רב פעלים/א/יורה דעה/לא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. נשאלתי מאת החכמים הי"ו, ראובן רצה לישא אשה אחרת על אשתי, ונתנה לו רשות, אך בתנאי שישבע בש"ח שלא יעשה חופה וביאה לאשתו החדשה כי אם אחר שלושים יום מיום השבועה, ונשבע על זה בש"ח בב"ש בכל חוזק ותוקף, וראובן שידך אשה והתחילה לספר ז' נקיים בסוף השלושים, באופן שתהיה החופה והביאה ליל האחד ושלושים, והיא טובלת יום השלושים בצהרים כדרך הכלות שטובלות ביום, בשביל שאין באים אצל החתן עד הערב, ונסתפקנו בזה אם יכולה לטבול לכתחילה ביום השלושים, כיון דאותו היום אסור לעשות לה בעלה חופה וביאה מכח השבועה, דהא מצינו בש"ע סי' קכ"א בכלי גוים שצריכין הגעלה משום איסור וטבילה משום טומאה, דאע"ג דטעם ההגעלה לחוד שהוא משום איסור, וטעם הטבילה לחיד שהיא משום טומאה, עכ"ז כתב מרן ז"ל יש אומרים שאם הטבילם והגעילם יחזור ויטבילם שנית אחר הגעלה, א"כ הכא נמי יש לומר שלא תטבול אלא אחר שתהיה מותרת לבא עליה בעלה, ולדעת יש אומרים הנז' י"ל דאפילו אם טבלה בדיעבד צריכה טבילה אחרת בלילה של האחד ושלושים, כמו שהצריכו טבילה אחרת לכלים שנטבלו קודם הגעלה, ויש שהביאו ראיה לזה מדין עברה וטבלה יום הז' דעלתה לה טבילה, ואע"ג דאסורה לשמש ביום ז' עד הלילה עכ"ז עלתה לה טבילה נמצא לא בעינן הטבילה בזמן שתהיה ראויה לביאה, ונראה שהיא ראיה נכונה, על כן יורינו דעת מעכ"ת בזה, ושכמ"ה:
תשובה. מה שאתם מדמין ד"ז לדין טבילת כלים זה אינו, דרב המרחק ביניהם. דהתם טעם יש אומרים דמצריכים טבילה אחרת אחר הגעלה הוא, משום כיון דהטבילו בעוד האסור בלוע בו מחזי כטובל ושרץ בידו, ואע"ג דהאיסור לחוד והטומאה לחוד, עכ"ז י"ל, !כין דעדיין האיסור בלוע בכלי לא פרח טומאה מיניה בטבילה, משא"כ הכא היא ראויה לביאה באמת בעת הטבילה, ורק יש מניעה מכח איחור השביעה, שהוא דבר חיצוני דרביע עלה:
והראיה שכתבתם מדין עברה וטבלה ביום השביעי דעלתה לה טבילה, וקלסתם אותה, אין זו ראיה כלל, דהתם אסורה לשמש ביום ז' מטעם שמא תראה ותסתור, ואם טבלה ביום ז' ועבר היום כולו ולא ראתה, אגלאי מלתא למפרע דהיתה ראויה לביאה בעת שטבלה, נמצה המניעה של התשמיש בעת הטבילה הוא מכח הספק דשמא תראה ותסתור, אך בנ"ד האיסור של הביאה ביום שלושים אינו מספק, אלא הוא איסור ברור, שאסור לבא עליה מכח השביעה, ולהכי הספק שלכם עדין במקומו עומד:
והנה מעיקרא הספק שלכם אינו חשוב אצלי כ"כ, אך כיון דנסתפקתם בו אביא לכם ראיה גמורה, לזה מהא דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט"ב בין ביוה"כ, וכנז' בתענית דף י"ג, וכתב רבינו הטור בהלכות יוה"כ סי' תרי"ג מדברי בה"ג שטובלין ביוה"כ, אך ר"ת ס"ל הא דתניא כל חיובי טבילות טובלין כדרכן ביוה"כ, היינו דוקא למ"ד טבילה בזמנה מצוה, ואנן קי"ל דלאו מצוה, הלכך ימתין עד למחר, וכתב בב"י דהרמב"ם בפ"ב מהלכות שביתת עשור פסק כבה"ג, ועיין בב"י סי' תקנ"ד שהביא מתוספת ביצה, הא דתניא טובלין כדרכן היינו דוקא להני שטובלין טבילת מצוה בזמנה, אבל כל טבילות שנשותינו טובלות היינו טבילה שלא בזמנה, דהן סופרות ז' נקיים מספק שהן זבות, ולכן אין טובלין בט"ב וביוה"כ וכו' ע"ש, הרי מצינו לכמה רבוותא דמתירים לכתחילה לטבול בט"ב וביוה"כ, ומרן ז"ל בש"ע ג"כ פסק דבזמנה מותרת בין ביוה"כ בין בט"ב, ורק דעתה בזה"ז אין לנו טבילה בזמנה כדי לטבול ביוה"כ ואע"ג דבאמת בעת הטבילה אסור לשמש, עכ"ז חשבינן לה טבילה ראויה, וכן מצינו נמי לרמ"א ז"ל בהגה"ה ביו"ד סי' קצ"ז, דאסר לאלמנה לטבול טבילה ראשונה בשבת משום קנין, ולא תלה האיסור משום דהיא טבילה שאינה ראויה, על כן נראה ודאי דאשה זו דנידון השאלה, יכולה לטבול ביום השלשים, ועלתה לה טבילה, אע"ג דאותו היום אסור לבעלה לעשות חופה וביאה מכח השבועה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |