רידב"ז/בבא מציעא/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


רידב"ז TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מילתי' דר' אמר זהב כפירות מתניתא אמרה כסף כפירות. פי' מילתי' הוא בכל הש"ס הזה לכונת מדבריו דהאי תנא. ולא משנה וברייתא שנוי' כך אלא דבריו הוא כן. לזה אמר מילתי' דר' אמרה פי' שנאמרו מילי' דזהב הוא כפירות. אבל המשנה נשנית דכסף כפירות הוא המשנה דידן לפי גי' הירושלמי. ונמצא דמילתא דרבי והמשנה סותרין זל"ז והאיך עבד רבי עובדא אם כמילתי' או כהמשנה לא ידענא. ברת דר"ח רובה אוזפת לרב דינרין כו' טבין וחקילין מביא הגמ' ראי' מהאי מעשה לפסוק ההלכה כיון דר"ח רובה הורי לה ליקח טבון ותקילין אלמא דהבא טבע הוי כהמשנה דאל"כ אלא פירי הוי הוי סאה בסאה ואסור. ע"ז קאמר מברת דר"ח ילפין בתמי' דהא ר"ח פשיטא דסברי ליה לדידי' דדהבא טבעי הוי דהא רבי שנה עמו כל המשנה ושנה לו כהמשנה דהמילתי' אמרה לפני ר"ש בר"י ולא לפני ר"ח. ע"ז אמר ר"א אף אבה אבוי דשמואל בעי קומי ר' מהו ללות דינרין בדינרין א"ל מותר אלמא דרבי ס"ל ג"כ כדאתני לי' לר"ש בר"י וס"ל דדהבא טבעי הוי. וכן אמר ר' יעקב בר אידי דר"י ורשב"ל ס"ל ג"כ דמותר ללות דינרין בדינרין משום דדהבא טבעי הוי:

ר"ז רב יהודא בשם שמואל לזה פרה כו' עד אוף הכא הבעל צריך לה"ר הלכה זו כפולה במס' כתובות פ"ז ה"ו ושם הגירסא ישרה ונתפרש יפה ומבואר שם:

חמור מהו שיקנה גרסינן במס' קידושין ר' בא רב המנונא רב אדא בר אחוא בשם רב מכר לו פרה בדמים דחקיה א"ל הב לי אינון פריטיא א"ל מה את בעי מינהון א"ל מיזבן לי' חמור משך בעל הפרה את החמור לא ניקנית הפרה דהא כיון שלא משך את הפרה לא קנה חמור מהו שיקנה ר' בא אמר נקנית ר' יוסי אומר אינה ניקנית סבר ר' בא דאינון חליפין ולית אילין חליפין ר' מנא בשם ר' יוסי פעמים שהיא תחלת מקח לזה ותחלת מקח לזה כו'. הסוגיא הזאת דחקו המפרשים ז"ל לפרשה וקשה להבין מאוד וכן הנו"י ז"ל מפרש בפירושו וכתב לפי' הק"ע והפ"מ ז"ל דחוק וגם פירושו אינו מובן ותמיה לי מדוע לא הגיהו המפרשים ז"ל כאן הג"ה דמוכח ומבורר כשמש דכן היא לישנא דר' יוסי בעלמא דהמפרשים ז"ל מפרשים דהאי סבר ר' בא דאינון חליפין ולית אינון חליפין היא דברי ר' יוסי דר' יוסי קאמר דר"ב ס"ל דהוי חליפין ולית אינון חליפין כן פי' הק"ע ז"ל והפ"מ ז"ל מפרש דהש"ס בעצמו קאמר לה ולא מצינו בכל הש"ס זה הלשון ובאמת ברור דל"ג תיבת ר' בא ולפ"ז היא לישנא דר' יוסי בעלמא עי' במס' שבועות פ"ד ה"ב מאימתי אדם זוכה בפירותיו בשביעית ר' ירמי' סבר מימר משיתנם בתוך כליו ר' יוסי סבר מימר אפי' נתנם בתוך כליו לא זכה בהו דהוא סבר דאינון דידי' ולית אינון דידי' ע"כ וה"נ קאמר ר' יוסי אינה ניקנית סבר דאינון חליפין ולית אינון חליפין והוא לישנא דר' יוסי בעלמא והשתא פשיט הפי' דהך שמעתתא דזה פשיטא דלא ניקנית הפרה דהא מכרה לו בדמים כדגרסינן מכר לו פרה בדמים וכיון שלא משך לא קנה את הפרה רק אח"כ כשתבעו הממון ונתן לו בעד הדמים החמור ומשך את החמור הוי החמור במקום הדמים ולא נקנה הפרה ע"י דמים דלא עדיפא ממעות דאינו קונה. אבל החמור ס"ל לר' בא דקנה דהא משך את החמור ונקנה במשיכה וס"ל כר' ירמי' בשביעית שם. וע"ז השיב לו ר' יוסי דאינו קונה דהוי כמו שס"ל התם בשביעית דהוי זכי' בטעות דהוא סבר דאינון חליפין ובאמת אינן חליפין משום דכיון דעדיין לא קבל מדמי הפרה כלום ונותן השתא בעד הפרה חמור ע"כ הוא סובר דהוא זוכה בתורת חליפין ואינו זוכה בתורת דמים ובאמת אינו חליפין משום דכבר מכר לו הפרה בפירוש בדמים ונמצא דהחמור היא במקום דמים וכיון שלא קיבל עדיין כלל בעד הפרה הוא סובר דהשתא דנותן לו החמור בעד הפרה היא דנותן לא דנותן לו במקום דמי הפרה אלא דהוי השתא חליפין ונמצא דהוי קנין בטעות היא סובר דקונה בתורת חליפין ובאמת צריך לקנות בתורת דמים וע"כ לא קנה כלל דהא כיון שהתנו תחלה בדמים הוי אח"כ חליפין דברים שבלב וע"כ לא קנה גם החמור והנ"מ בשלא נטל כלל דמי הפרה ע"כ השתא שנותן לו החמור טעי וסבר מימר דהשתא אינו נותן לו החמור בעד דמי הפרה אלא השתא היא חליפי הפרה ובאמת אינו חליפין והוי זכי' בטעות משא"כ אם כבר נתן לו דמי הפרה רק שנשאר לו רק פרוטה אחת בזה לא טעי ואינו סבר מימר דהשתא החמור היא חליפין מהפרה והמעות שנתן לו בעד הפרה בראשונה בתורת דמים בטל בזה לא טעי וע"כ יודע שהחמור היא מעות מדמי הפרה וע"כ מסיק ר' מנא בשם ר' יוסי פעמים שתחלת מקח לזה ותחלת מקח לזה כדמסיק האיך עבידא מכרה לו פרה בדמים סמיכה גבי' חדא פרוטה כו' א"ל הרי חמור לפניך משך זה לא קנה זה כו' אלא זה קנה לעצמו וזה קנה לעצמו דבזה הכל יודעין שהיא תחלת מקח ונקנה כל אחד במשיכה וכל אחד הוי דמים לחבירו ומקח לעצמו ואינו טעי וסובר שהיא חליפין וזהו הפי' האמיתי בע"ה ודו"ק. ודע דלא שייך הא דהכא להא דאיתא בבבלי דף כ"א ע"ב ובמס' ב"מ דף מ"ז ע"ב יש דמים שהן כחליפין משום דהתם מיירי שקנה הפרה תחלה במשיכה והכא מיירי שלא קנה עדיין שלא משך ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף