רב סעדיה גאון/נחמיה/ח

רב סעדיה גאון נחמיה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

וכן מבין. תלמיד חכם:

ג

מן האור. מן אור הבקר:

ד

מגדל עץ. הוא בנין לפרש עליו התורה ברוב עם כדי שישמעו כולם כמ' שנ' ויעמוד המלך על העמוד (מ"ב כג ג) ומתרג' וקם מלכא על איצטוונא והוא איצטווא שאנו גורסין בתלמוד:

ה

וכפתחו עמדו כל העם. כפתחו לקרוא בתורה שתקו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנ' עמדו ולא ענו עוד (איוב לב טז):

ו

במועל ידיהם. בנשיאות ידיהם למעלה כמ' שנ' בנשאי ידי אל דביר קדשך (תהלים כח ב):

ח

ויקראו בספר בתורת האלהים. זה מקרא לשון עברית:

מפורש. זה תרגום שהיה מתרגם ומפרש להם:

ושום שכל. אלו הפסוקים הם פסוקי נקוד וטעמים:

ויבינו במקרא. אלו המסורת ללמדך שכולם נתנו לו למשה בסיני ושכחום מרוב עלבון הגלות וחזרו עזרא וסיעתו ויסדום:

ט

ויאמר נחמיה הוא התרשתא. שהתיר יין לשתיה לפני מלכים בשעת הסכנה:

המבינים את העם. הפותרים ומבינים בינת הכתוב לעם:

י

וזה היה באחד בתשרי בראש השנה ורצו העם לצום ועל כן אמ' להם לכו אכלו משמנים כדי שתהא השנה הזאת שמנה עליכם ואין משמנים אלא בשר שמן ושתו ממתקים יין עסיס ותירוש מתוק כדי שתהא השנה הזאת מתוקה עליכם:

ושלחו מנות לאין נכון לו. לעניים שלא הכינו להם תבשיל וחכמ' אומ' בתלמוד לאין נכון לו למי שלא הניח עירובי תבשילין מבעוד יום יבוא ויסמוך על שלכם לפי שאסור להם לאפות ולבשל בלא עירוב כת' הכא לאין נכון לו וכת התם והיה ביום השישי והכינו (שמות טז ה):

כי קדוש היום לאדננו. ככת' זכרון תרועה מקרא קדש (ויקרא כג כד) מן התורה ומדברי קבלה ומן התלמוד מצינו מפורש שאסור להתענות בראש השנה מן התורה מנין דכת' זכרון תרועה מקרא קדש ובזאר מועדות נאמר מקרא קדש הרי הוקשו כל המועדות זה לזה מדברי קבלה הוא דאמרן בספר עזרא כי קדוש היום לאדוננו מן התלמוד מנין דגרסי' בתלמוד ירושלמי בתעניות וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות שכן מצינו ביום הכפורים מתענין ולא מתריעין ר' עקיבה אומ' מתריעות ולא מתענות שכן מצינו בראש השנה מתריעין ולא מתענין:

יא

הסו. שתוקו ולא תבכו ביום טוב שאסור בהספד ובבכיה:

טו

עלי זית. כמשמעו:

ועלי עץ שמן. בלסמון ויש אומ' קינסא המוציא מזיעתו קינסו הנקרא דידין:

ועלי הדס. זה הדס שוטה לסוכה ומאי הדס שוטה דפריין טרפייהו ואריכן שוטייהו:

ועלי תמרים. לולבים:

ועלי עץ עבות. להושענא דהיינו אגודה שבלולב:

יז

ויעשו כל הקהל השבים [מן השבי סכות] וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום הזה. ולמה נקרא שמו ישוע הלל בר שמואל בר נחמני אמ' פגם הכתו' כבוד צדיק בקבר משום כבוד צדיק בשעתו הקיש הכת' ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו ונתחייבו אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו. ד"א וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון. איפשר בא דוד ולא עשה סוכה בא שלמה ולא עשה סוכה אלא מקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה התם בחדוש כל המצות אף הכא בחדוש כל המצות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.