קרן אורה/שבת/קמד/ב
גמ' אר"נ הלכה כשל בית מנשי' בר מנחם לפי מאי דמסיק רב חסדא דהותר סחיטה לכתחילה בשאר פירות היינו למתק א"ש דפסיק כמנשי' דברמונים אפילו למתק אסור אבל לפי מאי דס"ד דלסחיטה למשקין פסיק כוותי' קשה הא שמעינן לה מברייתא דלעיל דלכ"ע תותים ורמונים אסור לסחוט לכתחילה והרי"ף ז"ל פסק דמותר לסחוט שאר פירות אפילו למשקין ולפי פי' רש"י ז"ל ותוס' שם מסקנת הש"ס אליבא דרב נחמן דלא שרי לכתחלה אלא למתק אבל לא למשקין וצ"ל דהרי"ף ז"ל דייק מהא דקאמר הש"ס לעיל דמש"ה דייקינן דאפילו רבנן מודו בזה משום דשרינן אפילו לכתחילה וא"כ אין חילוק בזה בין ר"י לרבנן ובשלמא אם נפרש דאפילו סחיטה ממש מותר שפיר אין לחלק בזה בין ר"י לרבנן אבל אם נאמר דלא שרי אלא סחיטה למתק א"כ הדק"ל דילמא ר"י הוא ולא גזר לסחוט למתק כי היכא דלא גזר ביצאו מעצמן אלא ש"מ דמפרשינן דסוחטין לכתחילה אפילו למשקין ועוד דלמתק נראה דמותר אפילו בענבים כמו בכבשים ושלקות דלגופן מותר ולמימיהם חייב חטאת ועיין לעיל בפ' במה טומנין דף נ' ובחי' שם:
שם גמרא אמר ר"י א"ש סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדירה דמשקה הבא לאוכל כאוכל הוא ואין זה מפרק וכו' הרי"ף ז"ל הביא ד' ר"ח ז"ל דמדחי להא מהלכה ופסיק כר' יוחנן דאמר סתמא למימיהם אסור ואפילו לתוך הקדירה וכבר האריך הרי"ף ז"ל בזה דהא שמואל נמי אמר בהאי לישנא כבשים ושלקות למימיהם אסור וע"כ מיירי לתוך הקדירה כי היכי דלא תיקשי דידי' א"כ ר"י נמי הכי קאמר ויש לדקדק א"כ אמאי לא אשמעינן כל הני אמוראי רבותא טפי דאפילו למימיהם מותר לתוך הקדירה והם לא אמרו אלא לגופן מותר וי"ל דרב אפשר דס"ל דמשקה הבא לאוכל משקה הוא כר' יהודא בהא דמחליק בענבים וליכא התירא אליביה אלא לגופן בלבד ואהא קאמר שמואל דבשלקות נמי למימיהן אסור ולא זכיתי להבין דברי הרי"ף ז"ל שכתב דמסקינן דכ"ע ס"ל משקה הבא לאוכל כאוכל דמי ובהדיא אמרו איפכא דכ"ע לאו אוכל וכן מוכרח כמש"כ התוס' וכן פירשו המפרשים במס' מעשרות דבעומד לצחצחו פליגי אם לא שנאמר דהרי"ף ז"ל דעתו דבעומד לצחצחו פליגי וא"כ לא חשיב בא לאוכל ומתחילה הוי סבור דמחליק בענבים כדי ליתן טעם בככרות והוי בא לאוכל ולבסוף מסיק בעומד לצחצחו מיירי ולא חשיב כבא לאוכל וכ"ע ס"ל דהבא לאוכל כאוכל דמי ובאמת יש להבין לפי מאי דס"ד דפליגי במשקה הבא לאוכל א"כ מאי טעמא דת"ק בפ"א דמעשרות דשרי להחליק בתאנים של טבל נהי דהוי אוכל מ"מ יהא אסור משום טבל אבל לפי מאי דמסיק דלא בא אלא לצחצח אתי שפיר דלא חשיבא הנאה כלל והר"ח ז"ל הביא יש מהראשונים שפירשו דהא דשמואל מתיר לסחוט לתוך הקדירה איירי בי"ט והיינו משום דבי"ט ליכא איסורא דאורייתא בחליבה ע"כ התירו לתוך הקדירה והשיג עליהם דאסור אפילו לינק בפיו בי"ט וכתב הרי"ף ז"ל ע"ז דלינק בפיו עדיף מלחלוב לתוך הקדירה ולפי מאי דאמרינן בכריתות הביאו התוס' לעיל דחלב שבפי התינוק לאו משקה הוא אלא אוכל הוא א"כ שפיר כ' הר"ח ז"ל למילף מינה לחולב לתוך הקדירה אלא דקרי לה הש"ס מפרק כלאחר יד משמע דהוי משקה ודברים אלו צריכים ביאור יותר. ובהך פלוגתא דכבשים ושלקות אי חייב חטאת או פטור אבל אסור הכריע הרי"ף ז"ל מהא דתני דבי מנשה דדבר תורה אינו חייב אלא אזיתים וענבים ואין זה מוכרח דלא אתי למעוטי אלא שאר פירות ומודה ר"י בהו כדמוכח בריש פירקין אבל כבשים ושלקות לאו בכלל זה וע"כ יש כמה דברים שחייב עליהם משום סחיטה כדאשכחן לעיל וכמו שהביאו התוס' מהא דרבא ובהא דמסקינן הכא דלר"י אפילו דג לצירן חייב משום סחיטה צריך להבין הא קי"ל דאין דישה אלא בגידולי קרקע ועיין מ"א לענין שום ומלילות והדברים ארוכים אלא מצאתי מבואר בזיתים וענבים התירא דלגופן ועיין מש"כ לעיל בהא דסוחטין בפרישנן וצ"ע בפוסקים בזה ועיין בדברי האחרונים בסי' ש"ך מש"כ בהלכה זו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |