רבנו גרשום/כריתות/יג/ב

רבנו גרשום כריתות יג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

^*)עד כאן שייך לדף יג ע"א. חשק שלמה על רבנו גרשום}} מטמאין טומאת משקין ברביעית. דבכל הנך ג' כתיב בהו משקה:

טומאה חמורה. במגע ובהיסט:

ואי אמרת חלב מעיין הוא כו':

אי הכי. כיון דאמרת דלאו מעיין הוא קשיא הא דאמאי מטמא אפילו שלא לרצון:

לעולם לאו מעיין הוא ומי סברת דהאי שלא לרצון דקאמר דאמר דלא ניחא ליה לא מאי שלא לרצון בסתמא ומשום הכי מטמא אפילו בסתם דלא אמר דניחא ליה דקי"ל דבסתם דעתיה קריבה גבי חלב הילכך מטמא אפי' בסתמא אבל אי חזינא דלא ניחא ביה לינוקא לא מיתכשר וטהור:

אבל אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין. באוכלין שהן אב הטומאה קא מיירי דנגעי במת והיכי אשכחן דאוכלין הוו אב הטומאה כדאמר בפ' אור ארבעה עשר ובהנהו חייב כרת כשאכלן ונכנס למקדש אבל באוכלין טמאין בטומאה דרבנן לא הוי חייב כרת אלא לאו בעלמא:

נכנס למקדש ושהה. האי ושהה לא ידעינן אי שהה במקדש קאמר או שהה באכילתן:

ר' אלעזר אמר אם הפסיק בה באותו רביעית שלא שתאן ביחד או אם נתן לתוכו מים כל שהוא ושתאו ונכנס פטור:

למה לי שהייה דקתני. [נכנס למקדש ושהה] דמשמע דאנכנס למקדש קאי ושהה ושם אינו צריך שהייה כלום אלא מכיון שנכנס הרי הוא חייב דאפי' התם במסכת שבועות דקא בעי שהייה שיעור השתחויה הני מילי שניטמא בפנים בהיכל. אבל בשניטמא בחוץ לאלתר כשנכנס חייב:

אמר רב יהודה. האי ושהה דקתני באכילתו קתני:

א"כ מה ת"ל יין. והלא משכר נפקא לומר לך יין מגיתו ויין כל שהוא מוזהרין עליו לאו בעלמא ולא מיתה:

ועל שאר משכרין באזהרה. ויין נמי כדי שכרותו חייב עליו מיתה:

גמרינן שכר שכר מנזיר דכתיב מיין ושכר יזיר מאי ושכר דנזיר ביין מיירי ולא בשאר משכרין:

כמאן. כר' יהודה דהא איהו אמר ועל שאר משכרין באזהרה:

טוביינא דחכימי. מוטב שבחכמים והל' כמותו:

אתא לקמי' דרב אשי. כדי להתיר לו נדרו ובי"ט היה:

א"ל זיל האידנא ותא למחר. שלאחר אכילה בא לפניו:

דרב לא מוקים אמורא עליו. לדרוש ולהורות בי"ט בצורך הלכתא די"ט שני משום שכרות שלא יטעה ומשום שכרות נמי לא רצה להתיר לו עד למחר:

א"ל רב אחא והאמר רב הלכה כר' אלעזר שאם נתן לתוכו מים כל שהן פטור דאינו משכר:

הא ברביעית. (בטעות) בשאינו שותה אלא רביעית ונותן בו מים כל שהוא אינו משכר הא אם יהא יותר מרביעית אע"פ שנתן בו מים כל שהוא אינו מפיג טעמו ומשכר ואני שתיתי יין יותר מרביעית:

ולהבדיל דכתיב בתר יין ושכר אל תשת לימד דשתויי יין אל יורה:

בין הקדש ובין החול. דהיינו דמים וערכין וחרמים והקדשות להורות באיזה ענין שאמר שיהיה קדש שאם אמרו בענין אחר חול:

ולהורות זו הוראה. של איסור והיתר:

את כל החקים אלו המדרש. שאם דורש בהגדה בפירוש מקראות לא יפרש ולא יורה בהן אם הוא שתויי:

אשר דבר זו הלכה. [משנה] שאפילו במשנה שסתומה אל יעסוק בם בשביל להורות:

ביד משה זה התלמוד ששם לא יעסוק כל עיקר שהתלמוד מפרש הכל:

יכול אפי' משנה. לא יעסוק בה אפי' שלא יתכוין להורות:

ת"ל ולהורות. לא אמר אלא בשונה בה ע"מ להורות:

ור' יוסי אמר יכול אפי' תלמוד לא ישנה אפי' שלא יתכוין להורות:

ת"ל ולהורות. אינו אסור אלא ע"מ להורות:

יצא שרץ. ששתויי יין יכול להורות בו שהוא טמא. וכן צפרדע יכול להורות שהוא טהור הנוגע בו:

נימא ר' יוסי בר' יהודה היא. דשרי אפילו תלמוד ולא רבנן:

אפי' תימא רבנן. היינו טעמא דמורין בהן דזיל קרי בי רב הוא דשרץ טמא הוא ולא צפרדע:

הלכה כר' יוסי בר' יהודה. דבתלמוד מותרין לעסוק שתויי יין:

והא רב לא מוקים אמורא מי"ט לחבריה לפרש כלל בתלמוד משום שכרות:

שאני רב דאורויי מורי. שהוא היה רגיל להורות לצבור ואם יפרש האמורא לפניו כלום בתלמוד אי אפשר שלא היה מורה:

ונוקים ולא נורי. כלומר יעמיד אמורא וישמור עצמו שלא יורה. דבר זה לא יתכן דכל היכא דיתיב רב מתקבצין לפניו אנשים הרבה ושואלין אותו באיסור והיתר ולא סגי ליה בלא הורה:

ארבע חטאות. אחד משום טמא שאכל קדש ואחד משום חלב ואחד משום נותר ואחד משום יוה"כ ואשם אחד משום זר שנהנה מן הקדש:

ר' מאיר אומר אם היתה שבת. כשאוכל והוציאו בפיו חייב חטאת משום שבת ואע"ג דאמרינן המוציא בפיו לאחר ידו ובמרפקו פטור שלא הוציא כדרך המוציאין הני מילי כי הוציא שאר חפציו בפיו. אבל אוכל כדרכו והוציאו בפיו חייב אמרו לו אינו מן השם דאינו משום שם אכילה אמר דחייב דהוצאה לאו אכילה הוא:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף