קשות מיושב/פסחים/טז/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
קשות מיושב פסחים טז א
דף טז. הניחא לשמואל וכו' אלא לרב דאמר דכן ממש מאי איכא למימר וכו' קשיא. הנה הרמב"ם פ"י מהל' ט"א דין ט"ז פסק דכן ממש, וכתב הכס"מ דפסק כרב דהילכתא כוותיה באיסורי ע"כ. הרי שלך לפניך דמשום קשיא דאמר הש"ס לא נדחה כלל מההלכה וגם לולא דקיי"ל כהך כללא דהילכתא כרב באיסורי הוה אפשר דהלכה כשמואל אע"ג דאסיק הכי מלתא דשמואל מקרא והבשר אשר יגע בכל טמא וכו' האי איקרי טמא קשיא. ולהכי איצטריך הכס"מ לאסברי דעת הרמב"ם דפסק כרב משום דהלכה כרב באיסורי אבל הטעם דסליק שמואל בקשיא איננו מספיק: