רב פעלים/ב/מפתחות
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אורח חיים
שאלה א', בענין גן עדן ועוד שאלות פרטיות בה:
שאלה ב', בענין אמירת מזמורי תהלים בלילה:
שאלה ג', בענין הנץ החמה ומ"ש הרב בית דוד בזה:
שאלה ד', בא לבית הכנסת וראה הציבור בזמירות ורוצה לקצר כדי שיתפל עמידה עם הצבור, איך יקצר:
שאלה ה', הולך לבית הכנסת בבוקר ולובש תפילין קטנים ומסירם בבית הכנסת ולובש תפילין אחרים איך יעשה בשביל הברכה:
שאלה ו', בשיעור הטלית:
שאלה ז', אם הסומא יברך על הציצית:
שאלה ח', מי ששכח לברך ברכת השחר עד אימתי יוכל לברך אותם ברכות שלא נפטר בתפלה בהם:
שאלה ט', סופר אטר יד שצריך לכתוב התפלין בשמאל שהוא ימין דידיה אם זה הוא אליבא דכ"ע:
שאלה יו"ד, בענין צורת האותיות בתפילין:
שאלה י"א, מחלל שבתות בפרהסייא אם מצטרף לקדיש וקדושה וברכו:
שאלה י"ב, מי שנאנס ולא קרא ק"ר ולא התפלל עד שעבר ד' שעות:
שאלה י"ג, בענין הקדיש אם אומרים מכל או מן כל:
שאלה י"ד, כמה ספקות בענין הקדיש:
שאלה ט"ו, בענין אמת בסוף הק"ש אחר ה' אלקיכם:
שאלה ט"ז, אם עומד בברכות ק"ש וקראוהו לס"ת בשמו אם יעלה:
שאלה י"ז, בענין ברכינו וברך עלינו:
שאלה י"ח, בענין כהן:
שאלה י"ט, בענין זמן מנחה פה עיר בג'דאד יע"א:
שאלה ך', בענין בית הכנסת ושנויים שעושין בה:
שאלה כ"א, בענין ארון הקידש העשוי בבנין אבנים בכותל:
שאלה כ"ב, בהמ"ד שלומדים בו מקרא ודברי רז"ל וגם מתפללים בו ורוצים להביא להם בם יהודי שילמדם כתיבה שלנו וגם כתיבה של ישמעאלים וחשבונות ולשון ערבי צח ומתוקן אי אריך או לאו:
שאלה כ"ג, בענין בית הכנסת:
שאלה כ"ד, בית הכנסת ובהמ"ד שרוצה ת"ח א' שיושב שם תמיד ללמוד שם למכור ספרים בהכרזה שקורין בערבי מזאד להרווחתו כי הוא מוכר ספרים ומתפרנס בזה ועושה כן כמה פעמים בשנה:
שאלה כ"ה, בענין ניגון התלשא ובענין ברכת פרי הגפן אם הוא בקמ"ץ:
שאלה כ"ו, התפללו ביחידות ואח"כ נוספו ויש מנין:
שאלה כ"ז, ברכת הסוכ'ר שמברך שהכל משום ספק אם צריך להקדימו על פרי עץ:
שאלה כ"ח, תמרים נדוכין שקורין מדג'וגה מה יברך עליהם:
שאלה כ"ט, בענין קשואין מבושלים וכן לוביי"א תלתן שאכלן חיים מה יברך:
שאלה למ"ד, פרי שקורין פאפ'ייא שגדל בערי הנדיי"ה מה יברך עליו:
שאלה ל"א, שושנים שבירך עליהם באמצע הסעודה ונשארו לפניו אם בהמ"ז חשיב סילוק לענין זה כדי שיברך עליהם אחר בהמ"ז:
שאלה ל"ב, אכל אורז ושתה מים וחשב שצריך לברך מעין שלש אחר אורז ובירך בנ"ר תחלה לפטור המים ואח"כ מעין שלש, ובאמצע הברכה הרגיש בו חבירו ולא הפסיקו מברכתו אם יפה עשה:
שאלה ל"ג, הביאו לפניו אורז ועמו חתיכות בשר וקר'ע וכיוצא אם יברך על כל מין ברכתו בפ"ע:
