רא"ש/עירובין/ו/יט

רא"ש עירובין ו יט

פסקי הרא"ש - עירובין < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר מי שיש לו חמשה עבדים מקבלי פרס וחמש נשים מקבלות פרס רבי יהודה בן בתירא מתיר בנשים ואוסר בעבדים. רבי יהודה בן בבא מתיר בעבדים ואוסר בנשים. מאי טעמא דרבי יהודה בן בבא. אמר רב יהודה אמר רב דכתיב ודניאל בתרע מלכא. הר"ז הלוי ז"ל פסק כרבי יהודה בן בבא משום דרב מפרש לטעמיה. והרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' עירובין הל' ו פסק כדברי שניהם להקל. ואין זה תרי קולי דסתרן אהדדי דלמר סבירא ליה דאשתו כגופו ועבד לאו כגופו. ולמר ס"ל כיון דהעבד משועבד לעבודת רבו חשיב כאילו הוא תדיר אצל רבו. וכיון דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב תפסינן סברת המיקל בעבד וסברת המיקל באשה. תלמיד אצל רבו מאי ת"ש דרב בי רבי חייא אמר אין אנו צריכין לערב שאנו סומכין על שולחנו של רבי חייא. ורבי חייא דבי רבי אמר אין אנו צריכין לערב שאנו סומכין על שלחנו של רבי: בעי מיניה אביי מרבה חמשה שגבו את עירובן כשמוליכין את עירובן למקום אחר עירוב אחד לכולן. או דלמא צריכין עירוב לכל אחד א"ל עירוב אחד לכולן. א"ל והא אחין דכשגבו עירובן דמי וקתני צריכין עירוב לכל אחד ואחד. התם כגון דאיכא אחריני בהדייהו דמגו דהני אסרי הני נמי אסרי. הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחר אבל אם היה עירובן בא אצלן או שאין עמהן דיורין אין צריכין לערב שמע מינה. בעי מיניה רב חייא בר אבין מרב ששת הני בני בי רב דכרכי ריפתא בבאגא ואתו ונייחי בבי רב כי משחינן להו מבאגא משחינן להו או מבי רב משחינן להו אמר ליה מבי רב משחינן להו. אמר ליה הרי הנותן עירובו בסוף אלפים דלא אזיל ונייח התם וכי משחינן ליה תחומא מהתם משחינן ליה. אמר ליה התם אנן סהדי דאי מיתדר ליה התם טפי ניחא ליה. הכא אנן סהדי מאן דמייתי ליה ריפתא להכא טפי ניחא ליה: בעי מיניה רמי בר חמא מרב חסדא האב ובנו והרב ותלמידו כרבים דמו או כיחידים דמו. צריכין לערב או לא. מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה או לא. א"ל תניתוה האב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהם דיורים הרי הן כיחידים ואין צריכין לערב. ומבוי שלהן ניתר בלחי וקורה:

מתני' חמש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי. עירבו חצירות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצירות ואסורין במבוי אם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן. עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן. שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתף מותרין בחצירות ואסורין במבוי. שהמבוי לחצירות כחצר לבתים:

גמ' מתני' כולה ר"מ היא דאמר בעינן עירוב ובעינן שיתוף וטעמא מאי כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות. וכאן דרובא עירבו לא משתכח. אמר רב יהודה רב לא תני פתוחות זו לזו. מאי טעמא דקסבר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחות לתוכו וכיון דפתוחות זו לזו נעשו כחצר אחת:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.