רא"ש/עירובין/ט/ג

רא"ש עירובין ט ג

פסקי הרא"ש - עירובין < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעי רב אושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו. אמר רב חיננא תא שמע חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה. אמר רבה אימור מבעוד יום נפרצה א"ל אביי לא לימא מר אימור אלא ודאי מבעוד יום נפרצה דהא מר הוא דאמר בעאי מיניה דרב הונא ובעאי מיניה דרב חסדא עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך החלון ונסתם החלון מהו א"ל שבת הואיל והותרה מקצתה הותרה כולה: איתמר כותל שבין שתי חצירות שנפל רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. ושמואל אמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה. והלכתא כשמואל דהא קיימא לן דיורין הבאין בשבת אין אוסרין דשבת הואיל והותרה מקצתה הותרה כולה:

מתנ' חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרה"ר לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית. ואסיקנא דבצידי רשות הרבים קמיפלגי. רבי אליעזר סבר צידי רשות הרבים כרה"ר דמי והאי חצר כיון שנפרצה לרה"ר הוי ליה צידי רשות הרבים ולפיכך המכניס מרשות היחיד לתוכה או מתוכה לרשות היחיד חייב. ורבנן סברי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמי. ויש הלכות של רב אלפס ז"ל שהוגה בהן והאי חצר כיון שנפרצה לרשות הרבים הוי ליה כצידי רשות הרבים לפיכך המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב. ולכאורה נראה דבטעות הוגה דלא פליגי אלא בצידי רשות הרבים ולא במטלטל מתוך החצר. וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל. והמגיה קרא למקום המחיצה תוכה דלגבי רשות הרבים קרי ליה תוכה: חצר שנפרצה משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן המבוי שניטלו קורותיו או לחייו מותרים לאותה שבת ואסורים לעתיד לבא דברי רבי יהודה. ורבי יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא. ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת:

גמ' במאי עסקינן. אילימא בעשר מ"ש מרוח אחת דאמר פתחא הוא משתי רוחות נמי נימא פתחא הוא. אלא ביתר מעשר אי הכי אפילו מרוח אחת נמי אמר רב לעולם בעשר וכגון שנפרץ בקרן זוית דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו אוקמא בי רב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם. ופירש"י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין דף כה: ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי: איתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה. ואע"ג דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות דלא אמר פי תקרה יורד וסותם. בעשר כ"ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר. איכא דאמרי ביתר מעשר כ"ע ל"פ כי פליגי בעשר. הר"ז הלוי ז"ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש"י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש"י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור דף כה: עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה דף כט: מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר"ח ז"ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אע"פ שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור"ת ז"ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד. וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תחרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברו רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה דף יח: בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים. משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות. והא דנקט אכסדרה בבקעה משום דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.