רד"ק/תהילים/קה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png קה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

הודו. זה המזמור חברו דוד כשהעלה הארון מבית עובד אדום הגיתי אל עיר דוד, ונתנו לאסף ולאחיו לשורר אותו לפני הארון כמו שכתוב בדברי הימים ושם כתוב זה המזמור עד ובנביאי אל תרעו אלא שיש ביניהם שינוי מעט במלות והענין אחר וכשחיבר דוד זה ספר תהילים כתב זה המזמור והאריך בו בסיפור זרע אברהם עד שנכנסו לארץ ישראל. ושם כתוב שני המזמורים זה המזמור ומזמור שירו לה' כל הארץ, וכן אמרו אלה שני המזמורים תמיד בכל יום לפני הארון עד שהביא שלמה את הארון לבית עולמים ואמר הודו לה'. דברי דוד משוררים והקהל, קראו בשמו, להתפלל אליו, או פירוש קראו בשמו להודות ה': וזהו טעם הודיעו עלילותיו. העלילות שהתעולל בפלשתים על דבר הארון:

ב[עריכה]

שירו לו. בפה ובכלי:

שיחו בכל נפלאותיו. גם השיחו זה לזה בכל נפלאות הארון ונפלאות אחרים שעשה עמכם:

ג[עריכה]

התהללו. אתם תוכלו להתהלל על כל העמים בשם קדשו הנקדש עליכם כמו שנקדש בדבר הארון על כן ישמח לבכם שאתם מבקשי ה'. או כל מבקש ה' ואפילו מן האומות ישמח לבם בהם ה' בבקשם אותו:

ד[עריכה]

דרשו. הארון נקרא עוז כלומר דרשו משכן הארון ושם התפללו לפניו וכן בקשו פניו שתתפללו לפניו תמיד:

ה[עריכה]

זכרו. בלב נפלאותיו ומופתיו שעשה האל במצרים ובמדבר ומשנכנסו לארץ וכן בדבר הארון בארץ פלשתים כי על נס אחד ועל פלא אחד חייב אדם לזכור המופתים הקודמים:

ומשפטי פיהו. כי המכות שהביא במצרים אמר על ידי משה נביאו מתחילה, וכן היו המשפטים באים על מצרים כמו שאמר בפיו:

ו[עריכה]

זרע. ובדברי הימים זרע ישראל עבדו והענין אחד: ומה שאמר זרע אברהם. הוא על זרע ישראל לא על שאר זרע אברהם, וכן אמר האל לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע, ואמר יצחק ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך כי הנה הזרע המיוחד לאברהם הוא ישראל. וכן פירש ואמר:

בני יעקב בחיריו. כלומר מי הוא זרע אברהם הם בני יעקב שהם נבחרים משאר זרעו:

ז[עריכה]

הוא. אף ע"פ שבכל הארץ משפטיו והוא מנהיג העולם כולו הוא אלהינו ואנחנו עמו:

ח[עריכה]

זכר לעולם בריתו. אשר כרת את אברהם, עתה זכר לזרעו לעולם, שנתן הארץ לזרעו לאחר ארבע דורות והוא הדבר אשר צוה כלומר אשר גזר כמו שאמר לאברהם כן קיים הדבר ולזרעו אחריו: ומה שאמר לעולם ו לאלף דור. כי לעולם תהיה הארץ לישראל ואע"פ שגלו ממנה עוד ישובון אליה ולא יגלו ממנה עוד לעולם, וזהו לעולם לאלף דור:

ט[עריכה]

אשר. ואותו הברית ליצחק היתה כלומר בעבור יצחק כמו שאמר כי ביצחק יקרא לך זרע, והשבועה היתה בעקידת יצחק, ואמר ליצחק והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך והוא כאילו נשבעתי ליצחק:

י[עריכה]

ויעמידה. אותה ברית ואותה השבועה העמידה ליעקב לחק ולישראל ברית עולם כי על זרע המיוחד היתה הברית והשבועה לא על עשו:

יא[עריכה]

לאמר. לכל אחד מן האבות אמר כן:

חבל נחלתכם. כנגד ישראל:

יב[עריכה]

בהיותם. על האבות ועל בני' אמר שהיו מתי מספר:

כמעט וגרים בה. כמעט זמן היו גרים בה בארץ, כי הוצרכו לצאת ממנה כמו אברהם שהלך בעבור רעב למצרי' ולארץ פלשתים וכן יצחק לארץ פלשתים וכן יעקב למצרים זהו שאמר ויתהלכו מגוי אל גוי, ואע"פ כן הבטחת האל והאמונה בלב היתה לא הרהרו אחריו:

יג[עריכה]

ויתהלכו. מארץ כנען למצרים ולארץ פלשתים:

ומממלכה אל עם אחר:

יד[עריכה]

מלכים. פרעה ואבימלך:

טו[עריכה]

אל. הזהיר להם כמו לאבימלך וללבן, או על ידי נגעים וכן לשאר בני אדם אם היו רוצים לעשקם:

במשיחי. נסיכים וגדולים היו, והיו נכבדים אצל המלכים כאלו היו מלכים משוחים:

ולנביאי. כי האבות נביאים היו, וה' מדבר עמהם במראה הנבואה ובחלום:

טז[עריכה]

וינקרא. הזכיר סיבת רדת יעקב למצרים, וטעם ויקרא כאלו קרא לרעב ויבא על הארץ, כי הגזירות הבאות לארץ מאתו הם:

כל מטה לחם. כמו משען לחם ר"ל כל מאכל שישען אדם עליו מנע מן הארץ:

יז[עריכה]

שלח. לפני יעקב ובניו, כי כבר זכר האבות וגם הבנים באמרו בהיותם מתו מספר, ומה שאמר שלח, כי האל יתברך סיבב על ידי החלומות אשר חלם יוסף עד שקנאו בו אחיו:

לעבד נמכר יוסף. בעבור עבד כלומר להיותו עבד נמכר:

יח[עריכה]

ענו. כשנתנו אדוניו בבית הסוהר: וכתוב רגליו. כי שתי רגליו ניתנו בכבל, וקרי רגלו על דרך כלל:

ברזל באה נפשו. פירוש ברזל כלומר בשלשלת של ברזל: ואמר נפשו. כי הנפש מעונה בעינוי הגוף:

יט[עריכה]

עד עת בא דברו. לפני פרעה שזכרהו שר המשקים אל פרעה ואז אמרת אלוה צרפתהו כי האל סיבב זה בחלום שהראה לפרעה, ולא נפתר אלא על פי יוסף ואז יצא ככסף צרוף לפני פרעה כי אמר לו שר המשקים כאשר פתר לנו כן היה:

כב[עריכה]

לאסור שריו בנפשו. שיהיה כח בידו לאסור שריו וגדוליו כמו שהיה כח ביד פרעה: ופי' בנפשו. ברצונו:

וזקניו יחכם. לחכמים יקראו זקנים ואע"פ שהם בחורים לפי שהחכמה נמצאת בזקני' ברוב, ופירושו כי יוסף חכם ולמדו חכמי פרעה, כי נמצא חכם יותר מהם:

כג[עריכה]

ויבא. בסיבת הרעב לקיום הגזירה שנגזרה בין הבתרים בארץ חם כי מצרים בן חם:

כד[עריכה]

ויפר. ה' שזכר למעלה אמרת ה' צרפתהו. אמר כי האל יתברך הפרה את עמו בארץ מצרים מאד:

ויעצמהו מצריו. העצימהו יותר מצריו מהמצריים שהיו צריו באחרונה:

כה[עריכה]

הפך לבם. הפך במעשיו פעל יוצא ופירוש האל יתברך הפך לבם כי הוא גזר זה ואמר ועבדום וענו אותם או יהיה הפך פעל עומד כאלו אמר נהפך לבם:

להתנכל. לחשוב עליהם מחשבות רעות היאך יכלו אותם:

כו[עריכה]

עבדו. כי כן נקרא עבד ה' משה עבדי:

אהרן אשר בחר בו. לשליחות עם משה:

כח[עריכה]

שלח. לא הזכיר המכות על הסדר וגם לא הזכיר כולם כי כתובות הם בתורה והזכיר מקצם לזכר האותות וכן עשה במזמור האזינה עמי תורתי:

ויחשיך. החשיך את הארץ:

ולא מרו את דברו. כן כתוב וקרי דבריו והעניין אחד אלא שזה כלל וזה פרט:

ולא מרו. האותות ושזכר לא מרו את דבר ה' אלא באו עליהם בדברו. או פירוש ולא מרו משה ואהרן את דבר ה' בכל אשר היה שולחם היו הולכים אע"פ שהיה גוער בהם פרעה:

ל[עריכה]

שרץ ארצם. זכר ארץ לשון זכר. ואמר שרץ והארץ לא שרצה כי אם היאור, אלא אמר ארצם לפי שבכל מקום שהיו מים בארצם היו שורצים צפרדעים. וכן כתוב על הנהרות על היאורים ועל האגמים:

בחדרי מלכיהם. באו בחדרי מלכיהם:

לא[עריכה]

אמר ויבא ערוב. רוצה לומר העיר החיות הרעות לבא בכל גבולם כמו שכתוב כל עפר הארץ היה כנים:

לב[עריכה]

נתן אש סמוך ללהבות ופעם להפך להבות אש כמו תולעת שני שני התולעת:

לג[עריכה]

ויך גפנם ותאנתם. הברד הכה אותם, וזכר הגפן והתאנה בפרט וכן במזמור האזינה עמי תורתי לפי שאלה הם רוב אילנותיהם במצרים:

לד[עריכה]

וילק. הוא אחד ממיני הארבה:

לה[עריכה]

פרי אדמתם. פרי העשב אשר הותיר הברד:

לו[עריכה]

ויך. הפסוק כפול בענין במלות שונות:

לז[עריכה]

ויוציאם. טעמו לישראל שזכר למעלה:

ואין בשבטיו כושל. שנים עשר שהיו והיו עם רב לא היה אחד בהם שהיה כושל ועני אלא כולם יצאו בכסף וזהב:

לט[עריכה]

פרש. משיצאו ממצרים וה' נוסע לפניהם בעמוד ענן יומם וגו': ופירוש למסך. אינו סכך למעלה אלא כמו יריעה לפניהם כי הענן לפניהם היה בלכתם, אבל בנוחם היה עליהם עד שהיה נוסעים ואפשר כי מלת למסך כולל שניהם בלכתם ובנוחם:

מ[עריכה]

שאל. ישראל במדבר סין לחם ובשר:

ויבא. האל להם שליו בערב לאכול ולחם בבקר לשבוע:

ולחם שמים. המן השביעם כנגד מה ששאלו הם:

מא[עריכה]

פח. ברפידים:

הלכו בציות נהר. במקום ציה וחורב הלכו המים כמו נהר:

מב[עריכה]

כי. כל זה עשה להם בזכות אברהם כי הם לא היו ראוים לכך כי היו מריבים ומנסים את ה'. וגם להוציאם ממצרים לא היו ראוים לולי ברית אבות, לפיכך אמר ויוציא עמו:

מג[עריכה]

ויוציא. כשהוציאם ממצרים ברינה ובששון הוציאם הם היו שמחים ומצרים אבלים:

את בחיריו. בעבור אבותם:

מד[עריכה]

ויתן להם. כשהוציאם לא עשה עמהם זו הטובה לבד שהוציאם מעבדות אבל נתן להם ארצות גוים:

מה[עריכה]

בעבור. על תנאי שישמרו חוקיו ותורותיו נתן להם את הארץ כמו שכתוב תורה כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותם וגו' שאם לא ישמרו חוקיו והיה לאכול ויגולו מן הארץ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.