מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/צ/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
עירובין צ ב
בפרש"י בד"ה ורב אליבא דר"מ כיון דאמר בגגין השוין מטלטלין כו'. עכ"ל. לרבותא נקט גגין הרבה השוין לטלטל אפי' מינייהו לחצר וה"ה דה"מ לאקשויי הכי בגג שהוא פחות מבית סאתים לחצר דר"מ אפילו בפחות מבית סאתים קאמר דגגין רשות לעצמן דומיא דמטלטלין לרבנן מגג לחצר דהיינו בפחות מבית סאתים לרב וק"ל:
בא"ד. והא דאמרינן לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת כו'. עכ"ל. אין לכל דברים אלו מקום כאן ואולי שיש בכאן דילוג בפרש"י וכצ"ל וכן בגג יחידי לרבנן אליבא דשמואל ור"ל בגג יחידי יתר מבית סאתים כרמלית משוי להו ואהא קאמרי שפיר והא דאמר לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת שמואל מוקי לה בגג בין הגגין כו' א"נ בגג יחידי דליכא יותר כו' ודו"ק:
בד"ה לשמואל אליבא כו' דהא רב גג יחידי יותר מבית סאתים רשות היחיד משוי ליה ובגגין השוין לרב ואליבא דר"מ דמותר לטלטל בכולן ליכא למפרך לטלטל מינייהו לקרפף וכן לטלטל מינייהו לקרפף פחות מסאתים כו'. עכ"ל. כצ"ל לפי פרש"י בדפוס ישן אלא שהתלמידים דלגו מפרש"י בטעות לפי מחשבתם שהענין כפול בפרש"י ואינו כן אבל ר"ל דבין הגגין השוין לרב אליבא דר"מ ליכא למיפרך לטלטל מינייהו לקרפף יותר מבית סאתים וכן לטלטל מינייהו לקרפף בין מגגין השוין לר"מ ובין מגג יחידי לר"מ לקרפף פחות מסאתים משום גזירת תל ואע"ג דבגגין השוין לרב אליבא דר"מ איכא עוד טעמא אחרינא משום דהוי רה"י ניחא ליה לרש"י לפרש טעמא חדא לכולהו ואם נגיה לעיל בפרש"י וכן בגגין השוין לרב אליבא דר"מ כו' ניחא טפי ור"ל וכן בגגין השוין לרב כו' מה"ט דלעיל ליכא למפרך לטלטל משום דרה"י משוי ליה ושוב כתב מלתא אחריתא ולטלטל מינייהו לקרפף פחות כו' בין מגגין השוין לר"מ ובין מגג יחידי לרבנן ליכא למפרך לטלטל מינייהו לקרפף פחות כו' ודו"ק:
בא"ד. ולרבנן מגג יחידי אליבא דרב כו' לטלטל מיניה לקרפף פחות כו'. עכ"ל. ומה"ט נמי לשמואל מגג פחות מבית סאתים לקרפף פחות מסאתים ליכא למפרך לטלטל דאין תשמיש גג וקרפף שוה והתוס' בשם ר"י פירשו הך פירכא הכי ולשמואל אליבא דרבנן לטלטל כו' דהיינו מגג פחות מסאתים לקרפף פחות מסאתים וצ"ל לדבריהם דגג וקרפף יותר שוים בתשמיש מחצר וקרפף ודו"ק:
בא"ד. דאמרן לעיל גבי גג בין הגגין לרב דאסור לטלטל ממנו לחורבה כו'. עכ"ל. בגג לחורבה ולאכסדרה מבעיא לן אי הוה דומה לב' גגין דאין תשמישן שוה לגמרי ומייתי ראיה דכי היכי דהתם מספקא ליה שמא אינו שוה כגג שאינו אסור אלא משום שהוא פרוץ במלואו פסיקא ליה דאינו דומה לכרמלית גמורה ק"ק לפי פי' התוס' גבי מגגין לאכסדרה דהיינו אכסדרה יתר מבית סאתים מאי קמבעיא ליה הא הגגין אינן אסורים אלא משום פרצת מלואה והאכסדרה יתר מבית סאתים הוי כרמלית גמורה כפי' רש"י הכא לשמואל ודו"ק:
תוס' בד"ה לשמואל אליבא כו' ע"כ באין יתירים מבית סאתים כו' דביתירים לא יאמר ר"ש כו'. עכ"ל. יש לדקדק אמאי לא הוכיחו כן מגג וחצר דע"כ באין יתירים איירי דביתירים מבית סאתים אסור מגג לחצר לשמואל אליבא דרבנן ויש ליישב דודאי בקושייתם לא הוו צריכים לזו הראיה דביתירים לא יאמר ר"ש כו' אלא לפי פי' ר"י לקמן דאיירי נמי הכא בקרפף פחות מבית סאתים הוצרכו לזה דהך דקרפיפות איירי בפחות דביתירים לא יאמר ר"ש כו' ודו"ק:
בד"ה לדברי ר"מ גגין כו' דהא אפילו גג וחצר הוו רשות א' כו'. עכ"ל. והיינו מברייתא דלקמן גג וחצר ומרפסת ואכסדרה כולן רשות אחת הן ומוקמינן לה כרבנן כפרש"י לקמן וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |