושלמי דפוס קראטשין דנדפס ר"י אמר אינן פסולין. אך גם בדרב ודרב אסי הגי' ג"כ כמו בבבלי ממש ועי"ז יאיר עינינו בע"ה בהאי סוגיא ויהי' קולורין לעינים בכל הסוגיא בע"ה. וה"פ רב אמר כולהם אינן פסולין חוץ מן הראשון פי' דכולהם אינן פסולין גמורים דלא יהיה שום נגיעה בגירושין ז"א דאפילו דהוי פסולין דלא הוי מגורשת גמורה בגט זה מ"מ אינן פסולין גמורין דלא יהיה נגיעה בגירושין ז"א אלא דאינה מגורשת לגמרי ומ"מ אינו פסול גמור והוי נגיעה בגירושין חוץ מן הראשון דהוי פסול גמור דלא הוי אף נגיעה בגירושין ואיסי אמר כולהן פסולין לגמרי דלא נגעה שום גירושין חוץ מן האחרון דלא הוי פסול גמור ונגעו בה גירושין כו' והוי כמו בבבלי ממש מילתיה דרשב"ל אמר כולהן פסולין. דרשב"ל אמר כתב תורפו בטופס פסול דמוקי מתניתין כר"א דע"מ כרתי ובעינן כתיבה לשמה מדאורייתא. וע"כ לא נגעה בה שום תפיסת גירושין. מילתא דר"י אמר כולהן אינן פסולין דר"י אמר כתב תורפו בטופסי' כשר דאוקמי' כר"מ דע"ח כרתי ולא בעינן כלל כתיבה לשמה ואפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר א"כ כולהון אינן פסולין. מילתי' דר"א אמר כולהון אינן פסולין. ר"א שאל כתב קידושין שכתבו שלא לשמו מהו שיתפסו בה קידושין פי' דאף דילפינן הוי' מיציאה ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין ומה בגירושין אינה מגורשת בשלא לשמה אף בקידושין אינה מקודשת. הנ"מ דווקא לענין שאינה מגורשת ואינה מקודשת גמורה דמקיש הוי' ליציאה. אבל מיבעיא ליה לענין תפיסת קידושין לענין להצריכה גט ול"ל דמיבעיא ליה אם מקשינן הוי' ליציאה כל עיקר בזה ואם מקודשת לגמרי בשלא לשמה. א"כ תיבת מהו שיתפסו בה קידושין מיותר. והכי הול"ל כתב קידושין שכתבו שלא לשמה מהו כמו בבבלי במס' קידושין דף ט'. וע"כ מן מה דלא צריכין ליה בגיטין דאינן פסולין לפום כן שאל בקידושין דהא לא מיבעיא ליה אם מקשינן הוי' ליציאה דא"כ מה שאל על תפיסת קידושין. ישאל על עיקר הקידושין אם בעינן לשמה או לא. אלא דע"כ דזה פשיטא לי' דילפינן כתב קידושין מגירושין דמה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת. אך מיבעיא ליה אם אינה מקודשת כלל או דתפיסת קידושין עכ"פ יש לענין גט. והא דמיבעיא ליה לענין קידושין ולא מיבעיא ליה על גט גופי' שלא לשמה אם יש נגיעת גירושין ע"כ דבגט לא מיבעיא ליה כלל ופשיטא ליה דאינן פסולין לגמרי ונגעו בה גירושין ע"כ מיבעיא ליה בקידושין דילמא דווקא בגט באף שלא לשמה אף דאינה מגורשת לגמרי מ"מ נגעו בה גירושין בנכתב שלא לשמה דהא עכ"פ נזכר שמה אף שלא בכונה דהא בגט בעינן שיזכיר את שמה אנת אשה פלונית ואפילו לא קמכוין עבורה הא עכ"פ נכתב שמה יהי' איך שיהיה שלא בכונה הרי עכ"פ נזכר שמה אבל בקידושין כל עיקר הוא הכונה שיכוין לכתוב עבורה דהא אינו כתוב שמה בפירוש אנת אשה פלונית כמו שכתב הריטב"א ז"ל בשם מרבוותא ז"ל. וכן משמע מדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' אישות [וכן מוכח מלשון הגמ' דכותב הרי את מקודשת לי ולא הרי את פלונית מקודשת לי וכן כתב הריטב"א ז"ל בשם מרבוותא ז"ל דלא מצינן בשום מקום שיכתוב שמה בשטר קידושין] א"כ בקידושין שאינו כתוב שמה וכל העיקר הלשמה היא הכוונה דנכתב עבורה. וכיון דלא נכתב עבורה א"כ פסול ולא נגעו קידושין כלל ולא מיבעיא שאינה מקודשת לגמרי אלא דאף לא נתפס קידושין לענין גט וע"כ מיבעיא ליה משא"כ אם בגיטין גופי' מיבעיא ליה אם נגעו בה גירושין. ויש לומר דלא נגעו בה גירושין א"כ לא ישאלנה בקידושין מה אם גיטין ע"י שהיא צריך לשמה פי' שיכתוב שמה וכתב שלא לשמה לא נגעו בה גירושין קידושין שאינו צריך לשמה פי' דלא בעינן שיכתב את שמה אלא שיכוין עבורה וכתב שלא לשמה וכיוון עבור אחרת אינו דין שלא יתפסו בה קידושין ותהא פשיטא ליה בקידושין. דהא כן הוא פשיטא ליה הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת פי' דהא זה לא מספקא ליה אם מקשינן כלל הוי' ליציאה בזה דזה פשיטא ליה דאתקש הוי' ליציאה דבשלא לשמה אינה מגורשת ולא מיבעיא ליה לענין עיקר הקידושין אם מתקדשת בשלא לשמה דהא זה פשיטא ליה דאינה מקודשת לגמרי כמו דאינה מגורשת דהא לא למדו כתב קידושין כל עיקר אלא מגירושין וכל עיקר האיבעיא שלו הוא רק אם לכל הפחות יש בה תפיסת קידושין לחומרא. ואי ס"ד דיש לומר דאף בגירושין אין תפיסת גירושין אף לחומרא א"כ פשיטא דכ"ש בקידושין אין בה תפיסת קידושין אף לחומרא. ואת דאת שאיל על קידושין ישאל על גירושין שמא לא נגעו בה גירושין וממילא ידעינן בקל וחומר על קידושין. אלא על כרחך דפשיטא ליה בגירושין דיש בה תפיסת גירושין לחומרא ועל כן מיבעיא ליה אם גם בקידושין יש בה תפיסת קידושין לחומרא או לא. ומהסוגיא הזאת ראי' גדולה להנך מרבוותא ז"ל לדעתם דלא בעינן בקידושין שיכתוב בשטר קידושין את שמה ודוק:

א"ר יוחנן ותני כן כל התנאים פוסלין בגט. דברי רבי כו' עד סוף הסוגיא. הסוגיא הזאת מובא בבעה"מ ז"ל ובמלחמות ז"ל דף פ"ד ונחלקו בפי' הסוגיא הזאת עיי"ש ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף