רב פעלים/א/סוד ישרים/טז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עלה בלבי לחקור בס"ד, כשחל יו"ט בשבת איך בכל סדר התפילות אנחנו נגררים בתר סדר הזמנים, שאנחנו מתפללים תפילת יו"ט וקריאת הלל וכיוצא, אך בקריאת ס"ת שחרית עולין שבעה כפי סדר הימים, וכן קורין בס"ת במנחה, ואומרים ואני תפלתי וכו', וכונות שלה, ועושין סעודה שלישית, וכונת הסעודות, הכל כפי סדר הימים. ואמרתי ליישב הדבר הזה בס"ד, דאע"פ שיש לנו מגע בסדר הימים, ופועלים בו תיקון על ידי מעשינו, מ"מ כיון שהפגם בחטא אדה"ר נעשה יותר בסדר הזמנים, לכן ביו"ט שהוא תיקון דסדר הזמנים, עושין עיקר לסדר הזמנים אפילו אם חל בשבת, ולכך בתפלה תיקנו חז"ל להתפלל תפילת יו"ט כשחל בשבת, דצריך לעשות עיקר לתיקון סדר הזמנים, ולכן כל הכונות השייכים לסדר הזמנים אנו מכוונים בם, דאם לא יתפללו ביו"ט שחל בשבת תפילת יו"ט וכונות שלו, א"כ נתבטל תיקון סדר הזמנים ביום זה. אמנם דברים אלו של קריאת ס"ת וסדר השלחן ושלש סעודות וכיוצא, אע"פ שאינם בסדר הזמנים, עכ"ז אינם נגדיים, שאין בסדר זמנים דברים הפך מהם, ורק נחשבים בסדר הזמנים למותרות, ולכך אם נעשה אותם ביו"ט שחל בשבת, אין מוכח מזה שאנחנו עושין היום הזה עיקר לסדר הימים, דאין בסדר הזמנים דברים אחרים נגדיים לדברים, ואנחנו עוזבים אלו ועושין את אלו, כמו ענין התפלה שהיא נוסח שבת לחוד, ונוסח יו"ט לחוד, ואם נתפלל תפילת שבת שהיא תיקון סדר הימים, ולא התפללנו תפילת יו"ט, נמצא בטלנו תיקון סדר הזמנים:
מיהו תשמיש המטה בליל ראשון של פסח שחל בשבת, כיון דאינו נוהג בסדר הזמנים, כשחל ראשון של פסח בחול שנאסר בו הזווג, אז אם עושין זווג בליל זה כשחל בשבת כפי סדר הימים שמותר בו הזווג, נמצא אתה מבטל תיקון סדר הזמנים ודוחה אותן, ועושה כפי סדר הימים בדבר שהוא הפך, כי כפי סדר הזמנים נאסר דבר זה, וכן הענין בר"ה שחל בשבת:
וכל זה דוקא ביו"ט שהוא עיקר סדר הזמנים, אבל בימי העומר אע"פ שאנחנו עוסקים אותו זמן במצות הספירה שהיא בסדר הזמנים, עכ"ז אין גוף הימים האלו נתקנו בסדר הזמנים, אלא עקרם כתיקון סדר הימים ועוסקים בהם כתיקון סדר הזמנים, לכך בשבתות של ימי העומר לא ימנע בהם הזווג למטה בתחתונים, דיש לנו להתנהג בזה כפי סדר הימים.
והא לך לשון הרב החסיד בתורת חכם דף קמ"ז ע"ב, ומה שנאסר לנו הזווג בשבוע ראשון של העומר, מפני שאנו נגררים אחר סדר הזמנים, כמו שנראה שם בשער הנז' והראיה שהיה גלות מצרים אע"פ שלזו"ן של סדר ימי בראשית לא נגע בהם חטא אדה"ר. ומה שהיה אומר מורי הרב ז"ל שהזווג אסור מר"ה עד שמיני חג עצרת, הפך דברי רבינו האר"י ז"ל, אפשר כונתו היה לומר שאם אתה אומר שבשבוע הראשון של העומר אסור הזווג, ואין אתה מחשיב התיקון של כל בחינה ובחינה של זו"ן דמ"ה, הנתקן בחינה אחת מהם בכל יום לגמרי, א"כ גם כאן מר"ה עד שמיני חג עצרת אסור הזווג, וכן כל ימי העומר, שגם שם אינו נגמר להתקן שום בחינה של זו"ן דב"ן עד חג השבועות, אלא ודאי שמותר הזווג אפילו בשבת של שבוע ראשון של העומר, כיון שבחינת זו"ן דמ"ה נתקנת בכל יום בחינה אחת לגמרי, ואם אתה אומר ששם אסור הזווג גם בכאן אסור, וכונתו לומר שהרב ז"ל העלים הענין, וגם שם בשבוע ראשון מותר הזווג בשבת. זה נראה כונתו ז"ל בדרך אפשר, עכ"ל ע"ש:
ואסיים בדברי אגדה, שבאמת ביו"ט שחל בשבת, אע"פ שעיקר עסק שלנו הוא בענין תיקון סדר הזמנים, עכ"ז לא יתבטלו החוקים של סדר הימים לגמרי, אלא גם ביום זה יהיה לנו עסק בהם, וכמו הנך דברים שפרטנו לעיל, ע"ד שאמרו אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך, ועפ"ז יש לפרש רמז הכתוב ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, דידוע מ"ש במדרש רבא זאת כינוי לשבת, וגם נרמז השבת בתיבת זאת שהוא את ז', וז"ש ושמרת את החוקה הזאת דהיינו חוקה של שבת למועדה, כלומר גם לימי המועד שהוא יו"ט שחל בשבת, ואמר למועדה למועד ה"א, שהמועד הוא בסוד ה"א ראשונה דשם הוי"ה, גם למועד ה"א, כי עתה שהולכין ע"פ סדר העיבור, יש חמשה ימים של יו"ט שיחולו בשבת, שהם סוכות וש"ע וראש השנה, וראשון של פסח ושביעי של פסח, אבל שבועות לא יזדמן, וזהו למועד ה', ופירש הדבר מימים הוא תיקון השבת שהוא כסדר הימים נוהג בימימה, שהוא תיקון סדר הזמנים שהוא יו"ט, וקראו ימימה, כי הוא נוקבא לגבי שבת, והכונה לומר שגם מימים השייכים לשבת שהוא בסדר הימים תעשם בימימה, שהוא יו"ט שחל בשבת. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |