רב פעלים/ג/סוד ישרים/ז

רב פעלים ‏ ג סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מאת החכם השלם והכולל חכם בן ציון מרדכי חזן נר"ו מעה"ק ירושלים תוב"ב. יודיעני בהאי מלתא די אנא בגללה נבוך טובא, והוא כי מרן הרש"ש זלה"ה סידר בסדר המדרגות של המרכבה אזנים ואח"כ עינים, אמנם מעכ"ת נר"ו סידר בספר בן איש חי בפרשת מקץ עין רואה ואזן שומעת, וכמעט חפשתי בכל הסידורים בכתיבת יד שבעה"ק, וראיתי כי כולם כא' מסדרים האזנים למעלה מן העינים, וכן נראה בעץ חיים שער א"א פ"ו שכתוב חו"ב ב' אזנים חו"ג ב' עינים, וכן בספר מבוא שערים דף ס"ה וס"ו, וכן בשער הכונות דרוש א' מדרושי ר"ה בחדשי הקיץ והחורף מסדר האזנים קודם, ובשער מאמרי רשב"י פרשת תרומה דף יו"ד ע"ב מדבר במעלת האוזן וכו', והגם כי מצאנו ראינו בעץ חיים שער אח"ף שמסדר יו"ד ראיה ה' שמיעה וכו', אשר יש סמך גדול למעכ"ת נר"ו, עכ"פ למה הרש"ש לא בחר בזה הסדר, ומה ראה מעכ"ת לשנות מסדר הרש"ש ז"ל שהוא מוסכם כמעט לכל דרושי הרב ז"ל. אשר על כן יודיענו מעכ"ת בארוכה ושכמ"ה:

ושאלה הב' הנה ידוע מ"ש רז"ל בשער הכונות בדרושי חזרת העמידה דרוש א', כי העמידה דלחש היא בנה"י והחזרה בחג"ת, ומביא משם זוה"ק דרשב"י מגזים מאד בענין המשמיע קולו בתפלתו, ובספר עולת תמיד דף נ"ה כתב דאינה נכנסת לרקיע כי אם תפלה שאינה נשמעת לאודנין וכו' יעוש"ב וברוחב, ובדידי הוה עובדא שבאתי לבית הכנסת ומצאתי שהצבור כבר התפללו לחש, ולא היה להם מי שיחזור בקו"ר, והגם כי לפ"ד הפוסקים אריך למעבד הכי שאחזור להם בקו"ר ותעלה לי ללחש, אמנם יראה ורעד בא בי ארי"ה שאג מי לא יירא ודבריו סמוכים מהאיש מרעיש הארץ הוא אדונינו הקדוש רשב"י ז"ל, והשאלה הזאת נופלת גם על מקצת אנשים המתפללים ג"ר וקדושה בקו"ר ומשלימים העמידה בלחש, ותשובתו הרמת"ה מהרה תצמח להאיר עינינו בתורת חיים ושכמ"ה:

והשאלה הג' היא אשר עוררני עליה מו"ר הרב המקובל והמפורסם כמהרש"ך נר"ו עמ"ש בספר בן איש חי פרשת וירא הלכות שנה א' סוף אות כ"א וז"ל, גם יזהר שלא יתן הקציצה של הא' על המעברתא של אחר אלא יהיו סמוכים זת"ז ומונחים כולם על הבשר וכאשר כתבתי בס"ד בסה"ק מקבציאל עכ"ל, ענה מורי נר"ו הנז' ואמר לי אם רבי לא שנאה ר"ח מנ"ל, ואדרבה מהאר"י ז"ל משמע כי אין חציצה מין במינו, וכאשר מעכ"ת בעצמו העתיק לשון שער הכונות באות הנז' בענין הרצועות שכתב וז"ל, שיניח הרצועה דתפילין דר"ת תחת רצועות דרש"י עכ"ל, ובאמת כן הוא לפי סודן של דברים שלכתחלה צריך להיות הקציצה על הא' על המעברתא של הב' לרמוז כי נה"י דאבא מלובשים בנה"י דאימא, וגם הסברה נותנת כן כי מקום התפוח של כל אדם אינו מספיק לזוג תפילין זת"ז, וגם שמעתי שהרב שם חדש, וגם הרב פקודת אלעזר התירו לכתחלה שיהיו מונחים זת"ז, על כן נכספים אנחנו להעתיק לנו טעמו שכתב בספר מקבציאל כי עדיין לא יצא לאור, ושכמ"ה:

תשובה. מ"ש שמצאת בסה"ק בן איש חי במקץ הלכות שנה ראשונה אות י"ג בסדר המרכבה סדרתי עינים קודם אזנים, ובסדור רבינו הרש"ש ז"ל מצאת שמסדר אזנים קודם עינים, הנה תחלה וראש מדברים שכתבתי שם אין מקום לדייק בהכי, יען ששם לא עשיתי ציור סדר המרכבה מראש ועד סוף, זעג"ז כאשר מסודרים בסידור הרש"ש ז"ל, כי אם רק שם הבאתי דברי רבינו ז"ל בשער רוה"ק אשר דבר בחיוב האדם שחייבו לכוין בכונות המרכבה, ושם מעיקרא זכר אזנים וחוטם ופה, אחר שזכר כל כונות המרכבה עד הרגלים, והנה אי אזלינן בתר שרשים של האברים שיש למעלה איכא צד לומר דאזנים קודמים, ואיכא צד לומר דעינים קודמין, דהא מצינו ראיה יו"ד שמיעה ה"א, אך ודאי אין טעם לתלות הסדר שיסדרם האדם בשרשים, ואם נבא ללכת אחר סדר האברים שבגוף אדם התחתון הן אמת שיש סברה לסדר האזנים קודם, דמצינו דהקדים אותם הכתוב באומרו במשלי ך' אוזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם, וכן בתהלים הנוטע אוזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט, וכתוב נמי בישעיה סי' וא"ו אזניו הכבד ועיניו השע, ואיתא נמי בתיקונים דף י"ג ע"ב ושבעה נרותיה עליה אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקביה דחוטמא ופומא ע"ש, עכ"ז הסברה מחייבת אין סדר זה מעכב, ואם הקדים העינים לאזנים לית לן בה:

מיהו עכ"פ כיון דחזינן דרבינו הרש"ש ז"ל סידר אותם אזנים קודם עינים ודאי צריך לנהוג כוותיה כאשר סידר, אך באמת רבינו הרש"ש ז"ל לא סידר כן אלא רק בתפלת העשיה ובתפלת היצירה ובתפילת הבריאה, אבל בתפילת האצילות דהיינו קודם העמידה סידר העינים קודם האזנים וכאשר תמצא מפורש בכל העתקות האמתיים של סידורי הרש"ש ז"ל וזה ברור וידוע, והטעם ששינה רבינו הרש"ש ז"ל לסדר קודם העמידה עינים קודם אזנים שמעתי טעם בשם הרב החסיד המקובל האלהי מהר"ר אליהו מני זלה"ה, לפי שהשורש של עין הוא בחי' חיה כנז' בע"ח שער אח"ף פ"א, לכן בעמידה שהיא באצילות שהיא בחי' חיה מקדימים עין לאוזן שהיא בחי' בינה כנז' שם עכ"ד, וגם אנא עבדא אפשר לי לומר טעם אחר בזה בעזה"י ואין רצוני לפרשו:

והנה לדעתי ודאי בתפילות קרבנות וזמירות ויוצר ראוי לסדר אזנים קודם עינים, אבל בעמידה ראוי לסדר עינים קודם אזנים, וכאשר מפורש בסידור רבינו הרש"ש ז"ל, אך קודם עסק התורה ביום או בלילה יש לסדר עינים קודם אזנים, וכאשר סידר רבינו הרש"ש ז"ל קודם תפלת העמידה, וטעמא רבא איכא בזה והמשכיל יבין מדעתו, ועפ"ז אנחנו רואין ישוב נכון למה שנמצא באד"ר ובאד"ז שנאמרו שם דרושי סודות העינים של מעלה קודם דרושי סודות האזנים, יען כי זה היה בעסק התורה, וידוע שבעסק התורה ובפרט בסודות הנז' העליונים שם היה כל אחד עושה כונה כסדר המרכבה להכין איבריו בכונות השייכים להם כדי שיתקדשו כל איבריו וישרה עליהם רוח קדושה עליון מלמעלה משרשם, ואז יכוין על האמת וישיג דבר לאמיתו בסודות השייכים לכל או"א, ועל כן אמרו הדרושים על פי סדר המרכבה שעשו באותה שעה באברים שלהם, ולכך ראוי לאדם קודם עסקו בתורה שיעשה סדר המרכבה עין קודם אוזן. ועל כן מ"ש בסה"ק בן איש חי הנז"ל, אפילו אם תבא לחשוב שבכונה עשיתי הסדר כך לסדר עינים קודם אזנים, כתבתי זה על מרכבה שיעשה האדם קודם עסקו בתורה, שזה דומה לתפילת העמידה שצריך להקדים בה עין לאוזן:

ועל שאלה הב' הנה מה שכתוב בעולת תמיד אין זה כ"כ חידוש מאחר שכתוב בזוה"ק, והביא דבריו רבינו האר"י ז"ל שפירש ואמר שהקליפות נאחזות בתפילתו וכיון שהקליפות שהם מבחוץ אוחזות בה מוכרח לומר דאין נכנסת בשום רקיע, כי כיון דאוחזין בה איך תכנס, אך באמת כל זה כשמתפלל כל או"א מן הציבור לבדו כדי להוציא את עצמו י"ח, אבל תפילת ש"ץ שהוא שליח כל הקהל יש לה מעלה גדולה דתפילת לחש בנה"י וזו בחג"ת ששם אין פחד מן החיצונים שלכן אומר אותה בקול רם וכיון דעומדת במקום גבוה מצד הציבור, על כן הגם דלצורך דידיה היא של לחש אין אמירה דקול רם מזיק, והרי זו מתקבלת ורצויה גם בעבורו ונכנסת בכל רקיעין, אע"פ שהיא בקו"ר כי כן יסד המלך מלכו של עולם, להתפלל אותה בקול רם, ומצותה בכך, וזה פשוט:

וע"ד שאלה הג' אעתיק לך מ"ש בס' מקבציאל בס"ד כתוב בחסד לאלפים סי' כ"ז אות ג' ויש להסתפק כשמניחין ב' זוגות תפילין דלפי סודן אפשר דלא חייצי דגוף אחד חשיב, אמנם לפי פשוטן שיכוין לצאת באותם דהם אליבא דהלכתא, ואינך חשיבי כרצועות בעלמא, בודאי דיש להזהר בין בשל יד בין בשל ראש שלא יתן הקציצה של האחד על המעברתא של האחר אלא יהיו זאח"ז מפורדים ומונחים על הבשר עכ"ל. והרב מחצית השקל סי' ל"ד סק"ה כתב ולפמ"ש לעיל סי' ל"ב במג"א ס"ק נ"ו דשיעור רוחב התפילין ב' אצבעות עם התיתורא ומעברתא ואין מקום בראש כי אם שיעור ד' אצבעות, הנה המניחים שני זוגות בפעם אחת צריכין ליזהר שלא יהיה התפילין רחבים עם המעברתא והתיתורא יותר משני אצבעות, לבל יצטרך להניח של ר"ת על המעברתא של רש"י עכ"ל ע"ש:

וראיתי להרב פתח הדביר סי' ל"ד שהביא מספר שם חדש מ"ש על דברי ספר יראים עמוד זמנים סי' קכ"ד, וקי"ל כרבא דאמר לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ומין במינו אינו חוצץ, וכתב על זה בשם חדש דף קי"ג ע"א וז"ל זה פלוגתא דרבה ורבא ופסקו הפוסקים כרבא שכ"כ הרמב"ם בפ"ז הי"ב אגד את הלולב וכו', שמב"מ אינו חוצץ, ועיין ברש"י ביומא דף ח"ן בד"ה שאני רגל דלא מבטל ליה חבירו את רגלו עד שיגמור עבודתו, ועוד עיין להרב שיח יצחק על יומא בדף פ"ח ע"ד מ"ש בשם המאירי דנראה כונתם שלא יטלנו כל זמן העבודה, והיינו ביטול דקאמר הש"ס, ולא סוף דבר בדיעבד אלא אפילו לכתחלה יע"ש, ומזה נלע"ד ראיה למה שנהגנו להניח ב' זוגות תפילין ומניחין תפילין של ר"ת על המעברתא של תפילין רש"י, כיון דמין במינו אינו חוצץ ואינו נוטלן משם כל זמן הנחתן וכו' ע"ש, וכתב על זה בפתח הדביר הנז' לפ"ד הרב שם חדש י"ל כיון דמין במינו אינו חוצץ אין צריך ליזהר בזה, ולא סוף דבר דלא חייץ בדיעבד אלא אפילו לכתחלה ליכא חציצה, וכמ"ש בשם המאירי בחדושיו ליומא עכ"ד. ואחר המח"ר לא כוונו יפה בזה הרב שם חדש והרב פתח הדביר דנקיט כוותיה למילף דין ב' זוגות תפילין רש"י ור"ת, ממ"ש רבינו המאירי ז"ל דהתם אין לו צורך בכלי השני והרי הוא מבטל ליה עד שעת גמר עבודה, וכן הענין בלולב וכיוצא בו, משא"כ כאן דגם לפי הפשט שהוא מניח שתים מכח ספק, הנה הוא אינו יודע איזה מהם עיקר, וכשמניח של ר"ת על מעברתא דרש"י, אע"פ דהאמת העיקר הוא של ר"ת, מ"מ אינו מבטל למעברתא דרש"י בשעת הנחה כיון דהוא אינו יודע האמת וחושב אולי של רש"י עיקר והוא צריך לזו המעברתא דרש"י, וכיון דאינו מבורר בדעתו בשעת הנחה איזה מהם עיקר, אין הביטול ברור לו במחשבתו בשעת הנחה, ולא דמי להך דקבל בשני כלים דאחד מהם ברור לו שאין לו צורך בו בשעת עבודה והרי הוא מבטלו בבירור:

וכל זה אני אומר ע"פ הפשט הנגלה דהוא צריך לחד מנייהו דוקא, אבל לפי הסוד דתרוויי' צריכי ואין שניהם במקום אחד אלא כל חד מנייהו הוא במקום בפ"ע, הנה פשיטה דלא אריך להניח בית דר"ת על מעברתא דרש"י יען הבית עצמו שיש בו ד' פרשיות הוא בחי' בפ"ע והמעברתא היא בחינה בפ"ע ששייכה לאותו הבית במקומו וצריך שיניח שניהם על הבשר, ואם יניח בית דר"ת על מעברתא דרש"י, אפילו אם נאמר אין כאן חציצה דחשיב גם הבית דר"ת מונח על הבשר, מ"מ צריך שיהיה הבית והמעברתא דר"ת במקום א' בפ"ע ובית, ומעברתא דרש"י במקום א' בפ"ע, וזה לא עביד הכי אלא ערבב העניינים שהכניס בחינה של רש"י במקום ר"ת ובחינה של ר"ת במקום של רש"י, שעשה בשר הקבורת משמע לכאן ולכאן, ונמצא מקום זה של בשר הקבורת רומז לכאן ולכאן שנמצא עושה ערבובייא בתיקונים וברמזי הבית בר"ת וברמזי המעברתא דרש"י, גם הרי זה דומה כאלו משך בתקיעה אחרונה של תשר"ת שיעור ב' תקיעות כדי לצאת י"ח תקיעה אחרונה של תשר"ת ותקיעה ראשונה של תש"ת דלא הועיל לא לזה ולא לזה, כן כאן מקום אחד של בשר הקבורת חולק אותו במחשבתו לבחינת מעברתא של רש"י ולבחינת בית דר"ת. ומה שמניחין הרצועות דרש"י ע"ג רצועות דר"ת זה שאני, דכך צריך להיות על פי סוד מצותו יתברך כשנגיע לרצועות צריך לכסות זה בזה, וגזרת הכתוב הוא בכך כי כן יסד המלך. ועוד גם מסתימות דברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות משמע בית דרש"י בפ"ע ובית דר"ת בפ"ע שיהיו מונחים זה למעלה מזה, ושיהיו זה סמוך לצד הכתף וזה סמוך לפרק האמצעי ומסתמות דבריו משמע שיהיו כל אחד נפרד מהשני לגמרי בכולו, ומה דאתמר על הרצועות אתמר בפירוש:

אשר על כן נראה ברור דצריך להזהר שלא להניח הבית של ר"ת על המעברתא דרש"י ע"פ הסוד שלא לערבב הבחינות זה בזה, ואפילו אם היה הדבר הזה בידינו כך היה צריך להורות כיון דלא נתפרש בדברי רבינו האר"י ז"ל דבר זה בפירוש, ואי רבי לא שנאה ר"ח מנ"ל, וכ"ש שנראה הדבר ברור כן הוא שלא לערבב, וכ"ש וכ"ש שגם ע"פ הפשט כך צריך להיות, וכמ"ש הרב מחצית השקל והרב חסד לאלפים ז"ל כנז"ל, ע"כ כתוב אצלי בסה"ק מקבציאל, ואין צורך לחדש בזה עתה יותר, והוא נכון ויציב בעזה"י. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.