רידב"ז/ברכות/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר
עמודי ירושלים




רידב"ז TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רבי חייא בר פפא קומי ר"ז מתניתא אמרה כן חוץ מן היין כו' ויין לאו שחוק הוא לא אומר אלא חוץ מן היין כו'. פי' בניחותא דמתניתא אמרה כן ומביא ראיה מן מתניתין:

רבי זעירא בשם שמואל ראשי לפתות כו' שחקן אומר עליהן שהנ"ב אמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ובשנו"א ז"ל:

אין תימר מתניתין שניא היא שאמרה התורה מרורין כו' צ"ע על התשו' ח"צ ז"ל סי' קיט שמכשיר הירק הנקרא סאלאטא על מצות מרור משום דיש לו סימנא דאיתא בגמ' תחילתו רך וסופו קשה הא הסאלאטא אין בהם שום טעם מרירות ואפילו מרור כשנתבטל הטעם מרירות לא יצא בו י"ח ואולי בהאמבורג ובערי אשכנז שהזכיר הח"צ ז"ל יש בו טעם מרור וצ"ע:

אמר ר"י בר"ב ולא פליגין זית ע"י שאין דרכו לאכול חי אע"פ שכבש בעיני הוא ירק כיון ששלקו נשתנה כן גי' הרשב"א ז"ל:

רבי יעקב ב"א א' איתפלגין ר"נ ורבנן ר"נ אמר המוציא לחם מן הארץ ורבנן אמרי מוציא לפי גי' המד"ר בראשית פ' ט"ו הוא פליגתין בכך דר"נ ס"ל דעץ הדעת חטה הי' והי' לחם לפיכך קאמר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא. וכן גרסינן שם ר"נ אמר המוציא לחם שכבר הוציא ורבנן אמרו מוציא לחם מן הארץ שהוא עתיד להוציא כדרך שגרסינן במס' כתובות דעתידה א"י להוציא גלוסקאות ולפיכך גרסינן שם ורבנן אמרין מוציא לחם מן הארץ שהוא עתיד להוציא לחם מן הארץ שנאמר יהי פסת בר בארץ. אבל באדם הראשון קודם החטא משמע שלא הי' מוציא גלוסקאות לחם וע"ז קאמרינן אתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דמר ר"ח בר יצחק ורשב"א חד אמר לפת לא פת הי' פי' במת"כ ז"ל במדרש דלפת הוי כל הזרעונים וכל הגריעינן וחיטין בכלל חד מ"ד ס"ל דלפת הוא לא פת הי' קודם החטא וחד מ"ד ס"ל לפת לא פת עתיד להיות יהי פסת בר בארץ אבל קודם לא הי'. כן משמע לפי הגי' שבמדרש:

דתניא זה הכלל שהי' רי"א משום ר"ג כ"ש ממין שבעה כו' וחכ"א ברכה אחת פי' ברכ' אחת מעין ג' כדמפרש ריב"א בשם ר"ח בסמוך. והברכ' שלפניו איתני בברייתא וע"ז מפרש ריב"א בשם ר"ח כ"ש כעין סולת וכעין חליטה פי' מין דגן ולא אפאה פת כנ"ל אומר לפניו במ"מ ומברך לאחרי' ברכה אחת מעין שלש [פי' התוס' ז"ל במס' ברכות דף ל"ז ע"א ד"ה הכוסס הא דתני כ"ש מין דגן ולא אפאה פת מיירי דעבדינהו כעין דייסא] ומפרש הא דחכמים אומרים ברכה אחת היינו ברכה אחת מעין שלש וכל שהוא כעין סולת וחליטה ואינו מחמשת המינין. אמר ר"י שלח ר"ז גבי אילן דבית ר' ינאי כו':

ר' ירמיה בעי הדין דאכל סולת מהו למיברכה בסופה פי' סולת הוא קליות כן פי' בתוס' ז"ל דף ל"ז הנ"ל והוא דכוסס את החטין דלעיל דברכתו הוא בופ"א לת"ק ולר"י בורא מיני זרעונים. האיך מברך בסופה. כדאיתא בתוס' ז"ל הנ"ל דזה הוא ספק האיך מברכין עלי' בברכה אחת מעין ג' דהאיך מסיים על האדמה ועל פרי האדמה ור"ת ז"ל הגי' במחזור שלו על האדמה ועל פרי האדמה וחזר בו דלא אשכחן בשום מקום הך ברכה דמטבע של הברכה אחת מעין ג' הוא על הארץ ועל המחי' או על הארץ ועל הפירות ולא מצינו במטבע ברכה זו על האדמה ועל פרי האדמה. ומסקי בתוס' ז"ל דבירושלמי יש דגם האמוראים הי' מסופקים בברכה זו ומביאין הא דר' ירמי' עיי"ש ועי"ז מבואר פירוש הסוגיא דר' ירמי' בעי הדין דאכל סולת מהו למיברכה בסופה ר"ל מהו הברכה דמברך בסופה א"ר יוסי ולהכין לא אכל ר' ירמי' סולת מיומוי כן גי' הרא"ש ז"ל פי' דר' יוסי קאמר דלפיכך לא אכל ר"י סולת מיומוי משום ספק הברכה הזאת. ומפרש הגמ' טעם הספק שלו לא צורכה דלא ר"ל לא קמיבעיא לי' אלא משום למה היא חותם בה בארץ פי' מדוע יחתום בה בארץ ולמה יהא מחויב לברך ברכה זו דשל ארץ דלא שייך לברכה דבפה"א וע"כ צריך להחתום על האדמה ועל פרי האדמה. וא"כ במטבע זו לא נטבעה הברכה מעין ג'. ע"ז קאמר הגמ' דשפיר יכול לחתום בברכה מעין ג' אף לא לפי המטבע שנטבעה בברכה זו ושפיר יכול לברך ברכת מעין ג' לפי המין שאכל ולא נקרא משנה ממטבע דברכה זו דנעשית כברכת פועלים דתני הפועלין שהי' עושין מלאכה אצל בעה"ב הרי אלו מברכין ברכה ראשונה וכוללין ירושלים בשל ארץ וחותמין בשל ארץ אלמא דבברכה של מעין ג' דהוא כנגד הג' ברכות מזון וארץ וירושלים מצינו שחולק אותן במטבע אחרת לא במטבע של ברכה זו דבמקום ברכה מעין ג' אומר ברכה מעין ב' ואומר ברכת הזן בפני עצמו וע"כ אינו חותם רק על הארץ לבד אבל לא על הארץ ועל המחי' משום דברכת הזן כבר בירך בפני עצמו אלמא דהרשות בידו לשנות במטבע זו במקום דצריך כגון הכא בפועלין דלא סגי להן בברכה אחת לחוד. וה"נ במקום דצריך לשנות במטבע זו בברכת מעין ג' מותר ורק דיהא מוזכר ג' ברכות הללו. ע"ז קאמר דבית ר' ינאי עבדין לה כמטבע ברכה. פי' דברכת הפועלין שאני דהיא כטבע הברכה דכן התקינו חכמים מתחילה והוטבע ברכה בנוסח זה לגבי פועלין. אבל בשינוי אחר הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף