רב פעלים/א/יורה דעה/יז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. נשאלתי מחכמי המדרש הי"ו, הנה נא הואלנו לדבר אל אדוני, להגיד לנו פשר דבר מה שהוגד הוגד לנו, שבא מעשה ליד מעכ"ת נר"ו, בכבד שבשלו אותו בתחלה עם התרנגולת ומעט מים ובצלים כנהוג, וקורין אותו בערב"י חמ"ס, ולא היה ששים כנגדו, ושוב הוסיפו עליו מים בקדרה, ונעשה ס' כנגדו, ואח"ז הרגישו בכבד, ובאו לשאול את פי מעכ"ת נר"ו, ושמענו שהורה להם דמותר כל התבשיל, ואפילו התרנגולת, ולא ידענו כוחא דהיתרא דמר מאיזה טעם הוא, דלפי הנראה היה צריך לאסור התרנגולת, ולאסור הרוטב לבדו, ע"פ מ"ש מרן ז"ל בריש סי' ק"ו, דאפשר לסוחטו אסור, ולכך חתיכה שבלעה איסור ונאסרה, ונפלה לקדרה שיש בה ששים מותר כל מה שבקדרה, אבל חתיכה עצמה אסורה, לפי שהאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי, וכן הוא העיקר כמו שפסק בסי' ק"ו הנז', ודלא כמו שפסק בסי' צ"ב ס"ד, יע"ש, וא"כ הכא נמי שהתרנגולת בתחלה בלעה דם מן הכבד ונאסרה, אע"פ ששוב נעשה ששים כנגד האיסור, מ"מ אין האיסור נפלט ממנה לגמרי ואסורה. ואם נאמר דשמא מטעם זה התיר מעכ"ת, משום דהכא הכבד נתבשל, ודם שבשלו דרבנן, ובאיסור דרבנן אמרינן אפשר לסוחטו מותר, כמ"ש הרב ערך השלחן בריש סי' ק"ו אות א', דבאיסור דרבנן יש להקל כדעת הרמב"ם והרא"ה והטור, והחתיכה עצמה מותרת יע"ש, אי משום הא לא אריא, דמאן לימא לן דלא נבלע הדם בתרנגולת אלא עד אחר שנתבשל, דילמא קודם שנתבשל נבלע, והוי איסורא דאורייתא, וכמו שהביא סברה זו הרב ערך השלחן בעצמו, סי' ס"ט אות ט"ז בשם הרשב"א במשמרת הבית, דכתב שמא נבלע הדם במוח קודם שנתבשל יע"ש, וכ"כ עוד בסי' ס"ז אות ז' משם הרב בית יאודה ע"ש:
מיהו זה י"ל, דבנ"ד היה שמלחוהו לכבד קודם שנתבשל, ודם שמלחו הוי דרבנן, וחזר להיות איסורא דרבנן, ואמרינן ביה שפיר אפשר לסחטו מותר, וכדאמרינן לעיל:
מיהו היא גופא מבעייא לן, אי באמת ס"ל למעכ"ת הכי, דדם שמלחו או בשלו הוא מדרבנן, או"ד דס"ל דהוי מדאורייתא, ותו דאם נניח דס"ל למעכ"ת דהוי מדרבנן יקשה עלינו לפ"ז צ"ל דמותר להוסיף עליו בידים, כדקי"ל בכל איסור דרבנן שנפל מותר להוסיף עליו עד ס', וכן פסק הרב פר"ת בהדיא בסי' צ"ט אות י"א גם דם שבשלו יע"ש, ואנן לא עבדינן הכי, ומעשים בכל יום דאוסרים מורי ההוראה היכא דליכא ששים ואין מתירין להוסיף, וכן שמענו שמעכ"ת ג"כ מורה ובא הכי, ועל הכל יורינו מורה האמת והצדק, ושכמ"ה:
תשובה. הן אמת דהאחרונים ז"ל תפסו עיקר כמ"ש מרן ז"ל בסי' ק"ו ס"א, דחתיכה עצמה אסורה, ודלא כמ"ש בסי' צ"ב ס"ד, מ"מ הנה מצינו להרב פר"ת ז"ל דתירץ דברי מרן ז"ל, דבסי' צ"ב איירי במין ומינו דהוי דרבנן, ולא מחמירינן כולי האי, וסמכינן על החולקים על הרשב"א, אבל בסי' ק"ו איירי במין בשאינו מינו דהוי דאורייתא, ולכן כיון דנאסרה החתיכה תו לא הדרא להיתר, דבזה מחמירינן כהרשב"א ז"ל ע"כ ע"ש, וכן תירץ הגאון כו"ף בסי' צ"ב ע"ש, והכי איתא באחרונים עוד, ומצינו להרב גו"ר ז"ל, ביו"ד כלל א' סי' כ"ט, שכתב בדם הנפלט מן התרנגולת, טעם בשר התרנגולת יש לו, כי דם האיברים שנפלט מן האיברים טעם האיברים יש לו, והו"ל תערובת מין במינו, דמן התורה יש לו ביטול ברוב יע"ש, וכמדומה לי דהכי איתא ג"כ בספרי האחרונים, ולפ"ז בנ"ד שהוא דם הנפלט מן הכבד, דטעם כבד יש לו, הרי זה חשיב מין במינו, דהכבד עם הבשר הוי מין ומינו, אך הרב הש"ך והפר"ח סי' ס"ח ס"ק מ"ח נראה דחולקים על זה, דס"ל שם חתיכה שלא נמלחה עם חתיכה שנמלחה הוי מין בשאינו מינו, וכעת אין פנאי לברר דבר זה, ועכ"פ יש פלוגתא בזה, והשתא בנ"ד איכא ס"ס והוא ספק אי נקטינן עיקר כמ"ש מרן ז"ל בסי' ק"ו ס"א, ספק אי נקטינן עיקר כמ"ש מרן ז"ל בסי' צ"ב ס"ד, ואת"ל כמ"ש בסי' ק"ו, שמא נ"ד חשיב מין ומינו, דהוי דרבנן, דמדאורייתא בטיל ברוב, וס"ס זה הוא מתהפך:
ועוד איכא בנ"ד ס"ס באופן אחר בשופי, והוא כי דם שמלחו או בשלו הוא פלוגתא, די"א שהוא מדרבנן וי"א מדאורייתא, ואע"ג דהרמב"ם ס"ל דהוא מן התורה וכתב הגאון פליתי בסי' פ"ז, כיון דמרן בסי' פ"ז ס"ו העתיק לשון הרמב"ם משמע דס"ל דהוי מן התורה, אין זה הכרח כ"כ בדעת מרן ז"ל כיון דלא נחית לענין זה בש"ע, ומצינן למימר דלא הכריע להלכה לא כמר ולא כמר, ועיין להרב פר"ח סי' ס"ט ס"ק מ"ח שכתב מעתה יפה כתבו המחבר וההג"ה בכאן דבטלה ברוב, משום דדם שמלחו ושבשלו אינו אלא מדרבנן, ולא אתי למיגע באיסור דאורייתא וכו' ע"ש הרי ס"ל בפשיטות די"ל כדעת מרן דס"ל שהוא מדרבנן, ועוד איכא דקיימי בשיטה זו, ומוכרח לומר דס"ל דאין הוכחה מהא דנקיט לשון הרמב"ם. והשתא יש לעשות בזה ס"ס, דהיינו ספק הלכה כסי' צ"ב ס"ד דחתיכה מותרת, ספק הלכה כסי' ק"ו ס"א דחתיכה עצמה אסורה, ואת"ל הלכה כסי' ק"ו דילמא הלכה כמ"ד דם שבשלו דרבנן, ויש לצרף עם זה עוד ספק שלישי הנז"ל, ולומר את"ל הלכה כמ"ד דם שמלחו ושבשלו דאורייתא, שמא הלכה כמ"ד דחשיב זה מין ומינו דבטל מן התורה ברוב, והוי רק איסור דרבנן, ואח"כ כשהוסיפו עליו מים ונתבטל בששים הותרה התרנגולת עצמה ג"כ, ושלשה ספיקות אלו הם מתהפכים, ולכך יש להתיר התרנגולת בשופי:
ועוד יש לעשות בזה ספק רביעי, והוא דידוע שיש פלוגתא בדם הכבד אף שפירש, אי הוי מן התורה או מדרבנן, ועיין בשפ"ד סי' ע"ג סק"ב שכתב, ולקמן אבאר דם הכבד אף מה שפירש לרוב הפוסקים הוי דרבנן עכ"ל ועיין מ"ש בס"ק י"ד, ועיין באחרונים בזה, ועיין בבית יוסף סוף סי' ע"ב, מ"ש בשם הר"ר מתתיה, דלא דמי לכבד שנמלח עם בשר, דשרי בדיעבד, דשאני כבד דכוליה דם ואפ"ה שרי רחמנא וכו' ע"ש, והשתא יש לצרף זה לספק אחר, ולומר את"ל דהדין כמ"ד דם שמלחו או בשלו דאורייתא שמא הלכה כמ"ד דם הכבד אף מה שפירש הוא דרבנן, והרי נמצא בנ"ד יש ארבעה ספיקות והם מתהפכים, ושפיר יש להתיר התרנגולת בשופי:
וראיתי להרב תפארת אדם, ביו"ד סי' יו"ד דף ל"ב שהתיר בכה"ג דנ"ד, שסמך על סברת הרב פרי תואר, דמסיק שיש לחלק בין מין ומינו, לבין מין עם שאינו מינו ע"ש, ובאמת הא איכא פלוגתא, ונראה דגם הוא סמך על ס"ס, ולא פירש בדבריו, ואנן בדידן תהילות לאל עשינו ארבעה ספיקות בנ"ד, וכולם מתהפכות, על כן יש להתיר. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |