רב פעלים/ד/אורח חיים/ח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה מעשה שהיה פה עירנו יע"א בש"ץ שא"ל לעלות הוא עצמו לס"ת והואיל והיה מבולבל שכח לומר ברכו את ה' המבורך אלא בירך תכף ברכת אשר בחר וכו' וקרא בתורה ובירך ברכה אחרונה ולא הרגיש בטעותו ורק קצת מן הציבור הרגישו ששכח לומר ברכו אך לא צעקו עליו כי תכף התחיל לקרות. ועל זה שאל השואל אם היה הש"ץ מרגיש בזה אחר שסיים ברכה הראשונה קודם שהתחיל לקרות אם יש לומר ברכו כדי שיענו הקהל ברוך ה' וכו' או"ד כיון דלא אמרה קודם הברכה תו לא מצי למימר, יורינו ושכמ"ה:
תשובה נראה משום הפסק בין הברכה לקריאת התורה ליכא למיחש כלל דהא אמירת ברכו היא נתקנה באמת קודם קריאת התורה והיא בכלל ברכת התורה ורק שהיא נתקנה לאומרה בראשונה קודם ברכת אשר בחר בנו ועל כן אם יאמר אותה אחר ברכת אשר בחר אין כאן חשש דין הפסק כלל וזה פשוט:
אך מה שיש להסתפק בזה הוא כיון דנתקנה קודם הברכה אין ראוי לאומרה אחר הברכה וכמו ברכו שאומרים אחר קדיש של ישתבח שנתקן לאומרו קודם ברכת היוצר דאם לא אמרו קודם ודאי תו לא מצי לאומרו אחר ברכות יוצר קודם ק"ש וה"ה הכא:
והנה ראיתי בס"ד כי ד"ז יתבאר ממ"ש מרן ז"ל בסי' ס"ט בדין פורס על שמע שאומר ברכו שצ"ל ג"כ ברכה א' של יוצר ומפורש הטעם בבית יוסף וז"ל וכיון שהש"ץ אומר ברכו עכ"פ צריכים לברך שום ברכה שאל"כ היו נראים כאלו הם כופרים ח"ו שאומר להם לברך ואינם חפצים ולכן אומרים ברכה ראשונה של ברכת ק"ש וכ"כ רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל ע"ש משמע מדבריו דא"א לומר ברכו את ה' וכו' אלא א"כ אומרים אחר זה איזה ברכה וכל שאין ברכה לאחריה אין לאומרה ולפ"ז ה"ה בנ"ד דא"א לומר ברכו את ה' אחר שכבר בירך ברכת אשר בחר דאין עוד ברכה אח"ז אלא הוא קורא בתורה:
גם מצינו להריב"ש ז"ל סי' של"ד שערער על הנוהגים לומר ברכו אחר קדיש בתרא בשבתות ויו"ט ע"ש ודין זה פסקו מרן ז"ל להלכה בשה"ט סי' קל"ג וסי' רפ"ו ע"ש, והנה מפורש בדברי הריב"ש ז"ל הטעם שאין לאומרו בשבת ויו"ט מפני כי בחול נתקן לאומרו בשביל בני אדם שלא השכימו לבא ולא התפללו עם הציבור והציבור הולכין לדרכם והיחידים ההם נשארים שם ומתפללין כל אחד לעצמו ולכן נתקן לאומרו בשבילם כי עדיין הם לא התפללו משא"כ בשבת ויו"ט שמאחרין לצאת וא"כ קודם שיגיעו לקדיש בתרא כבר התפללו כולם ולא נשאר עדיין מי שלא התפלל להכי אין אומרים אותו וכנז' שם בד"ק הנה מ"מ משמע מדבריו שגם הוא סובר דא"א לומר ברכו אא"כ אומר אח"כ ברכות דאל"כ תקשי אמאי קרא תגר על האומרים בשבת ויו"ט וכתב שטעות בידם כי אפילו שהיחידים שאחרו לבא הנה הנם גומרים התפלה קודם שיגיעו הציבור לקדיש בתרא מה בכך אם יאמרו ברכו בקדיש בתרא אע"ג דלא נשאר בההיא שעתא שום אדם שלא התפלל הא עכ"פ איכא ודאי בני אדם שלא שמעו ברכו מן הצבור מפני שאחרו לבא דהא גם בשבת ויו"ט יש מאחרין הרבה יותר ורק ההפרש בין שבת לחול הוא לבסוף כי בחול הואיל ואין הציבור מאריכין על כן כאשר יגיעו לקדיש בתרא ימצא בני אדם שלא התפללו עדיין וצריכין הם לברכו בשביל התפלה דידהו אבל בשבת הואיל ומאריכין הציבור הנה גם המאחרין לבא יגמרו כל התפלה כאשר יגיעו הציבור לקדיש בתרא וא"כ אם אין קפידא לענין דינא לומר ברכה אחר ברכו מה בכך יאמרו גם בשבת ברכו בקדיש בתרא אע"פ שלא יש מי שלא התפלל עדיין אלא ודאי מן הדין אסור לומר ברכו אם לא יברך אח"ך ונמצא גם הריב"ש ז"ל אזיל בתר סברא הנז"ל שהביא בב"י סי' ס"ט וגם דין זה הריב"ש פסקו בשה"ט בסי' קל"ג וסי' רפ"ו:
וכן ראיתי להרב בית יאודה ז"ל א"ח סי' למ"ד שהעלה כדעת הריב"ש ז"ל הנז' האי סברא דס"ל אין לומר ברכו אם לא יש ברכה אח"ז ולכן העלה דאם העולה לס"ת אמר ברכו ואח"ך הפסיק בפיוט בין ברכו לבין ברכת אשר בחר בנו שצריך לחזור ולומר ברכו פעם שנית כדי לומר אחריה ברכת אשר בחר בין וכו' דאין לומר ברכו בלי ברכה אחריה ע"ש ודברי הרב בית יאודה ז"ל הביאם להלכה הרב אמת ליעקב ז"ל במשפט הברכות לעולין לס"ת סי' ע' דף כ"ו ע"ב וכן הביאו ג"כ רבינו חיד"א ז"ל בס' לדוד אמת שם ע"ש:
וכן נראה סברת הרב ב"ד ז"ל א"ח סי' ש"מ והביאו הרב ערך השלחן סי' תקנ"ט עמ"ש מרן ז"ל העולה בט"ב יאמר ברוך דיין קודם ברכת התורה דהיינו ר"ל קודם שיאמר ברכו דאחר ברכו אינו יכול להפסיק בין הזמנה של ברכי לברכה ע"ש נמצא גם הוא ז"ל נקיט עיקר כסברא זו דאמירת ברכו היא לצורך ברכה הבאה אחריה והיא ענין הזמנה לברכה וא"כ לפ"ז איך יאמר ברכו אחר שכבר בירך הברכה:
מיהו מור"ם ז"ל בהגהה סי' קל"ג תלה הטעם בדינו של הריב"ש ז"ל הנז' הא דאין לאומרו בשבת ויו"ט משום כי בשבת ויו"ט הכל באין לבית הכנסת קורם ברכו ונמצא שהכל כבר שמעו ברכו ע"ש, וראיתי להרב עטרת זקנים שהשיג עליו דלא משמע כן מהריב"ש ז"ל ע"ש ועיין להרב מאמר מרדכי ז"ל בסי' קל"ג מה שכתב בזה ובסו"ד כתב דאפשר גם מור"ם הבין שדעת הריב"ש ז"ל לומר דהדבר תלוי באם יש עוד אדם שלא התפלל אך מה שכתב בש"ע האי טעמא בהגהתו בש"ע משום דהוא לטעמיה אזיל דס"ל דשפיר דמי לומר ברכו אעפ"י שאין מברכין שום ברכה אח"כ דמה שעונים הקהל ברוך ה' המבורך לעולם זה הוי ברכה וכו' ע"ש, והנה באמת מצינו למור"ם ז"ל בד"מ סי' ס"ח שהקשה על דברי מרן ז"ל אפילו בלא ברכת יוצר אור אמאי נראין ככופרין שהרי הם עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד והרי עשו מ"ש להם ברכו והראיה דסגי בהכי מברכת התורה שהעולה אומר ברכו את ה' המבורך והעם עונין אחריו ברוך ה' המבורך וסגי בהכי וכו' ע"ש, וכתב הרב אליה רבא ז"ל בשם הרב נחלת צבי ז"ל שדחה ראיית מור"ם ז"ל מדין ברכו של עליית ס"ת משום דהתם עיקר השבח הוא מה שהעולה חוזר ומברך אשר בחר בנו ואשר נתן שנתקנה בעשרה והשומע כעונה ע"כ ע"ש והם דברים נכונים כי ודאי התם שאני שאין אנו סומכין על עניית ברוך ה' המבורך אלא על הברכה שמברך העולה וכל הקהל שומעין ועונין אמן דהו"ל כאלו ברכו ברכה זו:
גם כתב הרב אליה רבא שם שהגאון התויו"ט במגילה ג"כ אזיל בתר סברא זו דבעי ברכה אחר אמירת ברכו ע"ש מיהו הרב אליה רבא ז"ל הסכים לענין דינא כמור"ם ז"ל דסגי במה שעונין ברוך ה' המבורך וכו' ע"ש וכן הב"ח והדרישה ועוד מרבני אשכנז אזלי בתר דברי מור"ם ז"ל:
הרי לך שענין זה הוא מחלוקת בין הפוסקים ולדעת מרן ז"ל ודעמיה אין לומר ברכו אא"כ יש ברכה אח"כ והשתא מלבד כי אנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן וצריכין אנו לפסוק בנ"ד שלא יאמר ברכו אחר ברכת אשר בחר בנו דבעינן ברכה אח"כ הנה בלא"ה נמי היה נראה להורות כן במקום דאיכא פלוגתא שב ואל תעשה עדיף ומה גם בדבר זה שאינו דבר המצוי ורגיל:
ודע דאע"ג כי המנהג פשוט עתה במקומינו ובשאר מקומות בדין ברכו דקדיש בתרא דאומרים אותו גם בשבתות ויו"ט הפך פסק מרן ז"ל וכן העיד רבינו חיד"א ז"ל במחב"ר סי' רפ"ו ס"ק ד' בארץ הצבי וארץ מצרים המנהג לומר ברכו גם בשבת ויו"ט אחר קדיש בתרא ע"ש, וכן העיד הרב מאמר מרדכי ז"ל על מקומו ע"ש וכן העיד הרב המגי"ה בש"ץ דף רי"ב ע"ד על מנהג קושטא ואגפיה ע"ש הנה זה ידוע שהמנהג נתפשט ע"פ דברי רבינו האר"י זלה"ה שאמר צריך לאומרו גם בשבת ויו"ט כי אמירת ברכו בקדיש בתרא הן בחול הן בשבת לאו משום להוציא אחרים י"ח כדנקטי הפשטנים אלא יש בו צורך לאומרו גם לאותם שכבר אמרו ברכו קודם יוצר שיש לזה סוד וכונה בפ"ע וכתב בספר מנחת אהרן דף קע"ט ע"ב שסגולתו להעלות הניצוצות כמבואר ליודעי חן ע"כ ע"ש, ועל כן מאחר שגילה רבינו האר"י זיע"א שאמירת ברכו בקדיש בתרא חובה היא ע"פ הסוד להכי גם באתרי שקבלו הוראת מרן ז"ל אומרים אותו בלתי פקפוק כי נגד דברי רבינו האר"י שדבריו הם ברוה"ק ע"פ אליהו זכור לטוב אין הולכין בתר מרן ז"ל וכאשר תמצא כיוצא בזה בכמה וכמה דברים וכאשר הבאתי פרטיהן בתשובה אחרת בס"ד:
ועל כן השתא גם לדידן אין ללמוד לנ"ד מדין ברכו דקדיש כי יש לומר דוקא התם שגילה רבינו האר"י ז"ל בפירוש בחיוב אמירתו שיש בו טעם כפי הסוד בזה נהגנו כמותו אבל בברכו של עליית ס"ת מנ"ל שיש לברכו כונה וטעם בפ"ע ודילמא גם רבינו האר"י ז"ל יודה דברכו של עליית ס"ת נתקן בשביל הזמנה והתחלה לברכה הבאה אחריו:
ועל כן גם לדברי רבינו האר"י ז"ל י"ל דאין ראוי לומר ברכו אחר שכבר בירך הברכה וכל כהאי גוונא דלא נתפרש הדבר בפירוש בדברי רבינו האר"י ז"ל וספרי המקובלים יש לומר שב ואל תעשה עדיף דאית לן למיחש לדברי הפוסקים הפשטנים:
ושו"ר להרב פתח הדביר ז"ל סי' קל"ג מה שהאריך בענין זה של ברכו דקדיש בתרא והביא כל דברי הפוסקים המדברים בזה גם הביא לנו תשובה מהר"י פינצי מריקאנטי ז"ל בכ"י שהביאה בספר מתן בסתר שאסר לומר ברכו בלתי ברכה אח"כ והפריז על המדה לדבר קשה לאסור איסר בזה והרב ז"ל הקשה עליו מנ"ל לכתוב כך והרב שם האריך בענין זה ואין לי פנאי להעתיק דבריו ולהאריך בהם ועכ"פ מה שכתבתי בס"ד הוא נראה ונכון בעזה"י:
וכל זה שכתבתי הוא להורות הלכה למעשה דודאי יש לנו לומר שב ואל תעשה עדיף אבל אם אחד עשה מדעתו לומר ברכו אחר הברכה מפני ששכח לאומרו מקודם אין ממחין אותו כי יש לו על מה לסמוך והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |