קרן אורה/עירובין/צ/ב
רש"י בד"ה קשיא דרב אדרב עיין תוס' לעיל בד"ה במחיצות שאינן ניכרות מש"כ בזה והריטב"א ז"ל הביא בשם השר מקוצי מהא דאמרינן לעיל בתל שהוא מד' אמות עד בית סאתים מטלטל בכולו והתם ליכא מחיצות הניכרות למימר גוד אסיק ולפ"ז אפילו רה"י הוי כל שגבוה יו"ד ורחב ד' והוי למעלה רה"י אף דליכא מחיצות דאל"כ לא הי' נחשב בד' אמות ומדברי התוס' משמע דהוי מקום פטור:
שם גמרא ורב אליבא דר"מ כו' רש"י ז"ל מחולק כאן עם שיטת התוס' לדברי רש"י ז"ל גגין חשובין כמו חצר דחזיא לדירה ומש"ה לא פריך לשמואל אליבא דר"מ משום דסתם גגין הם יותר מב"ס והוי כרמלית אבל גג בית סאתים באמת מותר לטלטל ממנו לחצר לדעת המקשה וכן נראה מלשונו ז"ל כמש"כ לרבנן ואשמעינן אע"ג דגג רה"י כו' ולא כתב רבותא לאידך גיסא דקמ"ל אע"ג דגג חשיב כקרפף מותר לטלטל לחצר מזה משמע דלא סבירא לי' סברת התוס' אפילו אליבא דר"מ והתוס' כתבו דלשמואל אליבא דר"מ הוי ניחא לי' אפילו בגג פחות מב"ס דאין מטלטלין ממנו לחצר משום דחשיב כקרפף כמו יותר מבית סאתים דחשיב כקרפף לשמואל ורבנן דשרו מגג לחצר ס"ל דגג ב"ס לא חשיב כקרפף וכ' המהרש"ל ז"ל דלטעמייהו אזלי לרבנן חשיב גג כבתים כדפירש"י ז"ל לקמן ולר"מ לא הוי גג כבתים ולא משמע כן משיטת התוס' לקמן שפי' לטלטל מגג לקרפף היינו לקרפף פחות מב"ס ואי לרבנן גגין כבתים חשיב להו מאי קושיא אלא וודאי גם לרבנן גג דומה לקרפף יותר מלחצר אליבא דשמואל ולר"מ ג"כ ליכא למימר דלגמרי חשיב כקרפף דמנ"ל הא דילמא ס"ל לר"מ דכל שאין שמותן ותשמישן שוה אסור לטלטל מזה לזה ובאמת לא ידענא למה להו לחלק בין ר"מ לרבנן ולמה לא ניחא דלתרווייהו תשמיש גג אינו דומה לחצר ולא לקרפף ולרבנן נמי מן הדין מגג לקרפף נמי שרי אלא גזירה שמא יפחת ולר"מ מגג לשניהם אסור מן הדין כיון דאין דומין בתשמישן זה לזה אלא דיש לדקדק לדברי המקשה דלא שייך בזה גזירה דתל ברה"ר א"כ מנ"ל דאין מטלטלין לר"מ מגג לחצר דהא כתב רש"י ז"ל לקמן דהא דלא מוקמינן לברייתא דגג וחצר ואכסדרה כולן רשות אחת הן כר"מ משום דר"מ אסר במתני' מגבוה לנמוך וכיון דס"ד דמגג אל לא דמי לגבוה ונמוך א"כ מנ"ל דאוסר ר"מ בהו וצ"ל דפשיטא לי' הא מילתא מעלמא ועיין ריטב"א ז"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |