ר"י מיגאש/בבא בתרא/יב/א
בית סתום אין מטמא כל וכו'. פירש ק"ל שבית שיש בו טומאה הטומאה יוצאה עד פי הפתח מבחוץ הילכך אם לא פרץ את פצימיו הרי הסיח דעתו מאותו פתח ונעשה אותו מקום כשאר כותלי הבית שלא היה פתח מעולם ונמצא הבית בלא פתח והרי כל מקום ממנו י"ל ששם יהיה הפתח ולפיכך מטמא כל סביביו:
דוולא פירש ארעא דמשקו ליה בדולא:
דברי נביאות. שהרי הוא אומר סתם זמנת בכרם ואמר התנא בדעתו שהוא שלשה קבין. ויש לפרש שרבי יוסי חולק הוא על סומכוס כלומר צריכין אנו נביא שיברר לנו מה היה בדעתו להקנות אבל שלשה קבין שאמר סומכוס אין לסמוך עליו וזה הפי' הוא הנכון:
בבבל מאי וכו' כי היכי דרפיק גברא בחד יומא. נמצא עכשיו מכל זה שעולה בידינו מן הדין שאין מחייבין בבבל ולא בשאר חוצה לארץ לחלוק בשדה ובכרם ובשדה בית השלחין אלא עד שיגיע לכל אחד מהן בכרם מה שעושה הפועל כל היום ובשדה הבעל מה שחורש בו כל היום ובשדה בית השלחין מה שמשקה בו כל היום אבל פחות מכן אין בו דין חלוקה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |