רש"י/בבא בתרא/יב/א

רש"י בבא בתרא יב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בית סתום. שהיה לו פתח לחצר וסתמו:

יש לו ד' אמות. בחלוקת החצר אם באו לחלוק כאילו הוא פתוח:

אינו מטמא סביביו. אלא כנגד הפתח אם מת בתוכו:

פרץ את פצימיו. הרי הוא כקבר וחכמים טימאו את סביבות הקבר ד' אמות כדי שלא יקרבו עושי טהרות עד הקבר ויאהילו ולאו אדעתייהו:

לעיר אחרת: לדרך עיר אחרת:

ובקשו בני העיר. שהמבואות בה לסותמן מאחריהם:

בני אותה העיר. האחרת מעכבין עליהן שכבר הוחזקו לקצר דרכן דרך אותן המבואות:

בני רה"ר מעכבין עליהן. משום דכי דחקו בני רה"ר מסתלקי לתוך המבואות:

הני מילי. תוך ד' אמות של ראש המבוי הסמוכות לרה"ר מעכבין מלהעמיד דלתות לשם:

כרה"ר דמו. לענין ספק טומאה ברה"ר:

ולא היא. שאפי' רצו להעמידם לפנים מד' אמות מעכבין עליהן:

בי רדו יומא. בית חרישת יום אחד לזה וכן לזה לא תחרוש מתרגמינן לא תרדי (דברים כב):

ה"ג. בי רדו יומא מאי אי יומא זרעא תרי יומא כרבא לא הוי ואי יומא כרבא יומא דזרעא לא הוי אי בעית אימא יומא דזרעא באתרא דכריב ותני ואי בעית אימא ביומא דכרבא ובאהדורי:

אי יומא דזרעא. בשעת הזרע הוא נוח לחרוש שכבר נחרשת בשעת הניר:

תרי יומי כרבא לא הוי. כלומר בשעת הניר היאך ישכור שוורים אין בו כדי מלאכת ב' ימים ויש בו יותר מכדי מלאכת יום אחד:

ואי ביומא כרבא. של שעת הניר קאמרת לא הוי יומא דזרעא והיאך ישכור שוורים בשעת הזרע:

אי בעית אימא יומא דזרעא. ודקא קשיא לך תרי יומי כרבא לא הוי באתרא דכרבי ותנו בשעת הניר איכא ביומא דזרעא תרי יומי כרבא:

ואי בעית אימא יומא כרבא ודקאמרת לא הוי יומא דזרעא בהדורי עסקינן שארץ קשה ויש בה מעלות ומורדות ויש טורח בשעת הזרע כשעת הניר:

לישנא אחרינא איפכא גרסינן ואי בעית אימא יומא דכרבא ודקשי' לך יומא דזרעא לא הוי באתרא דכריב ותני בשעת הזרע אחת קודם לזריעה ואחת לאחר הזריעה לכסות הזרעי' ואי בעית אימא יומא זרעא ודקאמר' תרי יומי כרבא לא הוי בהדורי עסקינן שיש טורח גדול בשעת הניר ויומא זרעא הוי תרי יומי כרבא ולשון זה הגון:

דוולא. אם יש להן בור שממנו משקין שדה:

בי דלו יומא. עד שיהא בו כדי להשקות שדה כדי פעולת יום לזה וכדי פעולת יום לזה משום שכר פועל:

פרדיסא. כרם:

ג' קבין. לכל אחד לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:

אין אלו אלא דברי נביאות. בלא טעם:

אוציתא. כל י"ב גפנים קרי אוציא:

דרפיק. עודר:

ניטלה נבואה כו'. משום דאמר ליה לעיל אין אלו אלא דברי נביאות שקרא דברי חכמים נבואה נקט לה להא מילתא:

אטו חכם לאו נביא הוא. וכי אין חכם ראוי להיות נביא דקאמר מר ניטלה מן הנביאים וניתנה לחכמים מכלל דמעיקרא לא היתה נבואה לחכמים:

הכי קאמר אע"פ שניטלה מן הנביאים. שאינם חכמים מן חכמים לא ניטלה ונביאים יש להן לבב חכמה:

תדע. שלא ניטלה מן חכמים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף