עמודי ירושלים/ברכות/ו/א

עמודי ירושלים ברכות ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מלתא דר' יוחנן אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה א' של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה. ראיתי להעטרת תפארת (בח"א ד' כ"ז ע"א) שכתב דהוא תימה גדולה דהא פרידה אחת של רימון הוא גדול מזית דרימון בכל מקום גדול מזית ואם כן בלאו הכי טוען ברכה דאיכא שיעורא עיין שם שהניח בצריך עיון ולא ידענא מאי קושיא דהא מבואר במסכת כלים (ס' י"ז מ"ה) הרימון שאמרו לא קטן קטן ולא גדול אלא בינוני אם כן מבואו דאיכא רימונים קטנים ומה שאמרו בכל מקום דרימון הוא גדול מזית היינו ברימון בינוני אבל הכא בירושלמי מיירי ברימון קטן והוא קטן מזית דבודאי איכא רימונים קטנים ואם כן מעיקרא לא קשה מידי:

אהן דנסב פוגלא כו' עמ"ש המפרש מהרא"פ והוא מדברי הרא"ש. אולם מתוך דברי ר' יוסף בן פלא"ס בתשובתו שבספר פרדס הגדול (סי' נ"ט) הבנתי דפירש דברי הירושלמי דמי שבירך על הצנון שסבר שהיא מתוקן לאכילה ואח"כ הצריכו לתקנו מברך עליו אחרת כשמתקנו ומייתי ראיה מהא דאין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס ומדלא תני דמברך על הפת בשעה שהוא פורס והני אין מברכין כו' אלא כו' משמע דאם בירך קודם הפריסה אין ברכתו ברכה וצריך לברך פעם אחרת כן נ"ל מתוך דבריו שפירש כן:

עד כמה יברך כו' עד כזית כו'. ועי' במראה הפנים ובגליון הש"ס. ובכל בו (סי' כ"ד) הביא הירושלמי הזה בזה הלשון עד כמה יפרוס פי' כמה ירצה לאכול ר' חנניא ור' מונא חד אמר כזית וחד אמר פחות מכזית הלכך משמע דברכת המוציא כשאר ברכת הנהנין היא ואמרינן אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה ומברך על פחות מכזית המוציא עכ"ל. והובא בא"ר (סי' קס"ז סק"ב) ודחה בשביל זה מה דהביא בשם מהרי"ל שצריך לאכול מהמוציא כזית ולפי הפי' הזה אינו מוכרח כל כך. אמנם ראיתי בא"ז ה' ברכת המוציא (סי' קמ"ב) שכ' ותו אמר בירושלמי עד כמה יפרוס. והמגיה מחק שם תיבת ופרס והגיה במקומו תיבת יברך ושנה בזה דכן היתה גירסת הראשונים בירושלמי ר' חנינא כו' מכאן נראה למורי ר' יהודא בר' יצחק דפליגי בפלוגתא דאמוראי דלעיל גבי חביצא דלמר הוי תורייתא דנהמא בכזית ולמר אפי' בפחות מכזית וגבי חביצא קיי"ל כרב ששת דאפי' פירורין שאין בהם כזית מברך עליהן המוציא. וכ"ה בתוס' די"ח לברכות (ד' ל"ט א') ולפ"ז אין זה ענין לאכילת המוציא כמה שיעורא ונ"ל ראיה למהרי"ל שהמוציא צריך לאכול כזית מרש"י חולין (ד' ז' ע"ב) על מה דאיתא התם ר' פנחס בן יאיר מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו וז"ל בצע ברכת המוציא שלא רצה לאכול כזית משל אחרים עכ"ל משמע מזה דהמוציא צריך לאכול כזית:

אם הי' משקין פולטן. עי' בשערי ירושלמי (ד"י ע"א) שהביא דבדי הראב"ד (ס"מ מהל' ברכות הי"ב) שחילק דכשאין לו עוד משקין והוא דחוק לשתיה בולען ובשיש לו עוד משקין פולטן ולפ"ז לא יסתרו דברי הירושלמי לבבלי ברכות ד"ג ע"ב וכ' השערי ירושלמי ופלא שלא העיד אחד מהאחרונים להביא דברי הירושלמי לסייע לדברי הראב"ד עכ"ל ותמהני עליו שבמח"כ נעלם ממנו חי' הרשב"א ברכות ד"ג שהביא שהראב"ד באמת הביא ראי' לחילוקו מהירושלמי הלז וכ"ה בשיטה מקובצה שם בברכות. ועי' בב"י א"ח מי' קע"ב שהביאו וע' ב"ח שם, וכ"ז נעלם מהשערי ירושלמי וצל"ע על הרא"ש שבתוספותיו הסכים לדברי הר"ח שלא לברך כלל ובפסקיו פסק להיפוך:

ולא פליגי מאן דמר בורא מיני מזונות בההיא דעביד בול. עי' בשערי ירושלמי (ד"י ע"ב) שכ' על המג"א בסי' ר"ה שסובר דלא כהרמ"א דבאורז בלא נתמעך מברך בפה"א דהא מבואר כן כאן בירושלמי ע"ש ולפי מה שפי' הפנים משה לא מוכח מידי ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף