רב פעלים/א/יורה דעה/טו

רב פעלים ‏ א יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. קדרה הרתיחו בה יום ראשון בבוקר חלב שיעור ארבע מאות דרה"ם, וביום שני בבוקר החמו בה מים שיעור ת"ר דרה"ם כדי לרחוץ בהם כלי חלב, והיו רותחין על האש, והשליך ילד חתיכת בשר שיעור שלושים דרה"ם לתוך אותם המים בעודם רותחים על האש, והאשה ראתה כשהשליך חתיכת הבשר, ורצתה להוציאה, תכף, אך בשביל שהמים רותחים הוכרחה להביא שני עצים לאחוז בהם החתיכה להוציאה, ומה דבני ובני נשארה חתיכת הבשר בתוך הרותחין שיעור שני דקים, והם אינם יודעים בבירור כמה עבר על הקדרה אחר בישול החלב בתוכה ביום ראשון עד בישול המים ביום שני, כי אפשר דהוה כ"ד שעות חסר שעה, או אפשר דהוה כ"ד שעות וחצי שעה, ולכן באו לשאול מה משפט חתיכת הבשר היא, אם אסורה באכילה, ואת"ל אסורה באכילה אם אסורה גם בהנאה, או שרי לאכילה לכלבו אפילו מזונותיו עליו. יורינו ושכמ"ה:

תשובה. אע"פ שזו הקדרה ספק אם נטל"ף, אפ"ה ספיקא דאורייתא לחומרא, ומה גם דזו היה לה חזקת חלב, ולכן המים צריך לשופכן, וחתיכת הבשר אסורה באכילה. אך נראה דמותרת בהנאה ומותר להאכילה לכלבו אע"ג דמזונותיו עליו, והטעם מפני דחתיכה זו הסירה אותה האשה תכף אחר ב' דקים, ולא נתבשלה כמאכל בן דרוסאי, וידוע כי בישול מאכל בן דרוסאי הוא שליש בישול, וכמ"ש מרן ז"ל בסי' קי"ג סעיף ח', והוא שיעור היותר חמור, ובא"ח סי' רנ"ג כתוב שהוא חצי בישול, ועיין מג"א שם, ועיין ב"ח יו"ד סי' ס"ט סעיף י"ט, ועיין אחרונים שם, ועיין חק"ל יו"ד ח"א סי' מ"ח דף ע"ב ע"ג בד"ה אך וכו' שכתב שיעור הבישול כל חד לפום עניינו, דבהמה דקה מתבשל בחצי שעה ובהמה גסה בשתי שעות ע"ש, והרב פר"ח סי' פ"ז ס"ק ג' כתב דאם בישל בב"ח אלא שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי, לא אסיר מן התורה, וכיון דלא אסיר אלא מדרבנן שרי בהנאה ע"ש, ויש עוד מאחרונים דפסקי להלכתא להאי סברה דהפר"ח ז"ל, ועיין פלתי דפליג על פר"ח, ועיין להגאון פרי מגדים בפתיחה להלכות בשר בחלב סעיף ג' דפליג על פר"ח, וס"ל דכל דנפל חתיכת בשר לכ"ר והוסר מיד אסור באכילה ובהנאה, ועיין להגאון שם אריה ז"ל יו"ד סי' ס"ה, מ"ש בזה, יע"ש:

וא"כ, השתא לענין איסור הנאה איכא בנ"ד ס"ס, והוא ספק אם היתה הקדרה בת יומא, ואת"ל היתה בת יומא שמא הלכה כפר"ח ודעמיה, דס"ל כל שלח נתבשל במאכל ב"ד שרי בהנאה, ולכן יש להתיר להאכיל החתיכה לכלבו, ורק אסורה באכילה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.