רא"ש/עירובין/ה/ו

רא"ש עירובין ה ו

פסקי הרא"ש - עירובין < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו. הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו ובלבד שלא יצא חוץ לתחום ואם אינו יכול להבליעו בזו א"ר דוסתאי ב"ר ינאי שמעתי שמקדרין בהרים:

גמ' תנא לא פחות מפני שמרבה ולא יותר מפני שממעט. ירושלמי פסקא א' היה ממנו לנחל ע"ה אמות. תרי אמוראי חד אמר מודד בחבל של חמשים אמה וחוזר לאחוריו כ"ה אמות. וחד אמר מודד בחבל של חמשים אמה והשאר מודד בחבל של ארבע אמות. תני רב יוסף ג' חבלים הן של מגג. ושל נצרים. ושל פשתן. של מגג לפרה דתנן פרה פ"ג משנה ט כפתוה בחבל של מגג ונתנוה ע"ג מערכתה. של נצרים לסוטה דתנן סוטה פ"א משנה ו אח"כ מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה. ושל פשתים למדידה: היה מודד ובא וכו'. מדקתני חוזר למדתו מכלל דאם אינו יכול להבליעו הולך למקום שיכול להבליעו וצופה כנגד מדתו וחוזר. תנינא להא דת"ר היה מודד והגיע מדתו לגיא. אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה מבליעו. ואם לאו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה וחוזר למדתו. ואם היה גיא מעוקם מקדר ועולה מקדר ויורד. הגיע לכותל אין אומר יקוב את הכותל אלא אומדו והולך לו. אין אומר יקוב את הכותל כלומר כעין נקיבה שיטריחו לזקוף כלונסות מכאן ומכאן ולמתוח חבל מזה לזה ולהבליעו, אלא הקילו חכמים לשער כמה היה יכול להיות מכלונס לכלונס ע"י אומד שאומד בלבו. ונראה דדוקא לענין הבלעה בכותל התירו ע"י אומד משום דיש טורח לעלות. אבל אם לא היה יכול להבליעו בחבל של חמשים וצריך לקדר לא התירו באומד כיון דאין בו טורח יותר לקדר בכותל מבגיא. ומיהו לא מיירי כשהכותל זקוף כל כך דחוט המשקולת יורד כנגדו. דאם כן לא היה צריך למדוד השיפוע בירידה ובעליה. אלא אם כן יש מישור בראש הכותל ימדוד אותו מישור. כדאמר שמואל דמודדו מדידה יפה ופרש"י דאין מדרונו ממעט התחום אלא נכנס לתוכו ומודד קרקעיתו ועולה לשפתו ומשלים מדתו והולך. ובדבר זה יש חילוק בין גיא לגדר דבגיא לא התירו אומד כיון דיכול להבליעו בחבל משפתו אל שפתו: אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו. אבל אם חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה. פי' רש"י לא שנו שמקדרין. ובשביל שהזכיר קדור ולא הזכיר הבלעה פירשו התוספות דקאי אגיא מעוקם. וקשה למה שמואל יאמר דבריו אברייתא ויניח משנה שלימה לכן אני אומר דשמואל אמתניתין אמרה למילתיה ומה שהזכיר רש"י קדור ולא הזכיר הבלעה אע"ג דקאי אקדור ואהבלעה דמתניתין. אומר אני דמשום סיפא דמילתיה דשמואל נקט קדור ושבק הבלעה. והא דקאמר אבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה פירוש ואין שיפוע הירידה והעליה עולה למדת תחומה היינו דוקא לענין קדור דהקילו חכמים כיון דהשיפוע הוא פחות מארבע אמות וגם יש טורח גדול בקדרו כיון שאין משופע. אבל בהבלעה שהוא יכול להבליעו בקל בחבל של חמשים אמה משפתו אל שפתו לא הקילו חכמים: וכמה עומקו של גיא שהקילו בו להבליעו או לקדר. אמר רב יוסף אלפים אמה. אבל אם הוא יותר מודד ירידה ועליה מדידה יפה. איתיביה אביי עמוק ק' אמה ורחב נ' אמה מבליעו ואם לאו אין מבליעו. הוא דאמר כאחרים דתניא אחרים אומרים אפילו עמוק אלפים ורחב חמשים מבליעו. איכא דאמרי אמר רב יוסף אפילו יותר מאלפים. כמאן לא כתנא קמא ולא כאחרים. התם כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו הכא כשחוט המשקולת יורד כנגדו וקאמר רב יוסף דאפילו יותר מאלפים מבליעו. אבל קדור לא שייך ביה דלא הטריחו עליו לקדר. וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה. אמר אביי ארבע אמות דכיון דשיפועו מגיע עד ארבע אמות צריך להבליעו. ולא שני לן בין עמוק מאה לעמוק אלפים. דכל שיעורי חכמים כך הך למאה צריך ארבע אמות ולאלפים לא צריך אלא ארבע אמות. אע"פ שאין דומה שיפוע דבר מועט לשיפוע דבר מרובה דכיון שהגיע השיפוע לארבע אמות שהוא דבר חשוב בכל מקום צריך לקדר: הגיע להר וכו'. אמר רב הונא בריה דרב נתן אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש. אבל במתלקט עשרה מתוך ארבע אומדו והולך לו. והיינו דלא ניחא תשמישתיה דאמרינן לעיל גבי כותל אומדו והולך לו. ואיכא שלשה חלוקי דינין בהר וכותל אם חוט המשקולת יורד כנגדו אינו מודד השיפוע כלל. אלא אם יש מישור בראשו מודדו מדידה יפה כמו שאמרנו בגיא. ואם אין חוט המשקולת יורד כנגדו ומתלקט עשרה מתוך חמש מבליע או מקדר והיינו ניחא תשמישתיה. ואם מתלקט עשרה מתוך ארבע אומדו והולך והיינו לא ניחא תשמישתיה. ובגיא לא התירו אומד אלא כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו מקדר או מבליע וכשחוט המשקולת יורד כנגדו אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו. ואם לאו אינו מודד כלל שיפוע ירידה ועליה. אלא אם יש מישור מודדו מדידה יפה ומשלים עליו תחומו: ובלבד שלא יצא חוץ לתחום. מה טעמא אמר רב הונא גזרה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן: אם אין יכול להבליעו כו'. ת"ר כיצד מקדרין. תחתון כנגד לבו ועליון כנגד מרגלותיו. אמר אביי נקטינן אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.