קרן אורה/עירובין/לט/א
משנה ר' יהודא אומר ר"ה שהוא ירא כו' מערב שני עירובין מכאן משמע דאפילו בי"ט של גליות אין יכול לערב מי"ט לחבירו דהא בי"ט של ר"ה לר"י כי"ט של גליות דמי. וכבר עמדתי לעיל על דברי התוס' דמשמע מדבריהם דאיכא פלוגתא בזה וכן בדין דאסור להכין בידים מי"ט לחבירו אפילו דבר שאין בו מלאכה כדאי' בש"ע סי' תק"ג והרמב"ם והראב"ד ז"ל מחולקים בענין ב' י"ט של ר"ה לדידן דקי"ל כחכמים דקדושה אחת היא והרמב"ם ז"ל סובר דגם לקולא קדושה אחת היא. והראב"ד ז"ל כתב דדווקא לחומרא ובש"ע סי' תי"ו פסק כהרמב"ם ז"ל ובסי' תק"ג פסק דאסור לשחוט ולבשל מי"ט לחבירו אפילו בי"ט של ר"ה הקשה המ"א מסי' תי"ו דפסק אפילו לקולא קדושה אחת היא ותירץ דראשון עיקר ולהכי אסור לבשל מראשון לשני אבל לענין תחומין לא איכפת לן כיון דשני לאו עיקר הוא מותר לצאת בו חוץ לתחום ודבריו ז"ל צ"ע דהא דראשון עיקר היינו דווקא אחר החורבן דבטלה תקנת ר"י בן זכאי אבל קודם החורבן שניהם שוים וא"כ ר"י דאמר קדושה אחת היא היינו דווקא לחומרא. אבל נאכל עירובו בראשון אין יוצא עליו בשני וא"כ מנ"ל דלאחר החורבן הוי קדושה אחת גם לקולא אבל העיקר נראה דלבשל ודאי אסור דנהי דקדושה אחת הם אין זה אלא מתקנת חכמים ולא מהני זאת להתיר מלאכות של תורה. אבל למילי דרבנן הוי קדושה אחת אפילו לקולא ואכתי קשה כיון דיום אחד הוא י"ט מה"ת והב' מדרבנן ואנן לא ידעינן א"כ כי נאכל עירובו בראשון מ"ט יוצא עליו בשני דילמא י"ט שני הוא י"ט גמור מכ"ש למ"ד תחומין דאורייתא. עוד יש להסתפק היכי דחל י"ט שני של ר"ה בשבת בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה אי בזה ג"כ יוצא עליו בשני אם נאכל בראשון וצ"ע:
תוס' בד"ה מודים חכמים לר"א כו' תימא כו' קושייתם מבוארת בירושלמי ומשני דר"י סבר די"ט של ר"ה מספיקא עבדינן להו אבל י"ט ושבת קדושה אחת היא ורבנן סברי די"ט של ר"ה לאו מספק עבדינן ושניהם שוים בקדושה אחת אבל י"ט לגבי שבת כחול הוא. וקצת סיוע מזה לדעת הרמב"ם ז"ל דיום הכיפורים ושבת קדושה אחת הם משום דדווקא י"ט לגבי שבת חול הוא משום דהותר בו מלאכת אוכל נפש אבל יום הכיפורים ושבת וודאי קדושה אחת היא וצ"ע גבי פלוגתא דר"י ור' עקיבא חלבי שבת אי קריבה ביום הכיפורים ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |