ר"ש/מקואות/ד

ר"ש ‏ מקואות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כלי גללים. דלא חשיבי כלים לענין קבלת טומאה. לפסול המקוה חשיבי ואי לאו כלים משום צנור לא הוה מפסיל מקוה דאיירי בצנור שקבעו ולבסוף חקקו:

מטהרין בשוכח. דלא חשיבא שאובה ובפ"ק דשבת (דף טו:) מוקי פלוגתייהו בשהניחן בשעת קישור עבים ונתפזרו וחזרו ונתקשרו:

בשוכח בחצר שהוא טהור. בחצר שלא תחת הצנור ונתמלאו מן הנוטפין ונפלו למקוה דדוקא תחת הצנור הוא דפליגי ב"ש דגלי דעתיה שרצה שיפלו לתוכו ומשום פזור עבים לא בטלה מחשבה קמייתא שפיר הילכך בטלה כשנתפזרו:

ב

תחת הצנור. שקבעו ולבסוף חקקו כדפרישית והניח הטבלא תחתיו להמשיך המים למקוה פוסלת את המקוה דהוו להו מים שאובים והוא דיש לה לבזבז מארבע רוחותיה דאי משלש רוחות אין זה בית קיבול ומפרק שני דמסכת כלי' אין לדקדק כלום דקתני הטהורות שבכלי חרס טבלא שאין לה ליזבז דהכי נמי קתני הטמאין שבכלי חרס טבלא שיש לה ליזבז:

זקפה לידוח. כדי שתדוח מטנופת שבה:

אינה פוסלת את המקוה. כיון דלא קיימא כדרך קבלתה:

תניא בתוספתא (רפ"ד) טבלא שנתנה תחת הצינור לידוח וכן כלים שנתנן תחת הצינור לידוח ראשונים ראשונים הוכשרו לקבל טומאה שלמו ארבעים סאה הרי אלו כשרין: פי' הוכשרו לקבל טומאה כלומר אם נפלו על הפירות הרי הן מוכשרין דחשיב משקה לרצון כדאמרי' בפ"ק דחולין (דף טז.) גבי כופה קערה על הכותל בשביל שתדוח הקערה: שלמו מ' סאה הרי אלו כשרין לטבילה:

ג

החוטט בצינור. דרך צנור להיות פתוח משני צדדין ואין פוסל את המקוה אלא א"כ חקק מעט כדמפרשי' כאן כדי לקבל צרורות המעכבין הילוך המים וכשחקקו ולבסוף קבעו איירי ובכי האי צנור דהכא מיירי בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף סה:) דחקקו ולבסוף קבעו דהתם היינו שחטט לקבל צרורות:

ובשל חרס רביעית. דלא חשיב כלי בפחות מרביעית בשל חרס אע"ג דבדקין שבכלי חרס חשיב בכדי סיכת קטן כדתנן בפ"ב (מ"ב) דכלים בשברי כלים תנן שם מלוג עד סאה ברביעית:

היו צרורות מתחלחלים לתוכן. דבר דלא מיהדק שייך ביה לשון מתחלחל כי ההיא דתנן במסכת כלים פ"י (מ"ג) מגופת החבית המחולחלת ואינה נשמטת מלשון (אסתר ד) ותתחלחל המלכה:

פוסלין את המקוה. דלא נתבטל קבולו:

ונכבש. קבוע ומהודק יפה:

סילון. צינור חקוק ומסילת המים על גביו מלשון (במדבר כ׳:י"ט) במסלה נעלה תרגום באורח כבישא:

צר מכאן ומכאן. במקום יציאת המים הוא צר דהיינו במקום פיו ורחב באמצע אפילו הכי לא חשיב לקבלה כל זמן שלא חקק בו לקבל צרורות:

ד

עוקה. חפירה להתקבץ בה מים וכי האי גוונא בפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פח.) מקצתן עשו עוקה:

אם רוב מן הכשר כשר. כיון דנתערבו בחצר דרך המשכה ירדו ונתערבו במקוה

היו מקלחין לתוך המים. שלא נתערבו בחצר אלא מהלכין בפני עצמן למקים השאובין וכן המי גשמים בפני עצמן:

ואם לאו פסול. אע"פ שדרך המשכה ירדו אותן שלשת לוגין מים שאובין למקוה ואע"פ שירדו לבסוף שהשלימו הארבעים סאה דקסבר המשכה אינה מטהרת כלל אפילו שלשת לוגין לבסוף ודלא כרבי אליעזר בן יעקב דסוף פרק קמא דתמורה (דף יב.) דקאמר שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה:

תניא בתוספתא. (שם) ר"א בן יעקב אומר גג שיש בראשו עשרים ואחת סאה של מימי גשמים ממלא בכתף ונותן לתוכו תשע עשרה סאה ופותקן ומערבן בחצר היה בו מ' סאה ונפתקו ובאו לתוך הבית כשרין ואין מטבילין בהן שאין מטבילין באויר היה ראשו אחד מגיע לארץ מטבילין בו ואין מטבילין באויר גל שנתלש מן הים ומן הנהר אין מטבילין בו שאין מטבילין באויר ואם היו שני ראשין נוגעין בארץ מטבילין בהן ואין מטבילין בכיפה. פי' ונותן לתוכו לתוך הגג: ופותקן ומערבן בחצר לא שיתערבו בחצר ואח"כ ירדו למקוה דבסוף פ"ק דתמורה (שם) שמעינן ליה לרבי אליעזר בן יעקב מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאה ופותקן למקוה והן טהורין שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה אלמא לא בעי שיתערבו חוץ למקוה והכא כשמתאספין בחצר למקום אחד איירי וטובלין שם ומדלא פליג במילתא משמע דלא חייש בין נתקבצו בחצר של מי גשמים תחלה ואח"כ שאובין בין שאובין תחלה ואחר כך מי גשמים דבכל ענין מטהר ברבייה ובהמשכה: ובאו לתוך הבית כשרין להטביל בהן לאחר שבאו לבית ואין מטבילין בהן דרך ירידתן לבית שאין מטבילין באויר והכא לא הוה צריך לטעמא דאויר דאפילו בארץ אין מטבילין בחרדלית של גשמים דאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן אלא משום סיפא נקטיה: נוגעין בארץ מטבילין בהן באותן מים שנוגעין בארץ וכגון שיש בארץ מ' סאה דשעל הגג אין מצטרפין דהנצוק והקטפרס אינו חיבור: מן הים ומן הנהר הכא צריך לטעמא דאין מטבילין באויר דמעין מטהר בזוחלין ומטעמא דקטפרס ונצוק אינו חיבור לא היה יכול לפסול דאפשר שיש מ' סאה ביחד באויר: ואין מטבילין בכיפין. שלא יזרוק כלים בכיפת הגג דהיינו באמצעיתו שהוא עשוי ככיפה ובפרק ב' דחולין (דף לא:) מייתי לה:

ה

השוקת שבסלע. בפ"ה דמסכת פרה (מ"ז) היא שנוייה ושם פרשתיה:

וכמה יהא בנקב. לכאורה משמע דארישא קאי כמה יהא בנקב לבטלו מתורת כלי שלא יפסול את המקוה מטעם שאיבה אבל אי אפשר לומר כן מדמייתי עלה ההיא דשוקת יהוא דמייתי לה בסוף פ"ק דיבמות (דף טו:) לענין עירוב מקוואות כשפופרת הנוד ולפי שיטת דמתניתין משמע דאיירי בשוקת שהיה מקלח מים למקוה וראשונים ראשונים היו נשאבים לב"ה עד שינקב כשפופרת הנוד ולב"ש עד שיפחת רובה ובתוספתא נמי איכא דיהיב האי שיעורא דשפופרת לענין שלא יפסול את המקוה ושמא סוגיא דיבמות כמ"ד בתוספתא דאפילו נקוב כמלא מחט אין פוסל את המקוה ועל כרחין להכי תנא עובדא דשוקת יהוא לענין עירוב מקוואות דשוקת היא אבן חלולה שתחת צנור המקלח מים מן ההר והיתה נקראת שוקת יהוא: וכל טהרות שבירושלים נעשות ע"ג שמטבילין בתוכה ועושין טהרות ולא היה בשוקת מ' סאה אבל מקוה שלם היה בצדה ומי השוקת מתערבין בו דרך נקב כשפופרת ומ"מ תימה הוא על הש"ס ששינה פשטא דמתניתין:

תניא בתוספתא (פ"ד) קסטלין המחלק מים בכרכין אם היה נקוב כשפופרת הנוד אין פוסל את המקוה ואם לאו פוסל המקוה הלכה זו עלו עליה בני אסיא שלש רגלים ליבנה לרגל שלישי הכשירוה להן אפי' נקוב כמחט אמר ר"א בר ר' יוסי הלכה זו הורתי בימי לטהרה וכשבאתי אצל חברי אמרו לי יפה הורית בד"א מן הצד אבל מלמטה אינו פוסל את המקוה ואם היה מקבל כל שהוא מן הנקב ולמטה פוסל את המקוה פקק ובסיד ובבניין אינו פוסל את המקוה בסיד ובגפסיס פוסל את המקוה על גבי הארץ ועל גבי סיד וגפסיס או שמירת בטיט מן הצדדין אינו פוסל את המקוה. פי' בד"א מן הצד כל זה מדברי חביריו שאמרו לו יפה הורית דבד"א שפוסל בנקב (שלא) כמלא מחט עד שיהא בו כשפופרת הנוד מן הצד אבל אם הנקב בשולי הקסטלין מלמטה אינו פוסל את המקוה בנקב כמלא מחט ואית דגרסי פוסל ולא יתכן דלמטה גרע טפי: ואם היה מקבל כל שהוא כלומר כשנקוב מן הצד כשפופרת וגבוה מעט מן השולים שמקבל מים כל שהוא פוסל את המקוה: בסיד ובבנין. שהביא סיד וצרורות ופקק בהן את הנקב לא חשיבא סתימא אבל בסיד ובגפסיס יחד סתימא מעליא הוא: על גב הארץ כלומר לא סתם את הנקב אלא הושיבו על גבי הארץ או על גבי סיד וגפסיס או מירח מן הצדדין מ"מ בטל מתורת כלי ואין פוסל את המקוה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף