רב פעלים/א/אורח חיים/ב

רב פעלים ‏ א אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי מצורבא מדרבנן, נא ונא יודיעני האי מילתא דתמיהא לי, כי נבוך אני מאד במה שאני רואה כמה ענייני הפרש וחילוק שיש בכונות התפלות בשבת ויו"ט ור"ח וחול, וכן כמה חילוקים יש למעלה בעולמות בזמנים של שבת ויוה"כ ור"ה וסוכות ופסח ושבועות וחנוכה ופורים ור"ח ועומר, וכן כמה חלוקים בזמנים שעברו, בהיות אבותינו בארץ מצרים, ואחר יציאתם ובזמן המשכן, ובזמן בהמ"ק, וחורבן בהמ"ק, וגלות בבל ומדי, ובזמן בית שני ובחרבנו, וכיוצא בזה, ונבוך אני לדעת איך יהיו השינויים האלה למעלה בעולמות העליונים הקדושים, והיכן נעשים שינויים אלו ועל מי דבר בשער הכונות, כולו יורני מורי מורה צדק ושכמ"ה:

תשובה. בראשית מאמר שא עיניך וראה הקדמה אחת יקרת הערך, אשר עליה, בנוי בניין כל כונות התפלות והזמנים מראשית השנה ועד אחרית השנה, הלא היא כתובה בספר הישר, הוא ספר שערי קדושה לרבינו מהרח"ו זלה"ה, אשר קיבל מרבינו הגדול האר"י זלה"ה, והוא בחלק ג' שער א', ואלו דבריו שכתב במהות העולמות בתכלות הקיצור. הנה המאציל העליון אשר האציל כל העולמות נקרא אין סוף, ואין בו שום תמונה לא בשם ולא באות ואפילו בקוצי האותיות כלל, ולכן אפילו ההרהור אסור בו, והאציל חמשה עולמות, זה נשמה לזה וזה לזה, והם עולם הנקרא אדם קדמון כנזכר בספר התיקונים, ובלשון הגאונים נקרא צחצחות, והב' עולם האצילות, והג' עולם הבריאה, והד' עולם היצירה, והה' עולם העשיה, ואלו החמשה עולמות, נקראים הוי"ה אחת, כי קוצו של יו"ד הוא עולם הנקרא אדם קדמון, והיו"ד אצילות, וה"א ראשנה בריאה, והוא"ו יצירה, וה"א אחרונה עשיה, ברם לפי שעולם הנקרא אדם קדמון הוא נעלם מאד מאד, לכך אין אנחנו מזכירים עתה אלא ארבע עולמות אבי"ע בלבד, כי הם אותיות גמורות, וארבעתם יחד נקראים שם הוי"ה, ועוד נתחלקו אלו לעשר ספירות, והם כתר בקוצו של יו"ד, וחכמה ביו"ד עצמה, ובינה בה"א ראשנה, וחג"ת נה"י בוא"ו, ומלכות בה"א אחרונה. ואין לך ספירה שאינה כלולה מן עשר ספירות כולם, וכל ספירה וספירה מתחלקת לאלפים ורבבות ספירות, וכן הענין בעולמות כל עולם כלול מכל ארבע עולמית אבי"ע וכל אצילות עולמות אלו נקרא בשם מחצב הספירות:

והנה כמו אצילות אור המיוחד הזה הנקרא בשם מחצב הספירות, כן יש עוד בריאת אור דומה לו הנקרא בשם מחצב הנשמות של בני אדם, והוא דומה לו בכל פרטיו במספר העולמות ומספר הספירות, וזה האור המיוחד הנקרא בשם מחצב הספירות, הוא מתלבש באור זה הנקרא בשם מחצב הנשמות. וכן יש עוד בריאת אור אחר דומה לזה הנקרא בשם מחצב המלאכים, שזה אור מחצב הנשמות מתלבש בו, ולכן כתיב הן אראלם צעקו חוצה, כי מחצב המלאכים הוא חוצה ממחצב הנשמות, המלביש למחצב הספירות. באופן דכל הפרטות שיש במחצב הספירות, הן במספר העולמות הן במספר ספירות וסדרן, יש כנגדן ממש במחצב הנשמות, ומזה אור מחצב הנשמות נמשכו ובאו כל הנשמות של ישראל, כל אחד כפי מדרגתו, יש מן אצילות אשר במחצב הזה, ויש מן הבריאה אשר במחצב הזה, ויש מן היצירה, ויש מן העשיה, ובכל או"א מעולמות אלו שבמחצב הזה יש כמה מדרגות לאין קץ:

עוד מפורש יוצא בדברי רבינו מהרח"ו ז"ל בשערי קדושה הנז' חלק ג' שער וא"ו, שהדיבור יוצא ובא אל הנביא מן מחצב הספירות, שזה הוא מ"ש יחזקאל הע"ה ועל דמות הכסא כמראה אדם וכו' שהוא אור מחצב הספירות, אמנם הכסא עצמו הוא אור מחצב הנשמות, בסוד האבות הן הן המרכבה, וכמבואר שם יע"ש.

גם מפורש בדברי רבינו מהרח"ו ז"ל, דמחצב הספירות אינו צריך תיקון, ואין צריך לבירור, ואין מעשינו עושים שם שום פועל, כי עליו נאמר אם צדקת מה תתן לו, וממילא לא יגיע שם שום פגם וחסרון מכח החטא, כי כל מעשינו הם מגיעים ונוגעים במחצב הנשמות, אשר משם נשמתינו, ולכך כח מעשינו מגיע שם:

גם עוד ראה תראה מ"ש הרב החסיד מהר"ח זלה"ה, בספרו הבהיר תורת חכם דף קנ"ח ע"ב וז"ל, נראה שמוה"ר ז"ל (הוא רבינו הרש"ש ז"ל) סובר, שמ"ש הרב ז"ל שיש בירור גם במחצב הספירות, מדבר באצילות דמחצב הנשמות שנקרא ספירות, כמו שנראה בתיקונים, ושם יש בירור, אבל הספירות הגמורות אין בהם שום חסרון, ושם נאמר אם צדקת מה תתן לו, ושם הזווג תדירי ושם עולים הנשמות להתקן ע"י זווג של הספירות הגמורות, ומשם ניתנים למחצב הנשמות, ומזדוגים גם הזו"ן של מחצב הנשמות ויוצאים לעוה"ז. וכן נראה בשער קדושה למהרח"ו ז"ל, ומוה"ר לא רצה לגלות זה בפירוש אלא בהעלם עכ"ל יע"ש. ועיין עוד שם בתורת חכם דף ע"ג ע"א, שכתב באבי"ע דאצילות אין לנו עסק כלל, ואינו צריך למעשינו כלל, עכ"ל יע"ש:

ועוד כתב שם בדף ע"ג ע"ב וז"ל, וכפ"ז מתיישב כי במקום אחד כותב הרב ז"ל שיש בירורים ועליה אף למחצב הספירות, ובמ"א כותב דאין בירורים כי אם למחצב הנשמות, כי הספירות נגמרו להתקן, אך נראה כי בכאן כיון מוה"ר ז"ל להסיר ספק זה, כי זו האבי"ע דאצילות אין בו שום חסרון ושינוי כלל, כי זה הוא הנקרא מחצב הספירות שכתב הרב ז"ל בשערי קדושה, שנאמר בו אם צדקת מה תתן לו, אבל באבי"ע דבי"ע הכולל הנה האצילות שבו נקרא ג"כ (לפעמים) בשם מחצב הספירות, והבי"ע דבי"ע שבו נקרא מחצב הנשמות, ושניהם צריכין תיקון בין האצילות דבי"ע הנקרא (לפעמים) מחצב הספירות, בין מחצב הנשמות של זה בי"ע הכולל. ועיין מ"ש הרב ז"ל בשער הפסוקים בפרשת בראשית וז"ל, שהתורה התחילה בבי"ת לפי ששורש התורה הוא מהבריאה ולמטה ע"כ, אבל באבי"ע דאצילות (שהוא מחצב הספירות האמתי הנז') אין לנו עסק כלל, ואינו צריך למעשינו כלל, ואם צדקת מה תתן לו עכ"ל יע"ש. ועיין עוד שם בדף פ"א ע"א שכתב דמחצב הספירות האמתי לא היה בו מעיקרא שבירה, ולא שייך בו תיקון, דאין שם חסרון ושינוי כלל יע"ש:

ואנא עבדא מצאתי מרגלית יקרה בדברי רבינו האר"י ז"ל, בשער מאמרי רשב"י בפרשת תרומה, שהובא שם לשון רבינו הגדול האר"י ז"ל בעצמו, שהועתק מכתיבת ידו יד הקודש על העליונה, והוא שם בדף יו"ד ע"ד שכתב שם בד"ה ואמנם ביאור וכו' וז"ל, והנה מסטרא דאצילות (פירוש מחצב הספירות האמיתי) היא נקראת סיהרא קדישא, והיא שוה לשמש, ואין לה חסרון ולא עניות ולא פגימה, והיא נקראת תאומתו שוה לו, לא הוא גדול ממנה ולא היא גדולה ממנו, עכ"ל ע"ש:

ועוד אעתיק לשון רבינו מהרח"ו זלה"ה בעולת תמיד דף א' בתחלת הספר הקדוש הנז', וז"ל, האצילות הוא עצם הספירות ויחודם בא"ס הוא ע"י העצמות המתפשט בהם, הרי שהם שלשה חלקים, חלק הא"ם, וחלק העצמות, וחלק הספירות עצמם, ולאלו השלשה נרמזו בתיקונים בהקדמה דף ג' ע"ב, מלכא איה וגרמי חד בהון, בי"ס דאצילות קרא מלכא לא"ס, וגרמי לחלק העצמות, ובהון לחלק הספירות, ג"כ נרמז באומרו איהו וחייו חד בהון, וקרא חייו לעצמות, שם חיים התלויין ממנו, אך הבריאה אינו דומה הבריאה עם הי"ס דבריאה, שהם הענפים די"ס של אצילות המתלבשים בבריאה, ואין יחודם האמיתי אלא באצילות, כי שם לעולם אין לך רגע שאינם מיוחדים שלשה בחינות הנז', אך בבי"ע הוא יחוד לפרקים עכ"ל, (פירוש למחצב הנשמות קרי ליה כאן בשם בי"ע), ועיין בעץ חיים שער מ"ז סדר אבי"ע פ"ב יע"ש:

ואתה המשכיל עשה אזנך כאפרכסת ושמע דברים המוצדקים האלה, ובין תבין מאלו הדברים כי במחצב הספירות האמיתי שהוא האצילות הגמור, לא יש שם חסרון ויתרון בכל הפרצופים, כי כן מפורש בלשון הטהור של רבינו האר"י ז"ל, וממילא תבין מדבריו אלו דאין עושין המצות והתפלות תיקון במחצב הספירות האמיתי, דאין צורך שם תיקון כלל, וכל תיקון המצות והתפלות ושינוי הזמנים הוא רק במחצב הנשמות, הרי לך יוצא מכאן סייעתא והוכחה לכל הכתוב:

ועתה, אתה המשכיל תשקוט ותנוח ממן המבוכות שלך, כי ידעת בזה שכל השינויים שיש למעלה בזמנים חלוקים של שבת ויו"ט ור"ח וחול הוא רק במחצב הנשמות, וגם כל תיקוני התפילות והמצות הם נעשים במחצב הנשמות, וגם כל שינויים שהיו למעלה בזמנים חלוקים של גלות מצרים וזמן המשכן וזמן בהמ"ק וחורבן בהמ"ק וגלות בבל ומדי וזמן בית שני וחרבנו כל זה הוא רק במחצב הנשמות, אבל במחצב הספירות האמיתי לא יש שום שינוי וחסרון ופגם, וגם לא יתרון ועליה בשום זמן מהזמנים, כי כל הזמנים שוים בו:

ודע כי מחצב הנשמות הגם שיש בו כל הפרצופים ויש בו אבי"ע, עכ"ז הוא נקרא בריאה, בערך מחצב הספירות האמתי, וזה מחצב הספירות האמיתי נקרא אצילות גמור בערך זה. וזהו סוד מ"ש רבינו ז"ל בשער הכונות, בסוד ברוך אלקינו שבראנו לכבודו, דנשמות ישראל הם מן הבריאה יע"ש, והיינו דמחצב הנשמות נקרא בריאה בערך מחצב הספירות האמיתי:

והשתא נתיישבה היטב הקושיא שנתקשו בה רבים, על מה שכתב רבינו ז"ל בשער הכונות בדרוש יצ"מ, על פסוק כה אמר ה' בני בכורי ישראל, שרמז לו על הבן הבכור העליון הנקרא ישראל, דקיומו קיים ולא נתבטל ח"ו כאשר חשב פרעה שכפר במציאותו, ונתקשו ממי יצאו הדברים האלה למרע"ה, ובזה ניחא, כי הדברים יוצאים מן מחצב הספירות, וכמ"ש לעיל מדברי מהרח"ו ז"ל, שהדברים יוצאים ובאים אל הנביא מן מחצב הספירות, ואומר בני בכורי ישראל על ז"א דמחצב הנשמות, וזה ברור:

מיהו הרב החסיד מהר"ר דוד מאג'ר ז"ל, הובאו דבריו בסוף עץ חיים דפוס ירושלים, כתב שמ"ש קטנות והתעלמות בזמנים חלוקים, כמו זמן גלות מצרים ובזמן המן, אין זה אלא רק בפרצוף המוחין ע"ש, וגם זה אפשר להיות, אך הכונה הוא בפרצוף המוחין במחצב הנשמות. וכן ראיתי למהר"י כחלי ז"ל בספר תורה לשמה כ"י, שנשאל בזה"ל, ידוע הוא כי הנהגת העולם הוא על ידי זעיר אנפין, ורצינו לידע איך יהיה זה בשינוי הזמנים הנזכרים בדברי מרן האר"י ז"ל, דלפעמים היה ז"א בבחינת עיבור, וא"כ בזה"ז איך תהי' הנהגת העולם יורינו וכו', והשיב וז"ל, תשובה, למדוני רבותי שענין חזרת ז"א בסוד העיבור אינו אלא בפרצוף המוחין, אבל פרצוף העקרי של הו"ק זה שלם, ובו לא היה שינוי ואינו משתנה לעולם, והנהגת העולם היא בפרצוף הזה של הו"ק. ודע כי זה אינו אלא רק במחצב הנשמות, אבל לא במחצב הספירות, דשם הכל הוא בשלימות ובגדלות גמורה, תמיד כל הימים בשוה. וכתב עוד שם, דמ"ש בעץ חיים שער הנסירה פ"ה בפסוק ברוך אברם לאל עליון, דעל ידו נגלה היסוד וכו' היינו בפרצוף המוחין אשר במחצב הנשמות ע"ש, ולפ"ז גם מ"ש רבינו ז"ל בשער הפסוקים בפרשת לך לך דעל ידו נגלית לזה וכו', היינו דאיירי בפרצוף המוחין אשר במחצב הספירות, עכ"ד יע"ש:

ודע כי ענין עיבור ולידה וקטנות וגדלות אשר יהי' תמיד בפרצוף המוחין, נתפרש היטב דבר זה בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י בביאור אדרת האזינו שחקר שם חקירה בענין עיבור השני לצורך מוחין דהולדה, ושם ביאר הדברים היטב יע"ש, ועוד נתבארו דברים אלו בעץ חיים שער הנסירה פרק ג' ע"ש:

גם עוד תדע, דמ"ש הרב החסיד מהר"ר דוד מאג'ר ז"ל, דסוד יצ"מ ומה שחזר ז"א לבחינת עיבור תלת כלילן בתלת, הכל הוא בפרצוף המוחין, דכל מה שנוגע לפרצוף זו"ן דאצילות ודבי"ע, שהם חותם פרצופי האצילות כולם נגמרו ונתקנו בזמן הראוי להם, בעת שעלה רצון המאציל והאציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם בצביונם ותיקונם, ואין שייך בהם לא מיעוט ולא ירידה לא עליה ולא גדלות וקטנות, וכל הכונות שלנו ודרושי הרב ז"ל כולם מדברים בפרצוף המוחין דזו"ן וכו', וכנז' בד"ק בהגה"ה הנדפסה בסוף ספר עץ חיים, הנה כל דברים אלו הם דברי אמת ויציב, וכן נמצא דבר זה בדברי רבינו הרש"ש ז"ל בהגהותיו לעץ חיים, בשער הפרצופים דרוש ד' באורך, יע"ש:

ועתה אתה המשכיל בין תבין מעצמך בענין דברי הנבואה שהי' למרע"ה ולשאר הנביאים כי המדבר הוא המאציל העליון אשר אורו מתפשט באורות הספירות, והוא המסתתר ומתלבש בז"א דאצילות, בהתלבשות כל הפרצופים שכולם נכללים בשם הוי"ה כי קוץ היו"ד וארבע אותיות הוי"ה הם כוללים מן אור א"ס דטמיר וגניז בכתר עד זו"ן וכנז"ל, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בזה"ל, כללו של דבר ישים האדם שם ההוי"ה נגד עיניו, כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד, כי בו נכלל הכל, אור המאציל והנאצלים יחד, עכ"ל, שכל דברי התורה והמצות הם באים בודאי מן אור המאציל העליון א"ס, והם יוצאים ומתגלים מן ז"א דאצילות, שהוא הנקרא בשם הוי"ה בסתם, ומשם היו הדברים באים למרע"ה, אך כל הדברים והצוויים עיקרן נמשכין ובאין מן אור המאציל העליון א"ס ב"ה:

על כן דברים אלו של בני בכורי ישראל, אע"פ שהם יוצאים ומתגלים למרע"ה מן ז"א דאצילות הנקרא ישראל, מ"מ הנה באמת הם נמשכין ובאים מן המאציל העליון המסתתר שם, והוא היה המדבר על ז"א שבפרצוף המוחין אשר במחצב הנשמות, וד"מ נאמר, ראובן מדבר עם שמעון, הנה הדיבור יוצא ומתגלה מגופו של ראובן, אך באמת הוא נמשך ובא מן הנשמה אשר בקרבו:

וכיוצא בזה כתב הרב מקדש מלך ז"ל, בספר בראשית על דף ט"ז ע"ב, בענין ויאמר הנזכר במעשה בראשית וז"ל, חילא דאתרם וכו' פירוש אע"פ דויאמר הוא אבא אומר לאימא, הכל הוא מכח א"ס אשר ממנו נברא הכל עד שנתפשט אותו הכח ברזא דמחשבה שהוא אבא, ואז נתעורר אבא בכח אור א"ס אשר בקרבו ואמר לאימא, וכאלו אמר הכתוב ויאמר אור א"ס שהוא העיקר עכ"ל ע"ש. ועיין באדרא מ"ש בביאור הפסוק בי נשבעתי נאם ה', דאומי ז"א בא"א אשר בקרבו, ע"ש:

ודע כי לפעמים יהי' הדיבור למרע"ה ממלכות דאצילות, וכמ"ש בזוהר פרשת משפטים דף קכ"ה ע"ב על פסוק ואל משה אמר עלה אל ה', מאן אמר דא שכינתא וכו' יע"ש. ומצינו עוד בזוהר בשלח דף ס' ע"ב, ע"פ ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך לא כתיב מאן קאמר דא אלא קב"ה קאמר ורבי חזקיה אמר שמעינן אמירה סתם מן אמירה סתם, דכתיב ואל משה אמר עלה אל ה'. ופירש רבינו בזוהר הרקיע, דרבי יוסי פירש מרע"ה צעק אל הנוקבא, והיא הורה לו עץ דא עץ החיים התפארת א"כ מ"ש ויאמר קאי על הנוקבא ומ"ש אל ה' אלקיך ז"א שאם המדבר ז"א הול"ל לקולי. ורבי חזקיה אמר כל אמירה סתם היא הנוקבא, כמו ואל משה אמר וכו' עכ"ד ע"ש. ומה שיהי' הדיבור לפעמים מרע"ה מן נוקבא דאצילות פרשתי בזה טעם במ"א בס"ד, ועיין בעץ חיים שער ל"ו הנקרא שער מיעוט הירח בפרק ב' וז"ל, וז"ש באנשי סדום וה' המטיר על סדום מן השמים, כי עיקר ההנהגה מן השמים שהוא ז"א, אמנם להיות כי גם הנוקבא היתה כלולה בג"פ עליונים דנה"י דז"א, לכן נזכרת בכללות עמו ככתוב וה' המטיר הוא וב"ד וכו' יע"ש:

וכן הענין במ"ש רבינו האר"י ז"ל בדרוש הפסוק של ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי גדול, שרצה המאציל העליון לבטל מציאות נוקבא התחתונה רחל ולעשות נוקבא חדשה אל ז"א, מצד בחינת ד' דאחד היא לאה וכו', כמ"ש רבינו ז"ל בעץ חיים, ובשער הפסוקים, הנה גם בזה מוכרח לומר שהדברים האלה יוצאים ובאים מן אור המאציל העליון שהוא נשמת הכל, אלא שהם יוצאים ומתגלים מן ז"א דאצילות הנקרא הוי"ה בסתם, שבו נכלל הכל, כי קול היו"ד וארבע אותיות הוי"ה הם כוללים מן אור א"ס דטמיר וגניז בכתר עד זו"ן דאצילות, והוא מדבר על רחל אשר במחצב הנשמות. וכן נמי מש"ה ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ופירשו בזוהר מן השמים הוא ז"א הנקרא שמים, היינו על ז"א שבמחצב הנשמות. וכן מ"ש בספר הכונות בדרוש הפורים דבגלות שבעים שנה היה ז"א בסוד הדורמיטא, כל זה הוא במחצב הנשמות ובפרצוף המוחין אשר שם. וכן מ"ש בעץ חיים בשער מיעוט הירח הדברים ההם המה על מחצב הנשמות. וכן מ"ש בזוה"ק על מרע"ה שהוא בעלה דמטרוניתא, דהכונה הוא שממשיך בה שפע, כל זה איירי במחצב הנשמות, וכן כל מ"ש בעליות שבת ויו"ט ור"ח, ודרושי הזווגים, ודרושי הקטנות וגדלות, הכל הוא במחצב הנשמות. וכן מ"ש בשער רוה"ק בפגם ותיקון של מעשה האדם, וסך התעניות, הכל הוא במחצב הנשמות, כי במחצב הספירות אין מגע יד ח"ו, לא פגם ולא ירידה, ולא קטנות ולא שינוי חלילה בשום זמן מן הזמנים כלל ועיקר:

אך דע, כי סדר התלבשות המחצבים הנז' זה בזה, וכן בכל מחצב ומחצב הנז' סדר התלבשות הפרצופים זב"ז, אין אנחנו יכולים לידע ולהשיג איך הוא ואיך נעשה, כי גם עמידת עולמות היושר ועולמות העיגולים אשר כל מה שיש בזה יש בזה, אין אנחנו משיגים ויודעין איך הם עומדים, כי השכל האנושי בהיותו עצור ומונח בגוף גשמיי, א"א לו לצייר ולהשיג בדבר רוחניי:

אברא, שהראשונים בעלי נבואה ורוה"ק עד אחרן רשב"י זיע"א, ועד אחרן האחרונים רבינו האר"י ז"ל, ודאי היו יכולין להשיג מחמת קדושתם וזיכוך חומרם, כל אחד כפי מדרגתו, אך ודאי א"א שישיגו השגה שלימה כאשר ישיגו אחר פטירתם בג"ע התחתון, וכ"ש בהיותם בג"ע העליון, דהשגתם תהיה יותר גדולה מהיותם בג"ע התחתון. והנה אע"פ דמשיגים בהיותם בעוה"ז מה שיכולים להשיג כפי מדרגתם, מ"מ כשהיו מוסרים הסודות של כל עניינים הנז"ל לתלמידיהם, א"א שיסבירו להם ויודיעום כפי מה שהם משיגים ויודעים, ורק יסבירו להם הדברים בדרך משל ודמיון, כפי מה שיוכל התלמיד לסבול ולקלוט:

ובזה תבין מ"ש בשער הגלגולים דף ע"א, שאמר רבינו האר"י ז"ל לתלמידו רבי יצחק הכהן ז"ל קודם הפטירה, שיאמר להחבירים משמו, שמהיום והלאה לא יתעסקו בלל בחכמה זו שלמדתים, כי לא הבינו אותה כראוי ויבואו ח"ו לידי כפירה ואיבוד נפש, ואמנם ה"ר חיים ויטאל לבדו יעסוק בה בלחישה בסתר, עכ"ל ע"ש. ובאמת כולם למדו מפיו, ואיך יבואו לידי טעות וכפירה, אך הענין כי כל הדברים של התלבשות ועליה וירידה וקטנות וגדלות וזווג וכיוצא, אין הדברים כפשוטן, והוא לימד אותם בדרך משל וציור, ואפשר שיעשו באיזה דבר, ויבואו לפרשו כפי מה שיחייב המשל בדבר ההוא, ובאמת אין הנמשל דומה למשל, ולא אמד להם המשל אלא להמשיל בו במקצת, כדי להוציא הדברים מפיו, ולעשות להם אחיזה שיקבל השומע איזה הבנה בהם, ועי"כ אם יהיו מיישבין הדברים כפי השערת שכלם, אפשר שיבואו לידי טעות וכפירה ח"ו. ועיין לרבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום, שנתקשה בעץ חיים שער י"ד פרק ג' בענין סדר עמידת הפרצופים, וכתב ישוב על הקושיא מדעתו הרמה, ובסוף דבריו כתב וז"ל וה' יכפר בעדי כי דברים אלו אינם כפשוטן, ולזה נופל כמה קושיות, ואם הי' אפשר להבין אמיתות כל העניינים לא הי' מקום להקשות, עכ"ל ע"ש.

ומי לנו גדול מרבינו מהרח"ו ז"ל, אשר סמך רבינו הגדול שתי ידיו עליו, ומסר את אשר לו בידו, ועכ"ז כתב בשער הכונות בדרוש העומר דרוש י"ב דף פ"ו ע"ג, על סוד בענין הקטנות וז"ל, ולכן הסוד הזה צריך להעלימו, אם מפאת עצמו, ואם מפני שאין אנחנו יודעים אמיתתו, אפילו טיפת גרגיר של חרדל מן הדרוש ההוא, עכ"ל, ודברים אלו שכתב אפילו טיפת חרדל, המה יורדים חדרי בטן לאדם שיש לו מוח בקדקדו, ומזה תקיש לשאר דרושים, דאע"פ שתראה בהם דברים מפורשים, לא כן היא, אלא הם דברים עמוקים מאד, וסתומים וחתומים באלפי עזקי, מחמת שאין הדברים נאמרים כפי פשוטן:

קנצי למילין, אתה המשכיל שים עיניך ולבך תמיד אל ההקדמה היקרה הזאת, אשר כתב רבינו מהרח"ו ז"ל בשערי קדושה, בענין מחצב הספירות ומחצב הנשמות, ואשר ביארתי לך בהם כאן מפי סופרים ומפי ספרים, שבזאת יאירו עיניך בכמה חקירות וכמה עניינים השייכים לחכמת הסוד והקבלה, ואזכיר ואודיעך בזה פה ענין נחמד וחביב אצלי מאד, והוא בכתובים בספר דעת ותבונה פרק י"ט, אשר הובאו שם דברי מהרח"ו ז"ל בענין מחצב הספירות ומחצב הנשמות, וסו"ד כתוב שמה, לכאורה יש כאן להמעיין מקום שאלה בהקדמה זו שכתב רבינו מהרח"ו ז"ל בעניין המחצבים שיש מחצב הספירות ועליו מחצב הנשמות ועליו מחצב המלאכים וכו', כי נראה הקדמה זו חידוש, ואיך לא כתב הקדמה זו בספר הגדול עץ חיים, וגם לא בספר מבוא שערים, וגם לא בשמנה שערים, אך הנה דע כי הקדמה זו איננה חידוש, וכבר נזכרה בדברי רבינו ז"ל בעץ חיים ושאר שערים, ורק כאן בשערי קדושה כתב ההקדמה בקיצור בסגנון אחר, ורק הלשון חדש אבל הענין אינו חדש, שנבר נתבאר בעץ חיים, שיש בעולמות כולם בחינת עצמות שהם הספירות והאורות, ויש בהם ג"כ בחינת הכלים, וגם בכלים עצמן יש בחינת פנימיות ובחינת חיצניות, והנה לאורות אשר בתוך הכלים קרא אותם רבינו מהרח"ו ז"ל בשערי קדושה בשם מחצב הספירות, ולפנימיות של הכלים עצמן קרא אותם בשם מחצב הנשמות, ולחיצניות הכלים קרא אותם בשם מחצב המלאכים, דנשמות ישראל באין מפנימיות של הכלים עצמן, והמלאכים באין מאור חצניות של הכלים, ועיין הקדמה זו באורך וברוחב בעץ חיים שער כ"ח הנקרא שער העיבורים, מ"ש בחיצניות ופנימיות מה עניינם יע"ש, ודברים ההם הובאו ג"כ בספר מבוא שערים שער ה' ח"א פ"ד ע"ש, וכ"כ נמי כן בשער מאמרי רשב"י בביאור אדר"ז:

ועיין עוד בשער הכונות בדרוש תפלת השחר דרוש ב', ועוד עיין בשער הכונות מ"ש בדרוש ענין שינוי התפילות, ועוד מ"ש שם בדרושי ערבית דליל שבת דרוש ג', ועוד בדרושי ראש השנה דרוש ב' יע"ש, ובין תבין את אשר לפניך. והנה תמצא כי הפסוק של הן אראלם צעקו חוצה, נדרש בעץ חיים ומבוא שערים ובשער מאמרי רשב"י, כאשר נדרש בשערי קדושה בענין המחצבים. ועוד שא עיניך וראה מ"ש בעץ חיים שער מ', הנקרא שער חיצוניות ופנימיות דרוש יו"ד ודרוש י"א, ואז תמצא דברינו אמת וצדק, שזאת ההקדמה של מחצב הספירות ומחצב הנשמות, שאמר רבינו מהרח"ו ז"ל בשער קדושה, אינה דבר חדש אלא היא נזכרת ברחבה בעץ חיים ומבוא שערים, ישמע חכם ויוסף לקח:

ודע כי ראיתי להרב החסיד מהר"ח דילה רוזא ז"ל, שכתב וז"ל, בחינת זו"ן שחזרו בגלות מצרים בבחינת תכ"ב, זהו בזו"ן דסדר זמנים שהם בחינת נה"י וחג"ת דנה"י, שכבר נודע שנה"י הם לבר מגופא, ושם אחיזת הקליפות כנודע, לכך חזרו זו"ן דסדר זמנים בבחינת תלת כלילן כתלת, אבל בזו"ן דששת ימי בראשית לא היה כ"כ אחיזה בהם, שהם בחינת גופא עכ"ל. ודבריו אלו בנויים ע"פ הקדמה הנמצאת לרבינו הרש"ש ז"ל בספר נהר שלום, שיש שני מיני בירורים, האחד הוא בירור מבחינת ששת ימי בראשית, שהם חג"ת ונה"י דחג"ת, שנפרטים לשנים ולחודשים ולשבועות ולימים, והב' הוא בירור מסדר הזמנים, שהם חג"ת ונה"י דנה"י, ונפרטים ליובלות ולשמיטין ולשנים ולחודשים ולשבועות ולימים ע"ש. אך הקדמה זו חידוש נפלא שלא נמצאת בכל כתבי רבינו ז"ל הנמצאים אתנו, וא"א לחדש הקדמה כזאת מדיוקים, ובודאי שמצאה רבינו הרש"ש ז"ל בכ"י בפירוש. ואיך שיהיה אני כתבתי לך כדי הצורך בענין זה, שים עיניך ולבך היטב, והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.