שאלה ל"ד, היה לפניו מזונות יותר משיעור ואכל ושתה מים ובא לברך אחרונה והוא חשב שאכל כל המזונות אך לא כן היה אלא נחבאה חתיכת מזונות גדולה תחת המפה ותחלה בירך בנ"ר על מים וכשבא לברך ממין שלש הרגיש בחתיכה וידע שיש ספק בשיעור אכילתו והוכרח לאכול מזונות עוד ובירך עליהם ראשונה משום הסח הדעת ואח"כ בירך אחרונה אי שפיר עביד או לאו:
שאלה ל"ה, פרי ראוי לאכילה ויש בו ריח טוב כיצד יעשה בשביל ברכת הריח:
שאלה ל"ו, אם יברך ברכת אילנות על אילנות מורכבים ביומי דניסן:
שאלה ל"ז, בסנגפור יע"א כשמברכין ז"ב בחופה עונין הקהל אחר הזכרת השם ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך העולם, אי אריך למעבד הכי:
שאלה ל"ח, בעיר במבי הגשמים בקיץ, ובחודש אב שכיחי עננים אם יכולים לברך על הירח קודם התענית כי אתרמי שנה אחת שהמתינו כדרכן עד אחר ט"ב ולא ברכו כלל דלא פסקו עננים:
שאלה ל"ט, אם יש כהן ת"ח ויש ת"ח ישראל שהוא בן חכמים גדולים מסובין יחד ונתן בעה"ב כוס בהמ"ז לת"ח בן חכם אי שפיר עביד, או"ד הכהן שהוא ת"ח קדים:
שאלה מ', בשבת ויו"ט שצריך לומר רצה והחליצנו קודם יעלה ויבא משום תדיר, ושכח והקדים יעלה ויבא ואח"כ אמר רצה והחליצנו ונזכר קודם שחתם אם צריך לחזור לימר יעלה ויבא אחר רצה והחליצנו להראות קדימת התדיר:
שאלה מ"א, האב זקן ולכן מקדש בקול נמוך ובנו הסומך על שלחנו יוכל לשמוע ברכת בפה"ג היטב ממנו מפני שהיא קצרה ואומרה תחלה, אבל ברכת הקדוש אינו יכול לשמעה ממנו מה יעשה כי א"א לקדש בפ"ע בכוס אחר:
שאלה מ"ב, בענין דיכת מלח או פירות בשבת:
שאלה מ"ג, אם מותר לכבות הנירות בבית הכנסת ליל שבת ע"י גוי אחר תפלת ערבית ויחזור וידליקם קודם שחרית:
שאלה מ"ד, אם מותר לקשור חגורה או חבל המכנסיים בשבת ב' קשרים זעג"ז:
שאלה מ"ה, למה שותין כוס קדוש מיושב:
שאלה מ"ו, בנוסח יהא רעוא:
שאלה מ"ז אם שתה מים שיעור אחר קידוש קודם המוציא, אם יברך אחרונה או בהמ"ז פוטרתו:
שאלה מ"ח, עיר שאין להם חומה ולובשים במלבושי אירופה איך יעשו בשבת בשביל המטפחת כשהולכין ברחובות העיר, ואיך יעשו בשביל בתי עינים דאין יכולים לילך בלעדם:
שאלה מ"ט, נשים שמדליקין נירות בקבלת שבת ורוכבים בקרון של גוי שמושכין אותו בהמות ללכת לבית הטבילה אי אריך למעבד הכי:
שאלה נו"ן, האשה מברכת ומדלקת בחדר השולחן והאיש רוצה להדליק ולברך בחדר השינה אי שרי:
שאלה נ"א, אם מותר לנשים לרחוץ במי ורדים את פניהם בשבת:
שאלה נ"ב, אם מותר להניח לחם אפוי על התנור בשבת כדי להקשותו, וכן לחם קשה אם מותר להניחו תוך המרק בשבת:
שאלה נ"ג, לקח ע"י קטן בראשו גפרית וחככו בשוגג ויצא ממנו נצוץ אש אך לא הודלק:
שאלה נ"ד, כוס בתוך סעודה שלישית וכוס בהמ"ז איזה עדיף אם אין לו אלא אחד:
שאלה נ"ה, משרתים גוים בבית ישראל בפסח שנותנים להם חדר מיוחד ומצוים אותם שלא יביאו חמץ, אך הם מביאים שם חמץ ואוכלין בהצנע:
שאלה נ"ו, גוי בא לבית ישראל ביו"ט לבקרו וצריך להביא לו קהוו"א משורת דרך ארץ כיצד יעשה:
שאלה נ"ז, אם בשלו קהוו"א בני הבית לצרכן לשתות הם וקודם ששתו באו גוים ורוצים להשקותן מאותו המבושל ואח"כ הם יבשלו לעצמן אי אריך למעבד הכי:
שאלה נ"ח, אם מותר לחכך עצים של גפרית ביו"ט להוציא אש:
שאלה נ"ט, אם מותר לכרוך ביו"ט טוטו'ן בנייר שקורין סיגאר'ו:
שאלה ס', בענין עירוב ביוה"כ איך מועיל:
שאלה ס"א, אחד יר"ש ראה קרי בליל כיפור ומצטער מאד ולא היה לו ישוב הדעת להתפלל מרוב צערו והוכרח לטבול אם חטא בדבר זה:
שאלה ס"ב, בענין מחילה שצריך לבקש בפני עשרה אי סגי בעשרה נשים:
שאלה ס"ג, סכינים של שחיטה ביו"ט בעיר סנגפור שיש רטיבות הרבה כשמצניעם השוחט תיכף מעלין חלודה אם מותר להשחיזם ביו"ט:
שאלה ס"ד, הגביר בסנגפור קונה אתרוג מכיסו ומזכה לקהל, אם זה עדיף, או שיקנו הקהל בשותפות עדיף:
שאלה ס"ה, בדופני הסוכות שעושין פה בג'דאד בחצרותיהם על המטות:
יורה דעה
שאלה א', בענין השאלה של אהל יוסף ז"ל:
שאלה ב', בענין ברכת כסוי הדם:
שאלה ג', בענין בשר שנמלח ולא הודח אחר מליחה ונתבשל אם יש להכשירו בהיכא שנראה לעינינו שיש בחתיכה ששים כנגד לחלוחית הדם והמלח שעליה:
שאלה ד', באחד שהורה למלוח בסוכ'ר:
שאלה ה', בענין מ"ש בתורת חטאת בישראל שנתאכסן בבית גוי ומשתמש בכליו כדיעבד דמי:
שאלה וא"ו, אם הניח היתר שאין דרכו בהדחה בכלי איסור צונן בשוגג אם צריך להסירו ולהדיחו תכף:
שאלה ז', בענין בישול בשר בחלב בכלים:
שאלה ח', חמאה שעירבו בה חלב בהמה שנתבשלו ביחד ושלחו אותה לעיר אחרת למכור לסחורה:
שאלה ט', בענין מ"ש מרן ז"ל בביצה שיש בה אפרוח:
שאלה יו"ד, בענין טיגון דגים בחמאה:
שאלה י"א, פת שנילוש בחלב ולא שינו צורתו והורה להם חכם לבשלו:
שאלה י"ב, להניח מאכל תחת השלחן:
שאלה י"ג, אם הניח מאכל או משקה תחת המטה צרור וחתום אם שורה רוח רעה עליו:
שאלה י"ד, בענין רבית במקת וממכר:
שאלה ט"ו, עוד בענין רבית בסחורות:
שאלה ט"ז, בענין ז' נקיים שבודקת רק יום ראשון בלבד או ביום אחרון בלבד:
שאלה י"ז, עוד בענין הפסק בטהרה:
שאלה י"ח, בעל בשוגג בדם בתולים אם צריך תיקון:
שאלה י"ט, אשתו נדה שאסור לאכול השיורין שלה ורק אחר שהלכה מותר איך הדין אם חזרה והוא עודנו אוכל, אם יגמור אכילתו או יסלק ידו:
שאלה כ', אם מותר לעשות חופה קטנה תוך ז' ימי חמוד של ז' נקיים:
שאלה כ"א, בדיני נדה:
שאלה כ"ב, אשה שערות עפעפי עיניה דבוקים עליונים בתחתונים, לענין חציצה:
שאלה כ"ג, בעיר רנגון נהגו ביולדת לטבול אחר ח' יום לזכר ואחר שמונים יום לנקבה ורוצים לשנות מנהגם, כיצד יעשו:
שאלה כ"ד, ברוצה לעשות מקוה משלג העשוי ע"י אדם במכונה:
שאלה כ"ה, בענין מקוה בעיר במביי:
שאלה כ"ו, אשה שיש לה חולי שחם תטבול במים קרים תסתכן אם יש לה תקנה לטבול במים חמין:
שאלה כ"ז, אשה שרוצה להניח צמר גפן באוזנה בעת טבילה כי צריכה היא לכך מהו לענין חציצה:
שאלה כ"ח, אשה שיש לה מכה בדדיה והרופא הניח לה שם חוטי פשטן והנקב עמוק הרבה והחוטין שקועין בעומק בתוך הבשר מהו לענין חציצה:
שאלה כ"ט, דברים שנראים ניחוש ודרכי האמורי:
שאלה למ"ד, בענין מין שחוק שמשחקים בו אנשי ג'ינה:
שאלה ל"א, בעיר ארביל בעצירת גשמים מוליכים חמש או שש בקר לקברות הצדיקים ושוחטין על כל קבר בקר א' ואח"כ מחלקים הבשר לעניים, אי אריך למעבד הכי:
שאלה ל"ב, א' חלם שהיום כפור והוא אוכל בו, גם פעם א' חלם שהוא יום שבת מה צריך לעשות בהקיץ:
שאלה ל"ג, אשה שדרה עם שכנים או יש לה ילדים גדולים בחורים ואם תלך לטבילה בלילה ידעו בה, אם יכולה לטבול בשמיני ביום כדי שלא ירגישו בה:
שאלה ל"ד, טבלה אשתו טבילת מצוה אם רשאי הבעל לדחות התשמיש ללילה אחרת בשביל לעשות מצוה שאינה חובה עליו:
שאלה ל"ה, מוהל שרוצה לעשות שליח למוהל אחר למול את בנו והוא יושב סנדק שימול השליח את בנו בחיקו אי אריך למעבד הכי, כיון דהאב יודע למול:
שאלה ל"ו, סוחר שיש לו חצר שבו חדרים ואכסדרה תחתינה ועליונה ומניח שם סחורותיו אם חייב במזוזה ובמעקה:
שאלה ל"ז, מים חמין בבית שלישי אם צריך לשפוך:
שאלה ל"ח, אם יש תקנה לבע"ב לשמור מים קרים שיש לו בביתו, מן השפוכה של מת כשיש גוסס בבית השכן שלו:
שאלה ט"ל, מבוי גדול מאד אם חייבים לשפוך גם הבתים הרחוקים מבית המת חמש ושש בתים וגם הם בשביל אחר שיש בתוך אותו המבוי:
שאלה מ', בא ממקום רחוק יותר מעשרים פרסאות ברכיבה של בהמות, אבל בקרון שקורין בא"י סכ"ל יוכל לבא ביום אחד אם משערין בזה על כך ונחשב מקום קרוב אע"פ שלא בא בקרון זה:
שאלה מ"א, בענין פסקא שיש בפסוק ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא, וכן בואו דשלום, ועוד שאלות באותיות גדולות:
אבן העזר
שאלה א', בדין עגונה:
שאלה ב', באשה שטבע בעלה במים:
שאלה ג', קדש אשה בפומבי ואחר קדושין מאס בה בלי טענה וסיבה ורוצה לגרשה אם חייב בבושת שלה:
שאלה ד', בענין קדושין:
שאלה ה', עוד בענין קדושין:
שאלה וא"ו, רוצה לעשות תיקון שלא תהיה אשתו זקוקה ליבום או חליצה:
שאלה ז', בענין כתובה שטוענת האשה שגנב הבעל אותה ממנה ורוצה לכתוב לה אחרת:
שאלה ח', א' הלך מן בג'דאד לעיר סנגפור למצוא פרנסה לעצמו במו"מ ומצא לו ורוצה שתבא אשתו לדור עמו שם והיא מסרבת:
שאלה ט', עוד בענין הנז':
שאלה יו"ד, בדו"ד שבין איש לאשתו בעבור מזונות:
שאלה י"א, בענין מזונות האשה:
שאלה י"ב, א' עשה תנאי עם אחיה של הכלה שיקח דמי הנדונייה ויפדה בהם המשכנתא שיש על חצרו והוא יכתוב לה שטר משכנתא על חצרו כנגד מעות אלו:
שאלה י"ג, א' נשא אשה ואח"כ נסמית ורוצה לישא אשה אחרת כדי שתשמשנו:
שאלה י"ד, קנה ב' חצירות ואח"כ הודה שחצרות אלו הם של אשתו:
שאלה ט"ו, אשה קנתה חצר בחיי בעלה ונכתב בשמה ומפורש בשטר שקנתה אותו משלה שהיתה מרווחת בסרסרות וכו':
שאלה ט"ז, אשה קנתה חצר מנכסי מלוג שלה ורוצה למכרו או ליתנו במתנה ובעלה מעכב:
שאלה י"ז, בענין הגט:
שאלה י"ח, עוד בענין גט:
שאלה י"ט, עוד בענין גט:
שאלה כ', עוד בענין גט:
שאלה כ"א, עוד בענין גט:
שאלה כ"ב, אשה היתה בבג'דאד בחזקת נשואה והלכה לעיר אחרת ונתגרשה שם כי היה בעלה שם וחזרה ובאה לבג'דאד ואין לה ראיה בידה ויש עדיות שנראה מהם שנתגרשה:
שאלה כ"ג, בענין רעותות שיש בהרשאות של גיטין:
שאלה כ"ד, בענין הגט:
שאלה כ"ה, בדו"ד שיש בין אשה ובעלה בענין החפצים של נדונייה שלה ובענין המזונות ורוצה הבעל לתלות תביעה זו בתביעה זו:
שאלה כ"ו, אחד יש לו אשה ורוצה לישא בחייה את אחות אביה:
שאלה כ"ז, בענין מיאון:
שאלה כ"ח, בענין יבום וחליצה:
שאלה כ"ט, יתומה שקדשתה אמה ובעודה קטנה רוצה למאן על ידי אונס שהיה לה מן הקונס'ל ורוצה לעשות מודעה בפני עדים קודם המיאון:
שאלה למ"ד, בדו"ד שנפל בין היבמה ליבום שהוא רוצה ביבום והיא רוצה בחליצה והיא יש לה טענה בדבר זה:
שאלה ל"א, יתומה ממאנת ואין עדים בשנים שלה ורק מתברר שהיא קטנה מכח זמן של כתובת אמה:
שאלה ל"ב, אשה שבעלה עשיר ודר בעיר אחרת והיא דרה בבית אביה והיה שולח לה פרס בריוח והיא לא היתה מוציאה ממנו כלום אלא היתה מתפרנסת מבית אביה ורוצה לעשות באלו המעות שבידה מן הפרס שלה מצוה יען כי שלה הם שוויתרה אותם מחמת שנתפרנסה מבית אביה שהם לא כוונו לפרנסה להרווחת בעלה אלא כדי שתרויח הפרס לעצמה:
שאלה ל"ג, בענין מנה ומאתים פה עירינו בג'דאד:
שאלה ל"ד, אשה שיש לה תכשיטין שהם נצ"ב והם בידה ורוצה בעלה שתמכרם ותיקח בהם משכנתא לריוח:
חושן משפט
שאלה א', מורשה ביזה הדין וסטרו הדיין ועתה טוען המורשה שלא יוכל הדיין לדון זה שנעשה שונא:
שאלה ב', בענין קבלת הוראת מרן ז"ל פה עיר בג'דאד בד"מ:
שאלה ג', בענין הנז' בדין שהביאו מרן בשם י"א:
שאלה ד', בדין שהביא. שער אפרים סי' ס"ז:
שאלה ה', בדו"ד שנפל בין ראובן וחנוך:
שאלה וא"ו, בשותף שנתחייב שבועה ולא רצה להשבע אע"פ שהיא שבועת אמת ולכן הוכרח להתפטר ושותפו אומר למה לא נשבעת אין אני משלם חלק בפשרה:
שאלה ז', בדו"ד שנפל בין היורשים בחצר של שלמה סופר:
שאלה ח', בדין משכנתא שרוצה בעל המשכנתה מן הב"ד לכתוב לו תצדי'ק כדי שיקבול בערכאות:
שאלה ט', שטר מכירה של הכשר על חצר אי חשיב כשטר מלוה:
שאלה יו"ד, ראובן חכר מן הנכרים גאבילה של ביצים וכליות לשנה בסתם ונודע אח"כ שהשנה מעוברת:
שאלה י"א, דו"ד שנפל בין ראובן ובין לוי:
שאלה י"ב, ראובן קנה מהסוחר כלים של פ'רפ'ורי למכור בחנות ונודע לראובן אח"כ דכלים אלו השאילם המוכר לגוי אחר שעשה משתה ונשתמש בהם באיסור דעתה אינו יכול למכרם לישראל:
שאלה י"ג, בדו"ד שנפל על חצר א':
שאלה י"ד, א' כתב כל נכסיו לאחיו הקטן ובכלל הנכסים שט"ח וכו':
שאלה ט"ו, אם יש בזה"ז ירושה לבנות מכח דד"ד ואם מחוייבים הבנות לעשות פ'ראג' לבנים בערכאות בחנם:
מפתחות קונטרס סוד ישרים
סי' א', בענין אסרו חג ועוד ב' בענין קדושין בטבעת ועוד ג' בענין נשואי אלמנה ועוד ד' בענין נשואי הבנות ועוד ה' בענין שחוק בקוביא:
סי' ב', להרב המחבר ס' מצב הישר:
סי' ג', בענין נוסח יוצר שבת פותח בכל יום דלתות שערי מזרח:
סי' ד', חקירה בענין זמן שבת המשתנה בכמה מקומות:
סי' ה', במ"ש בשער הכונות בסוד העיבור בגלות מצרים:
סי' וא"ו, בענין עולמות קו היושר:
סי' ז', בענין הקפות השלחן בסעודה שלישית ולמה אין אומרים ישמחו במלכותך במנחת שבת ואין אומרים זכר למעשה בראשית בשחרית:
סי' ח', בענין לבישת השק:
סי' ט', בענין השינה ביום:
סי' יו"ד, בי"ג שבחים של ישתבח:
סי' י"א, בדברי העץ חיים שכתב כי כל עבודתינו ומצותינו הם בזו"ן, ובס' עולת תמיד כתב כי כל עבודתינו היא לא"ס ב"ה:
סי' י"ב, במה שכתב בעץ חיים שער ל"ח בפסוק ועתה הניחה לי ואמחה את שמם:
סי' י"ג, בענין קו היושר היכן הוא מועד בעוה"ז התחתון והיכן מגיע, ובענין איך עומדים העולמות המופלגים והיושר מתחלה ועד סוף בכל העולמות אבי"ע, עוד על שני קושיות שכתב רבינו הרש"ש בריש ספרו אמת ושלום, עוד בענין אם יש בירורים למחצב הספירות, או רק למחצב הנשמות בלבד:
סי' י"ד, במה דאיתא באידרא רבא דאמר רשב"י ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע, דא"כ היה רשב"י גדול ממרע"ה. עוד בלשון סוף האידרא רבא דאיתא שם בעא עתיקא קדישא למיחזי וכו', עוד בלשון האידרא זוטא ואי תימא מאן עתיקא קדישא תא חזי לעילא לעילא וכו':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |