רד"ק/תהילים/עא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png עא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בך. המזמור הזה אמרו סמוך למזמור אשר לפניו לפיכך לא אמר בו פתיחה למנצח ומזמור ואמרו בברחו מפני אבשלום בנו והעד מה שאמר אל תשליכני לעת זקנה ובברחו מפני שאול לא היה זקן:

בך ה' חסיתי. וכיון שחסיתי בך ידעתי כי לא אבוש לעולם:

ב[עריכה]

בצדקתך. לא בצדקתי כי ידע דוד כי זה היה עונש עון אוריה:

ג[עריכה]

היה. לפי שברח ממעונו מירושלים מפני אבשלום שאל שהאל יהיה לו מעוז להשיב בו מפני בנו:

צוית להושיעני. כמו תצוה עבר במקום עתיד או פי' צוית פעמים רבות להושיעני כן תושיעני עתה, והמצוה היא למלאכים כמו שכתוב כי מלאכיו יצוה לך:

ד[עריכה]

אלהי. אמר רשע על אבשלום:

מעול וחומץ. על אחיתופל:

וחומץ. בצד"י כמו בסמ"ך:

ה[עריכה]

מנעורי. כלומר מנעורי הכרתי וידעתי כי אתה האל ושמתי מבטחי בך:

ו[עריכה]

מבטן. אע"פ שלא ידעתי בצאתי מן הבטן עליך נסמכתי כי אתה המכין מזוני:

גוזי. בשקל טוב:

בך תהלתי. תמיד אני מתהלל בך על הטובות שעשית עמי:

ז[עריכה]

כמופת. כי רבים יוסרו בראותם כי נענשתי על העון ואני מופת להם:

ואתה מחסי עוז. פי' אע"פ שאני בורח בעונש עוני אתה מחסי עוז שתשיבני למלכותי:

ח[עריכה]

ימלא. כשתצילני אהללך בכל פי ואזכיר כל היום תפארתך שאני מתפאר שתושיעני:

ט[עריכה]

אל תשליכני. עתה כשאני זקן וכלה כחי רק היה עתה כחו ומעוזי:

י[עריכה]

כי אמרו לי. בעבורי ובפסוק האחר מפרש מה אמרו ומה נועצו יחדיו:

ושומרי נפשי. שהיו אוהבי ושומרי נפשי מתחילה עתה נועצו עלי יחדיו:

יא[עריכה]

לאמר. כלומר עד הנה עזרו והיה מצליח במלחמותיו אבל עתה נראה כי עזבו כי אפילו בנו ורודף אחריו להמיתו:

ואין מציל. כי אלהים שהיה מצילו עד עתה עזבו:

רדפו ותפשוהו. כל אחד היה אומר לחבירו רדפוהו תפשוהו:

יב[עריכה]

אלהים. שהם חושבים שרחקת ממני הראה להם שלא רחקת ממני:

יג[עריכה]

יבושו יכלו. כשיכלו יבושו:

יד[עריכה]

ואני. אף על פי שאני בצרה תמיד איחל שתושיעני:

והוספתי על כל תהלתיך. אני מיחל שאוסיף עוד להללך בהושיעך אותי על כל מה שהללתיך בצרות שעברו עלי:

והוספתי. קריאתו מלעיל:

טו[עריכה]

כל היום. כמו כל הימים כלומר בהושיעך אותי פי יספר תהלתיך אף על פי שיש עלי לספר כל הימים תשועתך כי תמיד אתה עושה עמי טובות עד שלא ידעתי להם ספורות והוא שם כמו מספרים, ספורה בשקל בשורה:

טז[עריכה]

אבוא. כשאבא להלחם עם אשר כנגדי לא אבא בגבורת הגבורים אשר עמי ולא אבטח בגבורתם אלא בגבורתיך אבא ואזכיר צדקתך לבדך כי אין לי צדקה אלא ממך:

יז[עריכה]

למדתני. שנתת לי לב מבין מנעורי להזכיר כי הכל מאתך ומאז ועד הנה אגיד בכל שעה נפלאותיך:

יח[עריכה]

וגם. כלומר לא עזבתני עד הנה כי לא תעזבני עד זקנה ועד שיבה והשיבה יותר מהזקנה:

עד אגיד זרועך. אם אנצח אויבי בעת הזקנה הכל יאמרו כי זרועך היא שהושיעה לי לא גבורתי. וכן אני אגיד לדור. כלומר לדור שאני בו. וכן לכל יבוא. פי' לכל דור שיבוא אחרי יגידו הנשארים מהדור הזה אמרי גבורתך. או אני אגיד גבורתך בכל הדורות הבאים בכתבי אותה בספר:

יט[עריכה]

וצדקתך. גדולה וגבוהה עד מרום:

אשר עשית. עמי ועם אחרים עד שיאמרו הכל מי כמוך. ומלת אלהים. קריאה לשם יתברך, אתה אלהים יכול ומי כמוך אל ויכול כי כל היכולים תכלה יכולתם לבד מיכלתך שלא תכלה:

כ[עריכה]

הראיתנו. כתוב בוי"ו וקרי ביו"ד, והכתיב על כל בני הגלות והקרי מדבר על דרך יחיד. וכן תחיינו. כתיב בוי"ו וקרי ביו"ד, כי המזמור הזה אעפ"י שאמרו דוד על עצמו כלל בו ברוח הקודש דבר בני הגלות, כי כמו שהיה הוא גולה ואחר כך שב לירושלים כן ישראל ישובו לירושלים ב"ב. ומזה הפסוק עד סוף המזמור על לשון בני הגלות. וזאת תהי' צדקה גדולה לנו מאתך שהראיתנו צרות רבות ורעות עד שאומרים הכל כי כלנו בגלות ואתה תשוב תחיינו שהיינו כמתים בגלות, ומתהומות הארץ שהיינו כאילו טבענו בתהומות הארץ תשוב ותעלנו משם, זאת תהיה צדקה גדולה עד מרום:

כא[עריכה]

תרב. ולא יד שתוציאנו מן הגלות אלא שתרבה גדולתינו ממה שהיתה טרם הגלות:

ותסוב תנחמני. תסב אלינו, כי בגלות כאילו הפכת פניך, ותשוב אלינו ותנחמנו בשוב הגלות:

כב[עריכה]

גם אני. כשתרבה להטיב גם אני ארבה להודות, בכלי נבל וכנור אזמרה לך. מה שלא אוכל לעשות כן בגלות, כי ערבה שמחתינו כמו שאמרו בני גלות בבל איך נשיר אל שיר ה' וגו':

אמתך. שיעדתנו להוציאנו מן הגלות, וכאשר תעשה כן תקיים אמתך ואזמרה לך:

קדוש ישראל. כי אז יתקדש שמך בישראל:

כג[עריכה]

תרננה. בשעת שאזמרה לך שפתי ונפשי ירננו כלומר שיהיו פיו ולבו שוים:

אשר פדית. מהגלות שאין לבי נכון עמי בגלות ואין הנפש יכולה לקבל רוח הקודש לשורר ולזמר:

כד[עריכה]

גם לשוני. לפי שזכר השפתים זכר גם כן הלשון, כי הדברים יאמרו עם השפה והלשון:

כי בשו. הם יבושו ואני אזמר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.