רב פעלים/ג/אורח חיים/מב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. מנהג עירנו יע"א, כשמתחיל חתן בראשית אומר בסימנא טבא אחר ברכת התורה ומתחיל לקרות בראשית, ותמיהני על מנהג זה דהו"ל הפסק בין ברכה לקריאה, ובשלמא בשבת בראשית העולה מברך והחזן קורא והוא האומר בסימנא טבא, אך ביום שמחת תורה העולה הוא מברך וקורא הפרשה ואיך יפסיק לומר בסימנא טבא בין ברכה לקריאה, יורינו ושכמ"ה:
תשובה. לכאורה נראה ודאי לא אריך למעבד הכי משום הפסק, וכ"כ הרב הגדול מהר"ח פלאגי ז"ל בספר מועד כל חי סי' פ"ה אות כ"ה חתן המתחיל לא יאמר בסימנא טבא אחר ברכת התורה דהוי הפסק, אלא אם ירצה יאמר תחלה בסימנא טבא, ואח"כ יברך ע"ש. ברם מנהג זה הוא נהוג בכמה קהילות, ועל כן צריך ליישב המנהג הזה. ובהשקפה הראשנה היה נ"ל לדמות דין זה לדין השחיטה במקומות שנהגו לשחוט אצל ישמעלים, באופן שהכשרות יקחו ישראל והטריפות יקחו ישמעלים לאכילתם, אך אינה מותרת להם הבהמה בשחיטה לאכלה אא"כ יאמר השוחט קודם השחיטה אל'ל'א וואכ'ב'ר ומקפידים שלא יאמר דברים אלו אלא סמוך לשחיטה מיד, באופן שמוכרח לומר דברים אלו אחר ברכת השחיטה, ומנהג זה עד היום נמצא בעה"ק ירושלים תוב"ב ושאר מקומות, ומצינו דהרב פר"ח ז"ל בסי' י"ט הביא מנהג זה וכתב שהוא הפסק בין ברכה לשחיטה ועשה תקנה שיביא עוף אחד וישחטנו יברך עליו קודם שחיטת הבהמה ע"ש, ועיין תבואת שור אות ט"ו ומש"ז סק"ד וקומץ סע"ק ה' ואשל אברהם בא"ח סי' ר"ו סק"ב ואליה רבא שם ופנים מאירות ח"ב סי' ה' ודבר שמואל סי' קמ"ב וזכור ליצחק סי' ג' ע"א:
אבל הרב פאת השלחן בהלכות ארץ ישראל סי' ג' כתב, ולי נראה דאמירה זו לא הוי הפסק, דקי"ל כדי שאלת תלמיד לרב לא הוי הפסק, ושם באות ל"ח בבית ישראל האריך בזה, וסו"ד כתב אע"ג דלכתחילה גם בדבר צרכי השחיטה לא יפסיק, מ"מ כיון דא"א לשחוט כי אם שיאמר זה כדי שיוכלו למכור בשר טריפות לישמעלים הוי בדיעבד ומותר ע"ש. נמצא לפ"ז גם מי שקיים המנהג הזה לדינא היינו משום דיש הכרח בזה, כמ"ש הרב פאת השלחן ז"ל, אבל בנ"ד דליכא הכרח אפילו שהוא אומר ב' תיבות בלבד ואין כאן כדי שאלת תלמיד לרב איך יעשה כן לכתחילה להפסיק, ואפילו אם נאמר שדברים אלו שאומר בסימנא טבא חשיב קצת מענין הקריאה שהוא אומר דרך בקשה שתהיה התחלת הקריאה הזאת לסימנא טבא, עכ"ז ג"כ אסור להפסיק לכתחלה, ועיין בסי' קס"ז בדין אמר הביאו מלח אע"פ שהפת יפה שיש בו מלח, וכן באומר הביא לפתן או תנו מאכל לפלוני, ועיין מ"ש האחרונים ז"ל בדין זה ע"ש:
ונראה להליץ בעד המנהג הנז' דמצינו בעלמא דכל דבר הנקרא צורך מתירים בו כמו דמתירין בדיעבד דכל שהוא צורך יש לו דין דיעבד, ומצינו לרש"ל בתשובה סי' מ"ו שכתב בענין השבותים שהתירו בין השמשות לצורך מצוה דמשמע מדברי הסמ"ג כל דבר שהוא נחפז אליו ואם לא היה בא לידו היה מצטער ונמצא שהוא מצטער בשבת התירו בכה"ג כמו לצורך מצוה וסו"ד כתב ששמע מזקן שהורה לומר לגוי במ"ש בין השמשות שידליק נר יא"צ, והטעם מאחר שהעולם נזהרים בו באותו נר חשבינן ליה לצורך גדול ע"ש, והרב מג"א ז"ל בסי' רס"א סע"ק ואו הביא דברי רש"ל הנז', והגאונים אמרי אש בא"ח סי' מ' וכתב סופר א"ח סי' ס"ח דייקו מדברי רש"ל אע"פ שאין זה נקרא צורך מצוה כיון דהרגילו בו העולם וקפדי טובא על זה חשיב צורך גדול ע"ש, וא"כ ה"ה הכא בנ"ד כיון דנהגו בזה בכל הקהילות וקפדי על אמירת ב' תיבות אלו דבסימנא טבא לאומרם בחשבם בדבור זה יש תועלת להיות הקריאה הזאת סימן טוב לכל השנה כאדם שנולד לו בן או נשא אשה דקפיד שיאמרו לו בסימן טוב, על כן י"ל אמירה זו חשיב צורך ויש לה דין דיעבד, כן יש להליץ בעד המנהג:
ודע כי בקשתי מאת ידידינו הרב החסיד מהר"ר אליהו מני נר"ו שיודיעני מנהג עה"ק ירושלים תובב"א ועה"ק חברון תובב"א בזה, והשיב וז"ל כן נוהגין בין בעה"ק ירושלים ובין בחבת"ו לומר בסימנא טבא קודם קריאת בראשית, ועיין מועד לכל חי סי' כ"ה אות כ"ה שנתעורר על זה שהוא הפסק והחזיק על ידו ויקרא אברהם דף קכ"ג ע"ב ולפק"ד דכיון שאין בה שלשה תיבות כשיעור שאלת תלמיד לרב וגם שהוא לשון תפלה שמתפללים להשי"ת שתהיה ההתחלה בס"ט לכך הקלו. אמנם במדרש בית אל יכב"ץ ובבית יעקב יכב"ץ נוהגים שהסומך לחזן אחר גמר הברכה אומר בסימנא טבא והמברך והקורא אינם פוסקים. ושמעתי אומרים שזה שכתבו דהוי הפסק הוא דוקא לחתן בראשית שהוא המברך והקורא, אבל אם העולה מברך והחזן קורא אומר בסימנא טבא, ולא אכפת כיון שלא בירך הוא עצמו, ולא נראו דבריהם בעיני לפי שמ"מ החזן סומך על הברכה, ומה שנקטו בלשונם חתן אפשר שאין מנהגם אלא בחתן שהוא פעם ראשונה עכ"ל. ונראה דשמועה זו ששמע הרב לחלק בין היכא דהעולה מברך וקורא לבין עולה מברך וחזן קורא היא נכונה וישרה דודאי איכא לחלק בהכי, ומה שפקפק בזה יש לעמוד בדבריו ואכמ"ל. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |