רב פעלים/א/סוד ישרים/י

רב פעלים ‏ א סוד ישרים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין שנה השביעית, היא שנת השמיטה, שכתב הגאון מהריט"א ז"ל בפסק שלו שהביאו באמת ליעקב, בריש קנטריס שפת אמת, בענין הכונות שכתב וז"ל, גמרנו בדעתינו בהצטרפות טעם זה, לכוין בכל תפילת שחרית כסדר כל השנים, ובק"ש של ערבית, ולא לכוין בתפילת העמידה דמנחה ודערבית, וכל זה הוא לדידן דיתבינן בירושלים, דיש לנו איסור עבודת הארץ בשביעית, אבל כל הדרים בחו"ל דמעיקרא אין להם איסור שביעית כלל אפילו מדרבנן, לא שייך כל זה, וכן שמענו מפי מוה"ר הרש"ש ז"ל, על מה ששאלוהו ענין שביעית מעיר אזמיר יע"א, והשיב דלכל הדברים נגרר האדם אחר המקום שהוא דר שם, וכיון דמצות שביעית אינה נוהגת בחו"ל, לא שייך דבר זה, והיה מביא קצת ראיה לזה מה ששמענו מפיו, עכ"ל. וצריך להבין דבר זה, נהי דבחו"ל אין להם מצות שביעית, מ"מ למה ישתנו בסדר הכונות וכיוצא מבני ארץ ישראל, מאחר שזה השינוי של הכונות וכיוצא שיש בין השביעית לבין שאר השנים, הוא בא מחמת העילוי הנעשה במלכות ועולמות שלה למעלה, א"כ מן הראוי שגם אנשי חו"ל יהיו שוים לאנשי א"י בעניינים אלו, וכי היש עולמות בפ"ע לאנשי חו"ל, הלא כל הכונות והתפילות של אנשי א"י ושל אנשי חו"ל עולים למקום אחד:

גם עוד תמיהא לי, שראיתי בספר אמת ליעקב הנז' בדף ק"א ע"ד שכתב, והוי יודע דבכל שנת השמיטה אין אנחנו אומרים תיקון רחל בחצות הלילה, כיון שיש עילוי המלכות ונקראת שבת הארץ שבת לה', ולכן אין לומר קינות, דלמא ח"ו יהיה פגם, כיון דשנה זו נקראת שבת לגבי המלכות, והרב מהר"א עזריאל ז"ל הביא ראיה מזוה"ק שלח לך דף קע"א ע"ב, דנראה משם שיש ששון ושמחה בשנת השמיטה, וזהו דוקא לדידן בני א"י, אבל לבני חו"ל צריכים לאומרו כנז"ל, וכ"כ לי בפירוש הרב החסיד הראב"ד ז"ל, בהיותי בעיר אזמיר והוא פשוט, עכ"ל, ותמיהא לי, כיון דבא"י אין אומרים תיקון רחל משום כבוד המלכות, שהשביעית נקראת שבת לגבה, א"כ מטעם זה גם בני חו"ל לא יאמרו תיקון רחל וקינה משום כבודה, ואע"פ שבחו"ל אין נוהג איסור שביעית, ראוי שיזהרו בכבוד המלכות בענין זה, וכאשר מצינו בפורים שגם כרכים שאינם מוקפים חומה שקורין בי"ד דוקא, עכ"ז נזהרים בכבוד יום ט"ו שאין אומרים בו ודוי, ואין מתענים בו משום שהוא יום פורים בירושלים וכרכים המוקפין חומה, וכן אנשי ירושלים נזהרים בכבוד יום י"ד אע"פ שאין להם בו מקרא מגילה וכיוצא, משום שהוא יום פורים למקומות שאין מוקפים חומה, וה"ה הכא, אע"ג דאין שביעית נוהגת בחו"ל, מ"מ צריכים ליזהר בכל דברים של כבוד שעושין בא"י משום עילוי המלכות, כי אחת היא לכולנו:

ונראה לי בס"ד, ליישב תמיהתי הראשונה בענין השינויים של הכונות, והוא כי מצינו בשער הכונות בדף וא"ו בדרוש הציצית שכתב וז"ל, ונבאר עתה הציציות שאנו נוהגים בזה"ז שהם לבן בלתי תכלת, כי אמת הוא שאף בזה"ז אין אור חכמה דאימא נפסק מלהאיר ולצאת בסוד הציצית הנז' עם התכלת, אלא שאין לנו עתה כח שיעשה הדבר ההוא על ידינו, אבל ודאי הוא שג"כ הוא יוצא בהתלבשותו בציצית היוצא ממוח בינה דאימא וכו' עכ"ל, ע"ש:

עוד כתב שם בריש דרוש ב' של הציצית, לפי שאור מקיף גדול מאד אין בנו כח להשיגו, ולכן אין הקדושה חלה על הטלית עצמו כמו התפילין, אבל הציציות הנמשכים ויוצאים מן הטלית הזה, יש לנו בהם השגה, ולכך נקראים תשמישי קדושה שאינם נזרקים ע"כ ע"ש. וכתב הרב יפה שעה ז"ל דף קנ"ח וז"ל, ונמצא כי לבחינת חייה דיחידה דשלשה פרצופים העליונים, שהם נרנח"י דנשמה, ונרנח"י דחיה, ונרנח"י דיחידה, לא זכינו בהם, ולית לן מנע בהם כלל, יען מרוב דלותינו ושפלותינו אין אנו יכולין להשיג בהם, ואין נתקנים על ידינו, ולכן לא נצטווינו בהם בתורתינו הקדושה, ולא עוד אלא שגם באלו בחינות הטליתות בין בטלית גדול שהוא בחי' יחידה דיניקה, בין טלית קטן שהוא בחינת יחידה דעיבור, מסיבת היותם אור מקיף. ישר אין אנחנו משיגים להם, לכן אין בהם שום קדושה, ולפיכך אפילו תשמישי מצוה אינם נקראים, ואין חיוב מוטל עלינו לעשותם אלא מפני הציציות שבהם שזכינו בהם, ויש לנו בהם השגה, ולכן הציציות נקראים תשמישי מצוה שאינם נזרקין וכו', ע"כ ע"ש:

גם עוד מצינו כיוצא בזה בענין התפילין, דאנחנו בני הספרדים אין אנו מברכין על תפילין של ראש, משום דס"ל דאו"מ דעולם האצילות אינו נעשה על ידינו, אלא נעשה מעצמו, כי אין בנו כח לעשותו, וכנז' בשער הכונות שנתן טעם בין סברת הספרדים לבין סברת האשכנזים, דס"ל נעשה על ידינו, ולכך מברכין על תש"ר, וכ"כ בעולת תמיד, אך בספר פרי עץ חיים בשער התפלה סתם דבריו כסברת הספרדים יע"ש. ועוד נמצא בענין ספירת העומר, דאו"פ היה נמשך בזמן המקדש ע"י הקרבן, אך עתה בחרבן נעשה מאיליו שלא על ידינו, וכנז' בשער הכונות בדרוש העומר יע"ש, ועוד תמצא בשער הכונות בדרושים דקדוש של שבת דרוש א' בהמשכת אור המקיף שמקיף למוחין עלאין דז"א שאין נעשה על ידינו אלא נעשה מאיליו, ולכן אין אנחנו עושין לו רמז במעשינו, יע"ש:

גם יש עוד הארות למעלה אשר מעולם לא זכו התחתונים שיהיו נעשין על ידם, אלא הם נעשים מאליהם שלא ע"י התחתונים, מפני שאין לתחתונים השגה בהם, וכמו ענין שכתב רבינו ז"ל בעץ חיים שער הנסירה פרק ז' וז"ל, ודע כי אלו המקיפין אין בנו כח להשיג, ואין לנו כנגדן שום מעשה מצוה זולת השישית שהוא בחינת תפילין, לכן אנו מניחין תפילין עכ"ל, וכתב מהרי"ץ ז"ל, ר"ל שאין אנחנו עושין רמז לשאר כמו שאנחנו עושין מעשה להניח תפילין, עכ"ל יע"ש:

נמצינו למידין מכל האמור, שכל ענין הארות ועליות שגזרה חכמת המאציל העליון שיהיו בזמנים ידועים, הם נעשים אחר החרבן, ברם יש שהם נעשים אחר החרבן על ידינו, ויש שהם נעשים שלא על ידינו אלא נעשים מאליהן, ויש אשר מעולם לא זכו התחתונים שיהיו נעשים על ידיהם, ואין להם מגע יד בהם מעיקרא כלל, אלא תמיד הם נעשים מאליהם אפילו בזמן שהיה בהמ"ק קיים, ולכן לא נצטוו התחתונים בקיום מצוה שתהיה נרמזת להם, מאחר שאין להם שם השגה ומגע יד כלל, ולא נתחייבו ישראל במצות, אא"כ הם יכולים לעשות פעולה ע"י המצוה בדבר ההוא הרומזת המצוה אליו:

ואחר הדברים והאמת האלה, מוכרח לומר בענין השביעית, שגם עתה בזה"ז העליות של המלכות הנזכרים בשביעית, הם נעשים בין בזו"ן הגדולים, בין ביעקב ורחל, וגם כן עליה זו שייכה בכל הענפים המסתעפים במלכות שא"א לחלק ביניהם ח"ו, אך לא נתן השי"ת מצות השביעית שבה נרמזים העליות של המלכות בכל הבחינות הנז' כי אם בארץ ישראל, ואחר שנתן המצוה הזאת ליושבי ארץ ישראל, אז נעשים העליות על ידם, כלומר במצות שהם מקיימים בשנת השביעית למטה, עושין תיקון העליות הן בזו"ן הגדולים הן ביעקב ורחל, בכל מכל כל, כי כח המצות שעושין עולה עד זו"ן הגדולים:

אמנם כל זה הוא בזמן שהיתה מצות השביעית נוהגת בא"י מן התורה, אבל אחר החרבן שאינה נוהגת אלא מדרבנן, אז אין כח מצות השביעית של יושבי ארץ ישראל מגיע ופועל תיקון בזו"ן הגדולים, אלא רק מגיע התיקון ביעקב ורחל בלבד כדין מצות דרבנן, והעליות שנעשים בשנה השביעית בזה"ז בזו"ן הגדולים הם נעשים מאיליהם ולא על ידי ישראל, וכמ"ש רבינו זלה"ה בענין התכלת בזה"ז וכאמור לעיל. ולכן כתב הגאון מהריט"א ז"ל בפסק שלו, חילוק שיש לחלק בענין הכונות בין מצות ק"ש שהיא מדאורייתא, ובין מצות דרבנן, יען כי עתה בזה"ז אע"פ שהעליות נעשים במלכות בזו"ן הגדולים כאשר היה בראשונה קודם החרבן, מ"מ כיון שאין התחתונים מקיימים מצות השביעית מן התורה, אין מעשיהם במצוה זו מגיעים בזו"ן הגדולים, והעליות שנעשים בזו"ן הגדולים המה נעשים מאיליהם ולא על ידי ישראל, וכיון שאין להם מגע שם לא יתנהגו בעניינים המגיעים שם כפי העליה הנעשית שם, ורק ביעקב ורחל שיש להם מגע שם בזה"ז, דחשיב זה נעשה על ידם, יתנהגו במצות השייכים שם כפי ההארה והעליה של השביעית, הן בכונות, הן בדבר אחר:

ובזה נתרצה קושית הרב החסיד אג"ן ז"ל, על דברי הגאון מהריט"א ז"ל במנהגי מדרש בית אשר הובאו שם בתחלת הספר, שזכר שם דברי הגאון מהריט"א ז"ל, בענין הכונות של ק"ש ועמידה בשנת השביעית, וכתב הרב אג"ן ז"ל שם וז"ל, ולא זכיתי להבין טעמו בזה, חדא דאיך אפשר שיתוקנו פרצופי יעקב ורחל בלתי תיקון פרצופים העליונים היינו זו"ן, ועוד דבעמידה עיקר הכונה מתיבת אל עליון הוא בפרצופי יעקב ורחל עכ"ל, ובזה שכתבתי אין כאן קושיא, כי גם בזו"ן הגדולים יש תיקון זה בשנה השביעית, אלא שלא נעשה על ידינו, כי אם נעשה מאיליו ודו"ק:

וכל זה ליושבי ארץ ישראל, אבל ליושבי חו"ל שלא נתן השי"ת שם מצות שביעית כלל בשום זמן, א"כ אין להם מגע שם בענין העליות של שביעית כלל, שכל הארה ותיקון שלא ניתן לתחתונים מצוה כנגדה אין להם מגע בה כלל, ולגבי דידם כל העליות הן בזו"ן הגדולים, הן ביעו"ר חשיב הכל כנעשה מאיליו, כיון שאין להם מגע בזה, ולגבי דידם הם כמו הארות הנעשים למעלה, ולא נתן השי"ת לישראל מצוה כנגדן, וכמו עניינים שהבאתי לעיל מדברי רבינו זלה"ה, דאין פועלים בזה כלום, ולכן גם בכונות אשר ישתנו אצל יושבי ארץ ישראל בשביעית, הנה אצלם לא יש שינוי, אלה נוהגים בהם כשאר השנים:

והנה בכל זה שכתבתי בס"ד, נתיישבה תמיהתי הראשנה, מה טעם יש לחלק בין יושבי חו"ל לבין יושבי א"י בענין הכונות, אשר יושבי חו"ל אין להם שינוי בענין הכונות בין שביעית לשאר השנים, אך תמיהתי השנית שתמהתי בענין אמירת תיקון רחל, שכתב באמת ליעקב רק בא"י אין אומרים תיקון רחל בשביעית, לכבוד המלכות שיש לה עילוי בשביעית שנקראת שבת הארץ שבת לה', ועל כן אין לומר קינות דילמא יהיה פגם ח"ו, כיון דהשביעית נקראת שבת לגבי המלכות, ותמהתי א"כ גם בחו"ל לא יאמרו תיקון רחל בשביעית, לכבוד המלכות שיש לה עליה, וכאשר הבאתי הוכחה לזה מן ימי הפורים וכאמור, הנה לא תתיישב תמיהתי זו באותם דברים שכתבתי בס"ד.

ונראה ליישב דבר זה בס"ד, דידוע כי ענין תיקון רחל הוא על ירידת רחל בעולם הבריאה, כנז' בשער הכונות, והנה יש אתנו הקדמה אחת מרבינו הרש"ש ז"ל שהביאה בספר דברי שלום, ובספר אמת ליעקב מערכת המ"ם במ"ב אות ט"ו, ושפת אמת דף ק"ד ע"ג, שיש ב' בחינות זו"ן, הא' זו"ן דששת ימי בראשית, שהם ו"ק חג"ת ונה"י דחג"ת, אשר הם נפרטים לשנים ולחודשים ולשבועות ולימים, והב' זו"ן דסדר הזמנים שהם חג"ת ונה"י דנה"י, והם נפרטים ליובלות ולשמיטין ולשנים ולחודשים ולשבתות וימים ע"ש, וא"כ העליות של המלכות בשביעית היא בזו"ן דסדר הזמנים, אך בזו"ן דסדר הימים דששת ימי בראשית, אין שם שינוי בשבעית על שאר השנים, וא"כ שם יורדת רחל בבריאה בימי החיל, וצריך לומר תיקון רחל בחו"ל, ורק בא"י דיש שם מצות השביעית שהיא כסדר הזמנים, ששם יש עילוי למלכות, ואין רחל יורדת בבריאה, אין אומרים תיקון רחל, כן נראה ליישב הדבר, והקדמה זו של רבינו הרש"ש שכתב בשתי בחינות אלו, דסדר ששת ימי בראשית וסדר הזמנים, עדיין לא הבנתי אותה על בוריה, ולא ידעתי מהיכן הוצאה מדברי רבינו זלה"ה, אמנם הוא נאמן בודאי שלא יחדש דבר מדעתו בחכמה זו, אם לא יש לה הכרח מדברי רבינו הגדול אר"י החי זלה"ה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.