רב פעלים/ג/אורח חיים/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png אורח חיים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה מעיר א'. ילמדנו רבינו אם מותר להוציא תבשיל מן הקדירה בליל שבת בעודה על הכירה כדי לתתו לעני, כי בני הבית אינם רוצים לאכול אלא עד אחר שתים ושלוש שעות, ולכן כדי שיתנו תבשיל לעני הם מגלים כסוי הקדרה ונוטלים ממנה תבשיל וחוזרים ומכסים אותה, ועד שיגיע זמן אכילתם יורידו הקדרה מעל האש ויריקו ממנה התבשיל. יורינו ושכמ"ה:

תשובה. איתא בהרדב"ז ח"ג דפוס פיורדא סי' תי"א שהביאו הרב מחב"ר סי' שי"ח אות ז' והעתיק דבריו בספר חסד לאלפים סי' רנ"ב דף קנ"ג אות י"ג וז"ל. כשעושין סעודות גדולות שאוכלין ב' וג' שלחנות ביום שבת קודש זא"ז וחוששין שמא יצטנן המאכל, ולכן אין מורידין קדרת המאכל מעל הכירה אלא גורפין במגרפה מותר אף אם אין הגחלים עוממות, ואף דע"י המגרפה מתהפך מה שלמעלה למטה ומתקרב אל חמימות הקדרה עכ"ל, מיהו כל זה הוא בתנאי שלא יכסוה בבגדים כנהוג לשמור חומה, דאע"פ שהבגדים אין מוסיפין הבל מחמת עצמן, מ"מ מחמת חום האש אשר מתחת ה"ז מוסיף הבל ואסור, ואם נתן על הקדרה כלי רחב שאינו נוגע בצידי הקדרה ונתן הבגדים על אותו כלי הרחב יש מתירים בזה כיון שאין הבגדים אלא על אותו הכלי הרחב ואן נוגעים בצידי הקדרה וכנז' באחרונים ז"ל:

אמנם דע דאין להתיר בזה להוציא תבשיל מן הקדרה בכף בעודה על הכירה שהיא על האש אלא דוקא אם ברור לו שהתבשיל נתבשל כל צרכו, אבל אם הוא מסתפק בו שמא לא נתבשל כל צרכו אסור להוציא מן הקדרה בכף אפילו אם הסיר הקדרה מעל האש וכמ"ש מרן ז"ל בסי' שי"ח סעיף י"ח האלפם והקדרה שהעבירן מרותחין מעל גבי האור אם לא נתבשל כל צרכו אין מוציאין בכף מהם שנמצא מגיס ואיכא משום מבשל ואם נתבשל כל צרכו מותר ע"כ, ולכן צריך שיהיה ברור לו שנתבשל כל צרכו:

ואפילו בכה"ג שנתבשל כל צרכו אין להתיר אלא רק בנידון השאלה הנז' שנותן התבשיל לעני שיש בזה צורך מצוה רבה, אבל היכא דליכא צורך מצוה רבה כה"ג יש להחמיר לבלתי יוציא בכף מן הקדרה בעודה על האש אע"פ שנתבשל כל צרכו יען כי יש מחמירין בזה ואוסרים וכמ"ש המג"א סי' שי"ח ס"ק מ"ב שהביא דברי בית יוסף שהביא בשם הכלבו וכ"כ אליה רבא וכן הביא בתוספות שבת וכ"כ בש"ע להגאון ר"ז סעיף ל"א, ואע"ג דהכלבו איירי במגיס ממש וזה שמוציא בכף אינו מגיס ממש ואין כונתו להגיס מ"מ נראה דעת מרן ז"ל דההוצאה בכף חשיב הגסה, ואע"ג דיש לחלק בזה, ועיין מאמר מרדכי ס"ק ך' מ"ש בענין זה, מ"מ שלא לצורך מצוה צריך להורות כדעת המחמירים הנז' אבל לצורך מצוה יש לסמוך על הרדב"ז ז"ל ושאר אחרונים שנמשכו אחריו בזה, ויש מה להאריך בזה ואין פנאי עתה ואם יעזור ה' נכתוב עוד בענין זה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.