רב פעלים/ד/סוד ישרים/טז

רב פעלים ‏ ד סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה ילמדנו ביאור מ"ש בזוה"ק פרשת יתרו דף פ"ח ע"ב שבת שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי מה הכוונה בזה ושכמ"ה: גם ילמדנו מה משמעות יאר צייט שקורין ליום הפטירה

תשובה מה שנראה לי לפרש בזה בס"ד הוא כי קדושת שבת העקרי יום ולילה כ"ד שעות אך יש לו תוספת קדושה מן החול שעה אחת מלפניו ושעה אחת מאחריו ושיעור זה הוא ע"ד משרז"ל חסידים הראשונים שוהין שעה אחת קודם שמתפללין ושעה אחת אחר שמתפללין ואין כאן מקום ביאורו. א"כ לפי"ז נעשה קדושת שבת משך כ"ו שעות כמנין שם הוי"ה ב"ה שעולה מספר כ"ו וזה החשבון של כ"ו נשלם מכח שני שעות התוספת שיש בשני צדדי השבת שהם שעה אחת מלפניו ושעה אחת מאחריו וז"ש שבת שמא דקב"ה שהוא בכיוון כנגד מספר שם הוי"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי פירוש נשלם מספר השם מכח צדדין שלו שהם שעה א' מכאן ושעה א' מכאן להשלים מספר כ"ו שעות שהם כנגד מספר שם הוי"ה ב"ה:

ובאופן אחר יש לפרש בס"ד הנה השבת הוא יום ז' ומתחיל מן סוף יום ששי מכח התוספת שלפניו ומסתיים בליל יום א' מכח התוספת שלאחריו א"כ השתא תצרף מספר ששה ושבעה ואחד יהיה מספר י"ד. וידיע מ"ש רבינו האר"י ז"ל שם י"ה מן שם הוי"ה יש בו י"ד אותיות במילוי המילוי כזה יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד. הרי אלו הם י"ד אותיות וכן אותיות ו"ה שבשם במילואם ומילוי מילואם יש בהם ג"כ י"ד אותיות כזה וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד וז"ש שבת שהוא יום ז' הוא שמא דקב"ה שהוא שם י"ה שהוא שמא דקב"ה ומפרש איך הוא כנגד שם י"ה ופירש ואמר שמא דאיהו שלים מכל סטרוי ר"ל מכל צדדי השבת שהם יום ששי מכאן ויום ראשון מכאן:

או יובן קרוב לזה דידוע בשבת מתחילין הארותיו מן יום ד' ומסתיימים ביום ג' ולכן עושים הבדלה עד סוף יום ג' כנודע נמצא צדדין של השבת הוא יום ד' ה' וא"ו מכאן ויום א' ב' ג' מכאן ושבת באמצע. וע"כ צא וחשוב ד' ה' ו' גי' ט"ו ושבת שהוא ז' הרי כ"ב ויום א' ב' ג' שהם ששה הרי מספר כ"ח כמנין י"ד י"ד שיש בשם הוי"ה במילואו ומילוי מילואו שהם י"ד אותיות באותיות י"ה וי"ד אותיות באותיות ו"ה וכאמור וז"ש שמא דקב"ה הוא שם הוי"ה ופירש הענין שמא דאיהו שלים מכל סטרוי דהיינו שהוא מספר הימים שעומדים בצדדיו:

ובאופן אחר נראה לפרש בס"ד כי ידוע שיש כ"ז אותיות התורה שהם כ"ב אותיות עם ה' אותיות מנצפך שהם אותיות כפולות וכל אלו הכ"ז אותיות הם כ"ז צינורות השפע שנפתחים בשבת להריק שפע ולכן אומרים פסוקי אשת חיל מי ימצא בקדוש ליל שבת שהם מיוסדים על אותיות אלפא ביתא גם כ"ז אומרים במוסף שבת אתה כוננת ע"ס אלפא ביתא. וידוע שכל אות ואות מן כ"ז אותיות התורה הנז' הוא כנגד הוי"ה אחת א"כ כ"ז אותיות הנז' הם כ"ז הויו"ת שעולה מספרם שבת כי כ"ז פעמים כ"ו עולה מספר שבת. והנה ידוע כי אלו הכ"ז אותיות ראשם אלף ואמצעם מי'ם וסופם תי'ו כי אותיות מנצפך נכללים בתוכם והוא סוד אמ'ת ולכן נרמזו אותיות אמ"ת בסוף הפרשה של שבת שהיא פרשת ויכלו המסיימת ברא אלהים לעשות ס"ת אמ"ת ואלו אותיות אמ"ת הם סת"ר שהוא ר"ת סו'ף תו'ך רא'ש כי התי"ו הוא סוף והמ"ם תו'ך והא' ראש ולכן אומרים במוצאי שבת יושב בסת'ר עליון שהוא ר"ת סו'ף תו'ך רא'ש ושבח זה קאי על השבת:

וידוע כי המ"ם שהיא באמצע אלפא ביתא היא מלכות וכנז' באותיות דרבי עקיבא ולכן גבי מלך ישראל כתיב מקרב אחיך תשים עליך מלך. וידוע כי עצמו של השבת הוא סוד מלכות ונמצא השבת הוא מ"ם שעומדת באמצע וי"ג אותיות יש מצד שמאל המ"ם ובזה נשלמו כ"ז אותיות שיש בהם כ"ז הויו"ת שעולה מספרם שבת וז"ש שבת שמא דקב"ה הוא שם הוי"ה ב"ה המשתלם בכל צינורות שהוא כ"ז הויו"ת שעולים מספר שבת ופירש שמא דאיהו שלים מכל סטרוי דשבת כי השבת הוא סוד מלכות שהיא אות מ"ם ונשלם בשפע מכל הצדדין שלו שהם י"ג אותיות מכאן וי"ג אותיות מכאן שכל אות יש בו הוי"ה אחת:

ועט"ר אדוני אבי זלה"ה פירש ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בש' הכוונות בכוונת טבילה של שבת שצריך לכוין אל ד' הוי"ות עסמ"ב ולג' אהי"ה במי' יודין וההי"ן ואלפין שעולה מספרם תרפ"ז ותוסיף עליהם שם י"ה הרי הכל מספר שבת עכ"ל בדף ס"ב ע"ב ובד' ע"ג ע"א ע"ש. נמצא לפי"ז שם שבת הם כנגד שמות הוי"ה ואהיה בכל המילואים שלהם וז"ש שבת שמא דקב"ה ואמר שמא דשלים מכל סטרוי ר"ל הוא שם דקב"ה השלם מכל סטרוי כלומר בכל המילואים שלו עכ"ד ז"ל:

והגאון הרמ"ז ז"ל פירש השבת הוא סוד שם אל אדני דהיינו שם אל פשוט ושם אדנ"י במילואו שעולה תרע"א הרי סך הכל מספר שבת. עוד כתב שם ס"ג מלא דמלא עולה תרע"ד ועם כ"ח אותיות הרי מספר שבת עכ"ד. וכמדומה לי שיש עוד ביאורים בזה והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:

ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים שהוא ס' קדמון קצת שכתב שם בפ' כ"ז וז"ל ובעל לויה לדרך בדף כ"ב כתב יערב נא שיחי עליך מה שהעירוני רעיוני לתרץ על חכמי ישראל שמרננים על המנהג שיש בארצותינו לומר קדיש ביום שמת בו אב ואם שקורין בלשון אשכנז יא"צ מידי שנה בשנה וכו' ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה ועי' בלבוש סי' קל"ג ס"א שכתב וז"ל ואם אירע לאדם באותו השבת יום מיתת אב אי אם שקורין יא"צ וכו' ע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.