רידב"ז/בבא בתרא/ג/א

רידב"ז בבא בתרא ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ר יוחנן שמענו מהולכי אושא משור המועד למדו ע"ז מקשה לו רבי יוסי אמר ר' יוסי מאן אית ליה שור המועד לג' ימים לא ר' יהודא דאי ר"מ סגי דידי בג' פעמים א"כ ה"נ סגי בג' פירי אלא ע"כ הילפותא דמשור המועד היא אליבא דר' יהודא ותנינן תמן ר' יהודא אומר לא אמרו ג' שנים אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה האחרת א"כ מצינו דג' שני חזקה היא מטעם אחר משום כדי שיהא באספמיא כו' ולא דיליף משור המועד אלא טעמא אחרינא היא ואי לר"מ הא ליכא למילף משור המועד כלל דהא סגי בג' פעמים וממנפ"ש קשה אי לר"מ הא ליכא למילף משור המועד ואי לר' יהודא הא א"צ למילף משור המועד. ונשאר בקושיא ועיי' בבבלי דף כ"ט ע"ב דפריך שם ולר"מ דאמר קירוב נגיחותיו חייב אכלה תלתא פירי בתלתא ירחי כגון אספסתא להוי חזקה כיון דילפית משור המועד והיא כההיא דירושלמי הזה דע"כ הילפותא דשור המועד הוא אליבא דר' יהודא:

ועבדים ר"ס אחוה דר"י בר זבדא בשם רב תינוק כ"ז שמושלך בשוק אביו או אמו מעידין עליו ר"ל דמעידין עליו שהם השכיבו את התינוק שהוא בנם אבל נאסף מן השוק צריך ב' עדים ואביו ואמו נעשין לו כב' עדים. ובבבלי פריך הגמ' מ"ט אמר רבא הואיל ויצא עליו שם אסופי וע"כ לפי שיטת הבבלי לפי טעמא דרבא לא מהני אפילו אביו ואמו ביחד כיון דכבר יצא עליו שם אסופי ע"כ צריך ב' עדים כשירים להכשירו אבל שיטת הירושלמי היא דלא כטעמא דרבא אלא כך מקובל הלכה זאת כדמסיק כל רבותינו שבגולה מעידין עלינו שכך שמענוהו והיא מג' דברים שנאמנין על אתר. וזהו שיעור לאלתר אם הוא עדיין במקום הראשון היא לאלתר אבל אם נטלטל למקום אחר אין זה לאלתר אבל לא אמרינן דהוחזק בפסול כיון שיצא ממקום הראשון ע"כ נאמנים אביו ואמו עליו ונפ"מ בין הוא עדיין במקום הראשון או שנטלטל למקום אחר לענין אם אביו לחוד או אמו לחוד מעידין או דאביו ואמו ביחד מעידין וע"ז פריך ר' אבוה וחשוד אדם לומר על אינו בנו שהוא בנו מה בין שהוא עדיין במקום הראשון או נזז למקום אחר כיון דלא הוחזק בזה בשתוקי וא"צ עדים כשרים להכשירו למה לא נאמן אביו עליו דאיזה חשד יש לחשוד את אביו בזה דלא נאמין לו אלא לאלתר דהוא מקום הראשון. דילמא בנכסי הגר איתאמרת פי' דקי"ל המציע מצעות בנכסי הגר ושכב עליהן קנה עיי' במס' ב"ב דף נ"ג ע"ב וע"כ חשוד הוא לומר אני היא שהצעתי ושכבתי את בני כדי שיקנה בזה נכסי הגר אבל בשוק לא נאמרה הלכה זו. א"ל הרי כל רבותינו בגולה מעידין עלינו שכך שמענוהו מפי רב אדא בר אבוה. ע"ז אמר ר"ח הדא דתימר בתינוק שאינו מרגיע אבל בתינוק המרגיע כיון דמרגיע יכול להיות שהוא מקום השני ואינו אתר הראשון ואינו נאמן אלא באתר הראשון. והוי כדאמר ר"י עגלים וסייחים המקפצין ממקום למקום אין להם חזקה. ושייך הסוגיא הזאת לכאן על הא דקתני לענין חזקה עבדים ומוקמינן בקטן המוטל בעריסה דיש לו חזקה משום שאינו מרגיע כדאיתא בבבלי דף ל"ו עיי"ש. ואיידי דקאמר ר' אבוה דילמא בנכסי הגר איתאמרת מביא הגמ' הנך דינים דבסמוך דבנכסי הגר שם המימרא אמר רב אבדומא נחותא בנכסי הגר איתאמר ומימרא דר"ח אר"י בגין דלא תימר קשיא לשמואל את מר בנכסי הגר איתאמרת. ומסמיך אח"כ עוד המימרא דאמר ר"ח בעניני קנין ואח"כ מסמיך ומסיק הא דר' בא בשם ר"ח דג' הן שהן נאמנין לאלתר החיה וכו' זהו תמצית הסוגיא הזאת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף