רא"ש/עירובין/ג/ה

רא"ש עירובין ג ה

פסקי הרא"ש - עירובין < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב. ר"א אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו עירוב:

גמ' ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא. רב ושמואל דאמרי תרוייהו הכא במגדל של בנין עסקינן ור"מ היא דאמר פוחת לכתחלה ונוטל. משמע דסלקא אדעתא מעיקרא דאיירי במגדל של עץ שהוא כלי. וכן סתם מגדל שהוא מזכיר בגמרא בכל מקום הוא של עץ. שהרי הוא שונה בכל מקום שידה תיבה ומגדל. ותימה מאי קשיא ליה הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר והלא מותר לשבר כלי בשבת לאכול מה שבתוכו כדתנן במס' שבת פרק חבית דף קמו. שובר אדם את החבית לאכול ממנו גרוגרות. ויש לומר דבמסכת יו"ט דף לג: מוקי לה במוסתקי ופי' רש"י שברי כלים המדובקות יחד ע"י זפת דמחמת גריעותו לא חיישינן שמא יתכוין לעשות כלי. ואע"ג דהתם לא מוקי לה במוסתקי אלא לר"א. מיהו גם לרבנן איכא לאוקומי הכי דרבנן לא פליגי עליה דר"א דקאמר ולא להריח בו אלא משום דאיהו סבירא ליה דבקטימת קיסם לחצות בו שיניו חייב חטאת. ורבנן נמי אי הוו מחייבי הוו מודו דאסור לקטום ולהריח. הלכך בתיקון כלי דשייך ביה בנין מודו רבנן דאסור לשבר החבית ולאכול ממנו גרוגרות אי לאו דאיירי במוסתקי. דבנין גמור וסתירה גמורה שייכא שפיר בכלים כדאמרינן בריש הבונה דף קב: האי מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא חייב משום בונה ולא כמו שפירש"י בפרק כלל גדול דף עד: גבי מאן דעביד חביתא ותנורא וחלתא דמשום בונה לא מיחייב דאין בנין בכלים. והא דאמר בכל דוכתא אין בנין בכלים היינו דוקא כעין החזרת מנורה ומנורה של חוליות בפ' כירה דף מו. ובפ' שני דיום טוב דף כב. אבל כשעושה כל הכלי או תיקון גמור מיקרי שפיר בנין. והא דאמר רבה ורב יוסף במגדל של עץ עסקינן משום דאין בנין בכלים. היינו כדמוקי לה במנעול וקטיר במיתנא. אי נמי בנטילת דלת כדקתני בריש כל הכלים דף קכב: דלת של שידה תיבה ומגדל נוטלין אבל לא מחזירין גזרה שמא יתקע. ומדמוקי במסקנא במנעול וקטיר במיתנא ובעי סכינא למיפסקי' משמע הא דאמר חותמות שבכלים מתיר ומפקיע וחותך היינו דוקא כעין קשירה של מיתנא וכיוצא בה. אבל פותח של עץ ושל מתכת אסור להפקיע ולשבר דבכלי נמי שייך בנין גמור וסתירה גמורה. ומוקי לה באוירא דליבנא וביו"ט דוקא ולא בשבת. ואם היה בנין גמור דאי אפשר לסותרו ביו"ט או בשבת ונמצא המפתח ביו"ט בין בעיר בין בשדה עירובו עירוב. בשבת בעיר עירובו עירוב דיכול להביאו דרך גגות חצירות וקרפיפות כר"ש. בשדה אין עירובו עירוב. אביי ורבא דאמרי תרוייהו הכא במנעול וקטיר במיתנא עסקינן ובעי סכינא למיפסקיה. ר"א סבר כר' נחמיה אפילו סכין ואפילו תרווד אין ניטלין אלא לצורך תשמישן. ורבנן סברי כל הכלים ניטלין בין לצורך בין שלא לצורך:

מתני' נתגלגל חוץ לתחום נפל עליו גל או נשרף תרומה ונטמאת. מבעוד יום אין עירובו עירוב. ומשחשיכה עירובו עירוב ספק מבעוד יום או משחשכה ר' מאיר ור' יהודה אומרים הרי זה חמר גמל. רבי יוסי אומר ספק עירוב כשר אמר רבי יוסי העיד אבטולמוס משום חמשה זקנים על ספק עירוב שכשר:

גמ' אמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לד' אמות אבל תוך ד"א הנותן עירובו יש לו ד"א:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.