ר"ן/חולין/סט/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי ריטב"א ר"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
הא מני ר' שמעון היא דמקיש תמורה למעשר. פירש רש"י[1] ז"ל הא מני ר' שמעון היא, ולאו משום דס"ל דעובר לא מקרי בהמה אלא משום דמקיש תמורה למעשר כדתנן בפ"ק דתמורה (יג.) א"ר שמעון והלא מעשר בכלל כל הקדשים הוא ולמא יוצא לחוץ להקיש אליו ולומר לך מה מעשר קרבן יחיד אף כל קרבן יחיד יצאו קרבנות ציבור, כלומר שאין התמורה נתפסת בהם, וא"ל[2] דאי מהא היכי שמעינן ליה לר"ש דמקיש תמורה למעשר הא מהתם לא משמע אלא דמעשר איתקש לקדשים, י"ל דפשיטא לן דתמורות בקדשים אתקוש לקדשים דבין במעשר בין בשאר קדשים כתיב (ויקרא כז לג) והיה הוא ותמורתו וכיון דר"ש מקיש שאר קדשים למעשר ממילא אתקוש כולהו תמורות למעשר[3].
- ↑ ד"ה ר"ש.
- ↑ וכה"ק הרמב"ן ד"ה הא, והבעה"מ דף כ"ד: מדפה"ר ד"ה והא.
- ↑ וכ"כ הרמב"ן שם בשם הראב"ד, אמנם הבעה"מ שם פי' דהמקור להיקש תמורה לקדשים אליבא דר"ש, היינו מדכתיב "והיה הוא ותמורתו יהי' קדש", ור"ש יליף מינה בתמורה ט. דאין ממירין אלא אחד באחד דמשו"ה כ' "הוא" דמש' לבדו וה"ק מה 'הוא' כלו' אותה בהמת קדשים שממיר ממנה זהו רק ביחיד אף תמורתו יחידה, ונמצא שהוקשה תמורה לקדשים, והיא בכלל כל הקדשים שהוקשו למעשר. ועי' חי' מהר"י שפירא בביאוה"ד.