רד"ק/תהילים/קלב

רד"ק ‏ תהילים קלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שיר. אמר דוד זה המזמור בשעה שבנה המזבח בגורן ארונה היבוסי על פי גד הנביא והעלה עליו עולות ושלמים וקרא אל ה' ויענהו באש מן השמים, ואמר זה בית אלהים וזה מזבח לעולם לישראל ועד אותו היום לא נודע מקום בית המקדש וכבר אמר לו נתן הנביא כי הוא לא יבנה הבית כי אם שלמה בנו ולפי ששם דוד כחו ויכלתו להכין בנין הבית ונענה במקום הנבחר בקש מה', ואמר זכור ה' לדוד את כל ענותו כיון שלא זכיתי לבנות תעלה המחשבה כמעשה וזכור לי מה שעניתי עצמי בעבורו כי גזלתי שנתי מעיני מרוב מחשבתי עליו, נדרתי ונשבעתי שלא אנוח עד שאבננו ולא הייתי מוצא קורת רוח בביתי ובמשכני אחר שלא היה בית ה' נבנה:

ב

אשר נשבע. כפל הענין במלות שונות: ואמר לאביר יעקב. כלומר למי שקראהו יעקב אבירו כמו שאמר מידי אביר יעקב לפי שעזרו בכל צרותיו והיה חזקו ותוקפו והראה לו שאפילו המלאך לא יכול לו כל שכן בני אדם, לכך קראו יעקב אביר ואמר גם כן דוד לאביר יעקב, ומה שזכר בזה יעקב הענין לפי שיעקב ראה בחלום מקום בית המקדש והוא הסולם שראה ועליו אמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים על בית המקדש אמר לא על בית אל שהיה שוכב שם אבל לפי ששם ראה החולם כיבד המקום ושם שם מצבה ועשה שם מזבח ובית התפלה בשובו מחרן ועליו אמר יהיה בית אלהים כלומר בית התפלה לאלהים, כיון שראיי בזה המקום הנבחר שיבנה בו בית המקדש ועיקר החלום בית המקדש הוא שראה ואמר וזה שער השמים על בית המקדש כי הוא מכוון כנגד כסא הכבוד. ואע"פ שראה יעקב אבינו מקום בית המקדש בחלום אפשר שלא ידעו בהקיץ ואם ידעו לא גילה אותו כי לא רצה האל יתברך, שלא יהיה נודע המקום עד דוד, לפיכך זכר דוד יעקב בזה הענין ואמר נדר לאביר יעקב לפי שאליו הראהו תחילה האל יתברך ואע"פ שרמז בו לאברהם אבינו וצוה להעלות את יצחק בנו עולה באותו מקום אעפ"כ לא נתבאר אם ידע אברהם אבינו שיהיה מקום ההוא מקום המבחר לבית המקדש לדורות:

ג

אם אבא באהלי ביתי. כמו שאמר אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב תוך היריעה ומה שאמר:

אם אבא. אם אעלה דרך הפלגה כלומר שלא יערב לו שבתו בביתו וטעמו על ערש יצועיו עד שימצא מקום לה':

ערש יצועי. ערש שיש בו יצועי ערש שיש בו מצעות הראויות למלך זהו יצועי:

ד

אם אתן שנת לעיני. רוצה לומר שינה קבועה:

לעפעפי תנומה. כפל הענין במלות שונות:

ה

משכנות. כי יהיו שלש בתים:

ו

הנה. אמר דוד זה המקום לא ידענוהו עד היום רק שמענוהו באפרת כי עתיד להיות מקום נבחר לבית המקדש לדורות כי אין שילה ונוב וגבעון לדורות, רק היינו שומעין מפי זקנים כי עוד יגלה המקום הנבחר והנה עתה מצאנוה בשדה בגורן ארוכה היבוסי: וקראו יער. כי עצי יער היו שם ולפיכך אמר באפרת כי שם נולד דוד ושם גדל ושם שמע זה הדבר: ומה שאמר מצאנוה, שמענוה. לשון נקבה רוצה לומר שכינת הכבוד כי זכר משכנותיו ושם מצא אותה שנאמר ויענהו באש מן השמים:

ז

נבואה למשכנותיו. כיון שמצאנו המקום הנבחר נבואה מהיום ואילך בזה המקום שהוא משכנותיו:

והדום רגליו. הוא באמת שהוא מכוון כנגד כסא הכבוד:

ח

קומה ה'. אלה השלשה פסוקים אמרם ג"כ שלמה בבית המקדש בחנוכתו, אמר דרך משל קומה למנוחתיך כלומר מהמקומות האחרים שהיה המשכן לזה המקום שהוא בית מנוחתך לעולם:

אתה. רוצה לומר ענין הכבוד שנראה בחנוכת המקדש אחר שהכניסו ארון בבית קדשי הקדשי' זה וארון עוזך:

ט

כהניך. בעבודתם:

ילבשו צדק. בגדי כהונה שהם בגדי צדק:

וחסידיך ירננו. הלוים ישירו ויזמרו לפניך בעבור דוד שנגלית לו בזה המקום באש כבודך וגילית לו זה המקום הנבחר בעבורו תעשה שיהיה זה המקום לנצח לא תבטל שהתפללתי לך על זה המקום, ומה שיתפלל שלמה בני עליו אל תשב פניו בזה שתהיה תפלתינו מקובלת לפניך ואלה הפסוקים כמו שאמרם דוד אמרם שלמה בתכלית תפילתו:

יא

נשבע. דברו הוא שבועה והוא אמר לו על ידי נתן הנביא והקימותי את זרעך אשר יצא ממעיך זה הוא, מפרי בטנך אשית לכסא לך: ואמר אמת לא ישוב ממנה. כמו שאמר שם ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם:

יב

ועדותי. בחולם כמו בשורק, זו בחולם כמו שאת ואמר אלמדם והברית והעדות כתובות הם ומלומדות ואין מצוה עתידה ללמד אחר תורת משה, אלא פי' אלמדם אעורר אותם על ידי נביאים תמיד שלא ישכחו התורה:

יג

כי בחר ה' בציון. אמר דוד עתה ידעתי כי בחר ה' בציון שלכדתי אני כי בעיר ציון נגלה כבוד שכינה ואוה אותה האל למושב לו, ואמר עליה זאת מנוחתי עדי עד שלא ילך ממקום למקום כמו שעשה עד עתה:

טו

צידה. במפיק ה"א והוא מן כיום מכרם צידה שפירושו חזון יאמר האל יתברך צד ציון אברך כלומר ברכה בתבואתה ובפירותיה יותר מכל ארץ ישראל לכבוד ביתי היא בתוכה, ואולי לכך נקראה ארץ ישראל ארץ המוריה שהיתה ארץ חיה אחר ששכן בה הכבוד:

אביוניה. אפילו העניים שבה אשביע לחם:

טז

וכהניה. תחת שהם לבושים בעבודתי בגדי כהונה אני אלבישם בגדי ישע שיהיו נושעים בי:

וחסידיה. הלוים תחת שהם מרננים ומזמרים לשמי אני אשביע להם טובה שירונו מטוב לב. וקרא הלוים חסידים כמו שאמר משה רבינו לאיש חסידיך:

יז

קרן. חוזק ומלכות כן אצמיח קרן לביתי ישראל וירם קרן משיחו ואמר זה הפסוק על משיח העתיד לפיכך אמר אצמיח כלומר אע"פ שיבש וכן נאמר עליו והקימותי לדוד צדיק:

ערכתי נר למשיחי. כי המלך כמו נר המאיר לעם:

יח

אויביו אלביש בושת. הפך מה שאמר אלביש ישע לכהנים המשרתים את פני ה' ומתפללים בעד המלך ואויבי המלך אלביש בושת:

ועליו יציץ נזרו. על המלך יפריח ויציץ נזרו שעל ראשו כלומר תרבה גדולתו והדרתו בכל יום ויש מפרשים יציץ מן ועשית ציץ זהב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.