רב פעלים/ג/אורח חיים/ח

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. בחודש אחד נזדמן עננים הרבה בכל לילה ועברו יותר מעשרה לילות אחר המולד ולא היו יכולים לברך על הלבנה ולא נשאר להם כי אם לילה אחת שיכולים לברך על הלבנה, אם נפסקים העננים, וקודם לילה הזאת נזדמן שהיה הענן פסקי פסקי קטנים שהלבנה נראית היטב באותם פסקי, אך הוא שיעור שאין בו שיעור הברכה כולה אלא שיעור לומר חצי הברכה, דכפי הנראה דודאי בחצי הברכה יכסנה הענן הרודף אותה, אם יכול לברך אע"פ שיודע בבירור שבחצי הברכה תתכסה, כיון דבתחלת הברכה נגלית לו בטוב, או"ד כיון דברור לן שבחצי הברכה תתכסה לא יברך, ובהיכא שקרה לו דבר זה שלא במתכוין שהתחיל לברך בהיותה גלויה, ובאמצע נכסית והוא לא הרגיש בכך קודם הברכה, פשיטה לן דישלים הברכה שלא תהיה ברכתו לבטלה, על כן יורינו ושכמ"ה: תשובה. הרב הכנה"ג בסי' תכ"ו הביא בשם הרדב"ז ח"א סי' קנ"ד דאם התחיל לברך וכסה הענן גומר הברכה ע"ש, וחפשתי בשו"ת הרדב"ז ח"א חדשות גם ישינות ולא מצאתי, וגם התייר הגדול פחד יצחק הביא דברי הכנה"ג הנז' וכתב שחפש ולא מצא, ומהריק"ש בערך לחם הביא ד"ז מתשובת הרדב"ז סי' י"א דין א' וגם בהאי סימנא לא מצאתי, ואולי תשובות אחרות היו ביד הכנה"ג. והנה הרב מג"א הביא דברי הכנה"ג הנז' ודייק מדבריו לומר דמשמע כשיודע שתתכסה תכף לא יתחיל לברך ע"ש, וצריך לדעת מנ"ל האי דינא, ודילמא בתחלת הברכה קפדינן, וכל שהתחיל לברך בהיותה גלויה, שפיר דמי:

איברא כיוצא בזה בענין תפלה נשאלתי אנא עבדא וכתבתי תשובה בס"ד והיא נדפסה בסה"ק רב פעלים ח"א שאלה ה' במי שנתעכב להתפלל מנחה עד קרוב לסוף זמנה, ושיער בדעתו אם יתפלל לא יוכל לגמור התפלה בזמן המנחה אלא יעבור זמנה בחצי תפלתו, אם מותר לו להתפלל בכה"ג, או"ד כיון דלא יוכל להתפלל כל התפלה בזמן המנחה לא יתפלל עתה אלא אם היה אנוס בעכבתו יתפלל ערבית שתים, ואם היה מזיד יפסיד תפלתו, וכתבתי דספק זה הביאו הרב בתי כנסיות. ואנא עבדא כתבתי שם ראיה לפשוט ספק זה ממ"ש בירושלמי דמגילה פ"ד הלכה ד' אין פורסין את שמע פחות מעשרה, התתילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומר, וכן הוא בנשיאות כפייס, וכן הוא בקריאה בתורה, וכן הוא בהפטרה בנביא וכתבתי דמוכרח לומר לא התירו לגמור אלא בהיכא דלא ידעו בתחילה שיצאו מקצתן, אבל אם ידעו שיצאו מקצתן אסור להתחיל אדעתא דהכי, וא"כ ש"מ לענין תפלה כיון דיודע דא"א לגמור התפלה בזמן מנחה לא יתפלל ע"ש. ולפ"ז ה"ה כאן בנדון השאלה גבי ברכת הלבנה שיודע בודאי לפי השערת השכל שתתכסה באמצע הברכה לא יתחיל לברך, והגם דהתם עשיתי חילוק לחלק בין נדון השאלה גבי תפלה לנידונות הירושלמי הנז', הנה אותו חילוק לא שייך הכא לחלק בין נידון דידן לבין נדונות הירושלמי, ומצינן להוכיח לנ"ד מדין הירושלמי הנז':

עוד בתשובתי הנז' הבאתי ראיה לנידון השאלה של זמן תפלה ממ"ש בפסחים דף ק"ז ע"ב בהך דאגריפס, ומ"ש רשב"ם שם, והבאתי עוד דברי מהרא"י ז"ל בתרומת הדשן סי' ד' ובכתבים סי' קנ"ג, ומ"ש מרן בב"י סי' רס"ג, ומה שכתבו המג"ח וט"ז ואליה רבא שם, ולפי"ז יש הוכחה גדולה מהתם לנדון דידן דלא יברך היכא דידע. מיהו אפשר לומר כיון דעברו כל הלילות בעננים ולא נשאר זמן אלא לילה אחת, ושמא תהיה ג"כ בעננים דלית להו פסקי, ע"כ אפשר דיברך בפסקי, אע"פ שאינו מספיק להשלי' הברכה דחשיב זה בדיעבד, ולענין מעשה עדיין צ"ע בזה:

וראיתי להרב ברכ"י ז"ל א"ח סי' תקפ"ו ס"ק יו"ד שהביא מהרב מהר"י מולכו ז"ל בתשובה כ"י בתוקע בשופר ונסדק אם כשנסדק מיד שתק יצא, ואם סיים התקיעה באותו שופר לפום גמרא דידן יצא, ולפום הירושלמי לאו דתחלתה כמו סופה עכ"ל. ונראה כונתו עמ"ש בירושלמי בראש השנה פ"ג ה"ג, אמר ר"י הדא אמרה פשוטה ששמעה מקצתה מן המתעסק לא יצא, והר"א תקע בראשנה ומשך בשניה בשתים אין בידו אלא אחת, רבי אבא ב"ז בשם ר"ז אפילו אחת אין בידו, למה ראשה גבי גופה מצטרף וסופה גבי ראשה מצטרף לא ראשה אית לה סוף ולא סופה אית לה ראש, ופירש קרבן העדה, לעולם בעינן ראש וסוף בתקיעה אחת, והכא ראשה כיון לפשוטה שלאחריה וסופה לפשוטה שלפניה, נמצא דאין לשום תקיעה ראש וסוף ע"ש, ועיין בשיורי קרבן ובמראה הפנים שם שהביאו דברי הרא"ש דס"ל הירושלמי פליג אתלמודא דבבלי בזה, אך הרמב"ן פירש דלא פליג, ע"ש:

ואיך שיהיה אפילו למאן דסבר דפליג תלמודא מ"מ מוכח דתלמודא דידן דקי"ל כוותיה ס"ל דלא בעינן היכר בראש וסוף, וא"כ השתא לפי מה שנראה מכל המקומות שהבאתי לעיל דבדיעבד כיון דהתחיל גומר נראה בנידון הרב מהר"י מולכו דתקע בשופר ובאמצע התקיעה נסדק וגמר התקיעה אחר שנסדק דהוי כדיעבד הנה אפילו אם לא היה שיעור תקיעה במה שתקע קודם שנסדק יצא בזה. כיון דהתחיל בהיתר שפיר מצי למימר, כיון דהכי הוי התחיל בדיעבד, כי לא ידע מקודם שיהיה נסדק באמצע, כן נ"ל לכאורה ועדיין צ"ע לענין הלכה והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.